משבר בענף התעופה: דרושה תוכנית מיידית לשעת חירום

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת המציעים והנוכחים, אין ספק שההצעה לסדר-היום הזו היא הצעה במקומה. אני באמת חושב שהנושא הזה הוא נושא שמעסיק רבים, יש השלכות על רבים שנוסעים עכשיו או מתכוננים לנסוע והם לא יודעים מה יקרה, וכמובן יש לזה השלכה כלכלית לא פשוטה. אני מקווה שגם ההצעה לסדר-היום הזאת – כך היה נראה לי כשאני הכנתי את עצמי לענות – היא בעצם מאחדת את כולם. על ההצעה חתמו גם קואליציה וגם אופוזיציה, ואני אומר לחברת הכנסת מירון, ככל שנתאחד במתן התשובות ולא ניקח את זה לאופוזיציה וקואליציה והאשמות, אני חושב שנגיע להישגים יותר טובים, וזאת גם המטרה. אני לא חושב שיש מישהו שחושב שיש שרה או מישהו אחר במדינה, שר כזה או אחר, שלא רוצה את השמיים פתוחים והוא לא עושה כל מאמץ. לגבי תפקוד של ציוני, תפקוד של כל אחד ואחד, נשאיר את זה בצד, אבל אני חושב שדווקא זה נושא שחשוב שהקואליציה והאופוזיציה יתאחדו ביחד למצוא את הפתרונות ולתת חיזוק. גם מה שנאמר פה באיזשהו מקום גורם לחיזוק של חברות התעופה. אנחנו רוצים שיראו שיש כאן ביטחון בעניין הזה וגיבוי, שיש לזה גם משמעות.

אין ספק, אנחנו מדברים על שבע חזיתות שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתן. יש עוד חזית שלא מדברים עליה – החזית הכלכלית, שהיא חזית שהיא מטרה לפגיעה, ואנחנו צריכים להתמודד עם כך שהאויבים שלנו מחפשים את המטרות שלהם במקומות שפוגעים בנו כלכלית. וזה לא תוצאה של משהו, וממילא נפגע, שבאמת ירו טילים פה על מדינת ישראל, והתוצאה היא ששדה התעופה נפגע או ליד שדה התעופה נפגע; אלא לשם זה מכוון, והמטרה היא לפגוע כלכלית ומורלית – זה חלק מהמטרה. החזית הכלכלית והתפקודית היא בוודאי חזית מכוונת מאוד היום.

מייד כשזה קרה, ולצערנו, לא הצלחנו ליירט את הטיל הזה כמו קודמים, ברוך השם, היום אנחנו מצליחים, כמובן שהיה תחקיר צה"לי ומדינת ישראל דאגה לשלוח את התחקיר הצה"לי מייד לכל החברות, וננקטו מייד כמה פעולות: ראשית, גם משרד החוץ מעורב בעניין הזה, גם הנושאים שנמצאים בחוץ, לטפל בהם, ובאופן כללי משרד החוץ גם נמצאים בכל הדיונים שלנו. אני רוצה להגיד במאמר מוסגר: חלק מהחברות שוכנות במדינות שאני לא בטוח שראשי המדינה או שר התחבורה המקביל יבוא וירצה מאוד לעזור לחברה כדי לחזור לישראל. ההשקפות הפוליטיות ידועות, יש הרבה מדינות לא מספיק ידידותיות בלשון המעטה.

החלק הטוב בכל העניין: קודם כול, 26 חברות נוסעות לישראל. 26 חברות ממשיכות לנסוע, ומקווים מאוד שמחר תחזור חברת ה-low cost הגדולה Wizz. זאת בשורה טובה, כי זה לא רק שהחברה עצמה חוזרת, אלא היא בעצם ציון דרך, במה שהיא עושה היא מובילה הרבה אחריה. 18 חברות לא נוסעות לישראל – מולן נעשית עבודה, ומייד נעשתה עבודה. ראשית, ברוך השם, לא היה אף רגולטור לא של מדינה ולא של תעופה שאסר להגיע – אף אחד לא אסר להגיע. רשות שדות התעופה יצרו קשר מיידי עם סוכנות הבטיחות של אירופה וגם עם הסוכנות הפדרלית בארצות הברית מתוך אמון מלא ששומרים על בטיחות – גם הוכיחו להם וגם בהתחייבות הם לא הוציאו אזהרות להגיע למדינת לישראל, שזה היה דבר מאוד חשוב, וההפעלה או אי-ההפעלה – זה נתון לשיקול החברות. אני גם מניח שחלק מהחברות, יכול להיות שיש להן שיקולים לא כלכליים, אבל צריכים לצאת מנקודת הנחה שכשחברה יוצאת, השיקולים שלה הם שיקולים כלכליים. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לתת להן את הביטחון, ואנחנו נותנים להן את כל האינפורמציה, שדבר כזה נדיר, ולא צפוי שיחזור על עצמו. למדנו מהתקלה שהייתה, אנחנו יודעים אותה, וזה לא צפוי שתהיה תקלה, בעזרת השם.

