קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2025. זה בעצם מיני-חוק הסדרים שיצרנו בוועדת הפנים בשיח פורה עם משרדי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות ונציגי החברה האזרחית.
ההצעה שלפניכם כוללת תיקונים רבים בחוק התכנון והבנייה אשר הובאו במסגרת כמה הצעות חוק ממשלתיות. ההצעה הזאת כוללת שמונה הצעות חוק, חלקן ממשלתיות, חלקן דרך חוק ההסדרים ואחת גם פרטית, של עבדכם הנאמן. חלק מהתיקונים פוצלו מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), ואחרים הובאו בהצעות לתיקון חוק התכנון והבנייה – הצעת תיקון מס' 160 ומס' 161. הסעיפים מחוק ההסדרים פוצלו מהותית בוועדת הכנסת, ולאחר מכן מוזגו כל ההצעות הללו להצעת חוק אחת באישור ועדת הכנסת. כמו כן, מוזגה בהצעת החוק שבפניכם גם הצעת חוק פרטית שיזמתי בעניין מתקני אגירת אנרגיה במסגרת חוק תכנון ובנייה. בקיצור, שמונה חלקים מוזגו למקבץ של שינויים בחוק התכנון והבנייה.
הוועדה בראשותי בחרה להציג את כל התיקונים במסגרת תיקון אחד לחוק התכנון והבנייה, במטרה להניח בפניכם חוק מסודר, מקיף ובהיר, שיאפשר יישום אפקטיבי ומיטבי. נוסף לשלל הנושאים שהועלו בהצעות החוק, נוספו בהצעה שבפניכם כמה תיקונים שנבעו מהערות שהועלו בוועדה בעקבות שיח עם הציבור ועם משרדי הממשלה, כך שההצעה המונחת היום בפניכם כוללת שורה ארוכה של תיקונים לחוק בנושאים רבים שנועדו לחולל שינויים מהותיים בתחום התכנון והבנייה. ההצעה כמכלול מביאה בשורות חשובות ומהותיות בעניינים מרכזיים, ולדעתי ניתן לראות בה רפורמה משמעותית בחוק התכנון והבנייה הקיים, ועל כך אני גאה מאוד. ההצעה המונחת לפניכם צפויה להביא לשינויים משמעותיים בכמה תחומים חשובים, מהסדרת וזירוז תהליכי מתן היתר לתשתיות לאומיות ולבניית יחידות דיור ועד להקלות בתחום הבנייה, הגדלת סמכויות לוועדות מקומיות ועוד. השפעתה הצפויה של הצעת החוק תהיה ישירה על אופי הבנייה במדינת ישראל, נושא הנוגע לחיי כל אזרח ואזרחית במדינה.
אפרט את התיקונים המונחים בפניכם. בחוק ההסדרים הקודם הרחבנו בוועדה את פעילותן של רשויות הרישוי הארציות – אולי אפשר קצת להנמיך את הקולות? קשה לי.
לצעוק בשקט, אם אפשר. לצעוק בשקט.
רשויות הרישוי הארציות נועדו לתת מענה למקרים שבהם הוצאת ההיתרים ברשות הרישוי המקומית מתארכת וקיימת חשיבות בקידום ההיתר, בפרט כשמדובר בהיקפים גדולים של יחידות דיור וכן בתשתיות שיש להן חשיבות ברמה הלאומית, או בתשתיות שיש קושי לקדם את הקמתן בגלל התנגדויות מקומיות – מה שאנחנו אוהבים לקרוא נמב"י, לא בחצר האחורית שלי. כל אחד אומר: חשוב, אבל אצל השני.
בהצעת החוק שבפניכם נעשו כמה תיקונים באשר לרשויות הרישוי הארציות: 1. רשות הרישוי של הוועדה – בנחת, בנחת שם. אני לא שומע את עצמי, חברים. רשות הרישוי של הוועדה לתשתית לאומית – בהצעת החוק הממשלתית ביקשה הממשלה להעביר לסמכות רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות את האפשרות להוציא היתר לתשתית על פי תמ"א ללא תשריט. המשמעות היא שמצטמצמת האפשרות של התושבים ושל הרשויות המקומיות להביע את עמדתם בנוגע למיקום של התשתית עצמה.
