קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וחבר הכנסת שטרן, אני רוצה בהזדמנות הזאת לדבר אליך וגם לעוד חברים באופוזיציה, ובכלל לכנסת. אנחנו נמצאים בימים של מלחמה, והימים האלה של ימי רביעי, בעיניי מלאים בפופוליזם, בהצעות חוק פרטיות שתכליתן בסוף לנסות לייצר מבוכה. וזה בסדר, זה לא פטנט שהומצא היום, זה לא פטנט שלא השתמשו בו בקדנציות הקודמות, אבל אנחנו יודעים שבשביל לקדם הצעת חוק רצינית, יש תהליכים שכן נכון לעשות אותם בתיאום עם הממשלה ובצורות נכונות.
אני רוצה לספר מה אני עשיתי ואיך אני עבדתי לגבי תחום שעסקתי בו לא מעט, והוא תחום רגיש וכואב – אז, כשכיהנתי כיושב-ראש הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה בעקבות לחימה. היו דברים שלא הייתי מבסוט שעשה שר הביטחון גנץ, אבל מעולם לא הבאתי לכאן דבר לכדי הצבעה כיוון שלא רציתי להשתמש בכאב של לוחמי צה"ל ופצועי צה"ל לצרכים פוליטיים. אני חושב שאני לא צריך פה תעודת יושר ותעודת אומץ לגבי העצירה של חוק המעונות. הייתי השר היחיד שעשה את זה, ואני גאה בזה, ויש לי ויכוחים בתוך הממשלה.
הייתי חוסך כל מיני השתלחויות אישיות מיותרות, כי זו לא דרכי, ואני חושב שזה נכון, זו הנורמה שצריך שתהיה בכנסת לגבי כל מיני אנשים שמחזיקים בכל מיני תפקידים מיותרים. לי בממשלה אין ברזומה החזקה בתפקיד מיותר. ולכן, אני מבקש שנשמור על הנורמות האלו. אני מבין שהן לא יכולות להיות מוחלטות, אבל לפחות קצת על פרופורציות ואיזון. תודה רבה.
220 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.