לכן, גם השרה וגם רת"א יצרו קשר עם כל חברות התעופה הבין-לאומיות. ושאלתם אם נוצר קשר – נוצר קשר, ואנחנו ממשיכים את הקשר הזה כדי שהן יחזרו לטוס לפה. אנחנו עושים כל מאמץ. יחד עם זה, אנחנו יודעים שזאת תוצאה, שיש דבר כזה שיהיה לשדה תעופה, באופן טבעי יכול לקרות – ואנחנו פועלים בנחישות רבה. אנחנו שמחים ומעודדים כל חזרה של חברה, כדי שיגיעו חזרה לטוס לישראל.

יחד עם זאת, הן מייד עמדו בקשר עם החברות הישראליות, שאנחנו דנים בהן הרבה, צריך לציין קודם כול. הן לרגע אחד לא הפסיקו לטוס, ושומרות על שמיים פתוחים בצורה כזאת ובצורה אחרת. כנראה, הם לא הפסידו מהדבר הזה, ויש להם ביצועים כלכליים מאוד טובים. כפי שאמר חבר הכנסת קרויזר, בסופו של דבר כשמסתכלים על המאזנים שלהם, יש להן מאזנים חיוביים מאוד, התוצאות מאוד חיוביות. כמובן, זה לא בגלל ביצועים נדל"ניים או כלכליים שהם עשו, אלא בעקבות כך שההכנסות שלהן גדלו מהטיסות עצמן, אנשים שילמו יותר. יש לזה הסברים, בכל טיסה כשהמחיר של הכרטיסים הראשונים נמוך – אלה מחירים קבועים, רק שככל שהטיסה מתמלאת ככה המחירים גדלים. כשיש 80% תפוסה, הכרטיסים שאחרי 80% הם יקרים מאוד. זה מה שנתן להן את הרווח. זה לא משנה לנו הרבה – אנשים נאלצו לקנות כרטיסים. כשאתה רואה שלרשתות השיווק יש רווחים מאוד מאוד גבוהים והרווחים עולים, אתה מניח או יוצא מנקודת הנחה שהמחירים היו גבוהים, והם השפיעו על יוקר המחיה. גם כשיש אינפלציה ומלחמה ובכל זאת הביצועים שלהן מאוד מאוד טובים, זה סימן שהמחירים שלהן היו גם – והלקוח שילם את זה. אתה רואה את זה גם בחברות הביטוח – אתה יודע שהן הרוויחו; ואתה רואה את זה גם בבנקים. הבנקים שיוצאים עם רווחים מאוד גבוהים, סימן שהעמלות שלהם היו מאוד גבוהות.

בכל אופן שרת התחבורה הייתה מעורבת אישית בנושאים האלה, והכינו האבים כדי שיוכלו לחזור. היה גם שר הכלכלה, וכולם ישבו ופנו לחברות לא להפקיע מחירים ולא להעלות מחירים. ממה שידוע לנו, כרגע המחירים בגדר הסביר, ולא צריך היה להפעיל את ההאבים, דהיינו להחזיר ישראלים. מי שרצה לחזור לארץ, יכול היה לחזור לארץ באופן כזה או אחר – נסע לאנקרה או למקומות אחרים – אתונה או קפריסין, ומצאו והסתדרו. היום אנחנו לא צריכים להפעיל, אבל בוודאי שברגע שהיו צריכים להפעיל את זה – אנחנו לא ניתן שמישהו יישאר בחוץ לארץ ולא יוכל להגיע לארץ.

אנחנו רואים מגמה חיובית בנושא של חזרת הטילים. נכון שהיום חווינו עוד משלוח של טילים, שברוך השם לא פגעו, אבל זה ודאי לא מחזיר את השקט ואת הביטחון. אנחנו מקווים מאוד – זה לא מוריד ולא מחליש אותנו, גם כשמנסים לתקוף אותנו בנושא הזה. אני אמרתי קודם, ואני חוזר ואומר: שליחת הטיל היא בוודאי גם לפגוע פיזית, אבל גם לפגוע כלכלית, גם להביא תבהלה. ככל שנהיה חזקים, נדע להתמודד ונגבה את כל הפעולות שאנחנו עושים – אני מקווה שזה יעזור יותר.

אז אני מסכם את הדברים: אנחנו כל הזמן פועלים בנושא הפיקוח בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, כמו שאמרתי, משרד הכלכלה. אי-אפשר להגביל ולעשות בשביל זה חקיקה – אנחנו לא רוצים להגיע. אנחנו גם קוראים מפה לחברות התעופה הישראליות גם בהתאם למה שקראתם, ובכל הזדמנות אחרת – לשמור על המחירים הסבירים, שלא ייווצר מצב שיצטרכו התערבות של רגולטור בעניין הזה, ושבאמת נראה שהחברות האחרות חוזרות במהרה לטוס. תודה.