קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת בן ארי, בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן. בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן.
אכן, חברת הכנסת בן ארי, אני אמרתי, אומר ואומר שגם ב-2023, תשפ"ג, וגם בתשפ"ה, 2025, אכן את – אני רואה את זה כמרכזת האופוזיציה – פעלת, והאופוזיציה הסכימה, והחוק של מירון עבר פה אחד. אבל זה לא אומר שאני חייב להיכנס עכשיו איתך לפרטי-פרטים על מה שהיה.
אני אמרתי את המילים הבאות: בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה – כי הרי את קובעת ואומרת כך וכך וכך. אני אומר: בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה – הרי יהיה מי שיבדוק את העניין הזה.
אני עונה. אני עונה. אני עונה. המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן בדבר.
אדוני היושב-ראש, אני עניתי את מה שאני צריך לענות.
מותר לי לקבוע שאני לא חייב להיכנס לפרטי-פרטים מעל הדוכן. אם אתה רוצה להעסיק את הכנסת ארבע שעות היום בשאילתה שלי, אין שום בעיה. תאמין לי שאין שום בעיה. אז אני איכנס לפירוש במשפט – לכן אני לא אחרוג ממה שאני קבעתי לעצמי שאני אומר.
בלי להיכנס לקביעות של השאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק ועל פי הייעוץ המשפטי. זה מה שאני אמרתי.
אני לא רוצה לומר מה שאני חושב לגבי ההדלקה הזאת, כי מה שאני אגיד – או שהיא תסכים או שהיא תצעק ותאמר שלא.
לנו במשרד יש ייעוץ משפטי, ואם יש ביקורת או הערות או מחשבה או חשיבה, הם יודעים להגיד את זה. נניח אם מתעוררת שאלה, יש מעלינו את משרד המשפטים, כמו שכל מדינת ישראל נוהגת. אבל אני לא חייב פה לבוא ולפרט.
אני לא אמרתי את הדבר הזה. אני לא אמרתי את הדבר הזה. אף אחד מאיתנו לא ניתח שום דבר לאור מה שהיה במירון השנה, לא ניתח בדיוק את הנקודות מה היה בתשפ"ה במירון. אז לכן אני אומר שאני לא נכנס לקביעות שאת קובעת בשאילתה x, וודאי שהמשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן.
ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, עזוב את הזלזול בכנסת – – –
אתה רוצה לתת לה להמשיך לדבר? שתדבר. זה לא נהוג כך לעשות, אבל בסדר.
חבר הכנסת בוארון אמר שהוא מאמץ כל מילה שחברת הכנסת בן ארי אמרה לגבי ההדלקה, והתשובה שלי אליו בנושא הזה היא אותה תשובה שעניתי לחבר הכנסת בוארון.
ולנושא השני, אני רוצה לומר כך: אני בטוח שהוא ירגיש את עצמו חופשי לצעוק כמו שהוא יודע לצעוק קודם. אני בטוח שהוא גם יצעק כמו שהוא התבטא לא בצורה פרלמנטרית בווטסאפ אתמול או שלשום. אני רק אמרתי לו: תשמע, אני לא אמור להיבחר על ידי הפריימריז שאתה בוחש בליכוד, ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה עם הדברים האלה. לי יש את האמת שלי.
ואני רוצה לומר כאן מעל דוכן הכנסת: חבר הכנסת בוארון יודע שהמנכ"ל אצלי במשרד ביקש ממנו חודשים שייתן תוכנית רצינית, והוא לא הגיש.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתגן עליי.
יכול להיות שהוא ישאל – אני ארד.
בעיניי, כל חברי הכנסת שווים – כולם בליכוד וכולם לא בליכוד. אוקיי? זה שאתה בליכוד, אתה חושב שאתה יכול להתנסח ולצעוק על חברי כנסת או לעשות מה שאתה רוצה? הכסף הוא לא של הליכוד, הבנת? הכסף הוא של עם ישראל, וצריך לנהוג בזה – – –
ביקשנו ממך תוכנית חודשים ולא הגשת, אוקיי? דבר אחד. אתה צועק במקום לעבוד. אתה צועק במקום לעבוד.
אני רוצה לומר כך: הוא הזכיר סעיף מסוים שממנו הוא רוצה ללמוד את זה – הוא יכול לתת כסף למורים שעד עכשיו לומדים לפי התוכנית של הרשות הפלסטינית, והוא רוצה למצוא את הדרך, איך שהם מלמדים אצלנו. אני רק רוצה לומר לך, ואני אומר לכנסת כולה: כולנו מודעים לבעיה שיש, שהיועצת המשפטית לממשלה מונעת משתי הרשתות, גם מהחינוך העצמאי וגם ממעיין החינוך התורני, למרות שיש כסף בתקציב, לתת למורים ולמורות של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני כסף באופק חדש, הם לא מקבלים את זה.
אדוני היושב-ראש, אם חבר הכנסת בוארון יכול במסגרת שאילתה בנושא מירון לשאול על חינוך – –
אנחנו יודעים – ואני ממרכז את הדבר בארבע נקודות. היועצת המשפטית לממשלה לא נותנת לתת לחינוך העצמאי ולרשת חינוך המעיין התורני את הכסף. למה? א. כי לא לומדים ליבה במאה אחוז. ואני רוצה לשמוע את חבר הכנסת בוארון אומר שבבתי הספר הערביים במזרח ירושלים לומדים ליבה במאה אחוז. שיגיד לי כן – אני אחשוב על מה שהוא אומר. היועצת המשפטית לממשלה מונעת לתת כסף לחרדים מכיוון שהיא טוענת שהפיקוח הוא לא מלא. אני רוצה לדעת אם בתי הספר שלומדים במזרח ירושלים מפוקחים על ידי מפקחי משרד החינוך במאה אחוז. כולנו יודעים שלא – –
– – ואם לא, אז אם יש שאלה, אז השאלה היא איך אני יכול לקחת כסף ולתת לבתי ספר או למורים שלא מלמדים ליבה במאה אחוז, לא מפוקחים במאה אחוז. אני גם לא יודע מה ההכשרה האקדמית שלהם. הרי עד עכשיו הם למדו בנג'אח וכדומה.
אז יש רעיון שבוארון רוצה. הוא חושב שהוא יוכל להשיג את זה. אז אני אומר, אנחנו בוויכוח ובדיאלוג עם משרד החינוך, ולא כאן המקום לתת את זה. כי אם על פני הדברים אני חושב שאסור לי לקחת כסף, שהיועצת המשפטית אומרת שאסור לתת לבתי ספר שהם לא מפוקחים ושלא לומדים ליבה, אין שום סיבה שניתן את זה לערבים במזרח ירושלים, כי הם לא לומדים ליבה במאה אחוז וכי הם לא נותנים לפקח עליהם. תודה רבה.
862 מילים של מאיר פרוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.