תודה רבה, אדוני. יש לי כאן עדות של קלי, שהיא שורדת זנות, ששווה לשמוע איך היא אומרת שבגיל ארבע, בגיל ארבע, היא כבר הבינה מקרובי המשפחה שלה שכשהיא מחפשת רוך, היא מקבלת חזרה דרישה של תשוקה. היא למדה מגיל ארבע שכל דבר שהיא רוצה להשיג בחיים שלה עובר בעצם דרך הגוף שלה. אחר כך אל תספרו לי שזנות היא בחירה. היא לא בחירה והיא לא מקצוע. קלי מספרת שככה היא המשיכה בחיים שלה לחפש רוך אצל אנשים, שמצידם חיפשו שליטה, חיפשו כוח, חיפשו אלימות, דרך מין ודרך שליטה בגוף אחר. אז כשהרוך הזה המשיך לא להגיע, הגיעו הסמים, שגם זה חלק בלתי נפרד מהיכולת לשרוד, ככל שאפשר לקרוא לזה לשרוד, בתוך הזוועה והתופת של הזנות.
החשיבות של חקיקת הקבע של החוק לאיסור זנות באמת היא חשיבות עצומה, משום שהעיקרון שאמר שזנות היא אופציה אמר בעצם שכל אישה היא זונה בפוטנציה; אפשר להגיד על זה לקידום בעבודה או לכל מיני צרכים אחרים, לא משנה מה. כמו שאמר מארק טוויין, לדעתי, בשעתו: זה שאת זונה כבר סיכמנו, עכשיו רק נשאר לסכם על המחיר. בכך שאנחנו היום נאסור על העיקרון הזה של זנות, אנחנו בעצם באות ואומרות, ובאים ואומרים, לשמחתי, לא עוד. אישה היא אדם, היא לא מוצר צריכה, היא לא משהו להתנחם בו, וזו לא בחירה לעבור את התופת הזאת.
אדוני שר המשפטים, אני מודה לך על התוספת הזאת של הסרת עבירת המטרד. זאת תוספת חשובה, ואני מפצירה בך לעשות כל שביכולתך כדי באמת לשפר מאוד את האכיפה בשתי הזרועות שלה: גם האכיפה נגד הזנאים, שגם אותם צריך לשקם – גם אנשים שמחפשים שליטה וכוח, אלימות ומין, הם בוודאי לא אנשים שטוב להם בחיים – וגם מעל הכול אכיפת השיקום של הנשים שצריכות לצאת מהמקום הזה. נשים שמתמודדות עם הקושי הזה מגיל אפס, מגיל אפס – אנחנו חייבות וחייבים להנגיש להן תמיכה אמיתית, עמוקה, רחבה, כזאת שתאפשר להן לגלות את עצמן ולהיות – כמו שאומרת קלי: היום אני משתקמת, היום אני נלחמת. בכל דקה מחדש אני מנסה לשכנע את עצמי שיש לי ערך שהוא שלי, ערך שלא תלוי באף אחד אחר; שיש לי ערך כי אני קיימת, כי אני נושמת, כי אני אני.
341 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.