הוועדה קיימה כמה דיונים בנושא, הציפה את הקשיים, וכעת מונח בפניכם במסגרת הצעת החוק מתווה מעודכן. לפי המתווה הנ"ל, לרשות הרישוי הארצית תהיה סמכות מקבילה לתת היתרים באופן ישיר לסוגי היתרים מסוימים, כך שניתן יהיה לפנות אליה ישירות לקבלת היתר בנייה, ללא צורך בפנייה מוקדמת לרשות הרישוי המקומית.
נוסף על סוגי ההיתרים הקבועים כבר כיום בחוק, מוצע להסמיך את רשות הרישוי הארצית לתשתיות גם בהיתרים מהסוגים הבאים: א. היתרים למיזמי תשתית חיוניים על פי תוכנית שאושרה בוועדה המחוזית; ב. היתרים לתשתית לאומית על פי תמ"א ללא תשריט, רק אם היא מוקמת באותו שטח של תשתית לאומית אחרת שלגביה הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית. כך למשל ניתן יהיה להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית למחלף שעל גביו יותקנו לוחות סולריים. הרחבת הסמכויות בהקשר זה נועדה לייעל את התהליך ולזרז את הקמת התשתיות; ג. אישור לעד שמונה היתרים לקווי תשתיות תת-קרקעיים למים ולביוב. לעיתים קווי התשתית חוצים כמה רשויות, וקיים קושי בהוצאת היתר נפרד בכמה רשויות רישוי שונות לכל אחד מהמקטעים, ועל כן ניתנה פה סמכות למנהל רשות המים לאשר העברת בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית במקרים המתאימים.
מיותר לומר מה חשיבותן של תשתיות לפיתוחה והתפתחותה של המדינה. אנו בונים מסלול ירוק, אבל מבוקר, כדי לזרז הקמת תשתיות חדשות. לרשות רישוי ארצית קיימת גם סמכות שניונית במקרים שבהם רשות הרישוי המקומית החלה את הטיפול בבקשה להיתר אך לא סיימה אותו. אנחנו מכירים – הרבה פעמים חולפת תקופה שנקבעה בחוק. במקרים אלה רשאי מבקש ההיתר להעביר את הבקשה מרשות הרישוי המקומית לרשות הרישוי הארצית.
בהצעת החוק הרחבנו את הסמכות השניונית גם בנוגע להיתר על פי תמ"א ללא תשריט. במקרים אלה תינתן לרשות הרישוי המקומית הזדמנות לטפל בבקשה בעצמה, ואם היא לא עמדה בזמנים הקבועים, היא תועבר לרשות הרישוי הארצית.
2. קיצור זמנים להעברת היתרים מהרשות המקומית לרשות הארצית זה תיקון נוסף שעשינו. קיצרנו את זה לשישה חודשים במקום שמונה חודשים. מטרת התיקון להאיץ את הליכי הוצאת ההיתרים ולקדם בנייה למגורים ותשתיות.
החוק הקיים, שחוקק על ידינו לפני שנה בוועדה, עוד בטרם היית חברה קבועה וחרוצה בוועדה כמו היום – אז קבע החוק, בהתאם להחלטתנו אז, כי אם חלפו שמונה חודשים ממועד הקליטה של הבקשה וטרם ניתנה החלטה, אז ניתן להעבירה. כעת מוצע לקצר את התקופה לשישה חודשים מהגשת הבקשה, לא מהקליטה, כי מתברר שיש רשויות מקומיות שבהן – סגן יושב-ראש הכנסת.
נשמה, נשמה. אנחנו נותנים פה את הנשמה, זה נכון.
החוק הקיים, כמו שאמרתי, שחוקק על ידינו לפני שנה, קבע: אם חלפו שמונה חודשים מיום הקליטה. כאן עשינו – שישה חודשים מיום ההגשה לוועדה. אדגיש כי הסדר זה נוגע לרשויות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות וגם לרשות הרישוי הארצית, שמתמקדת בהאצת היתרים ליחידות דיור בהיקפים גדולים.
העברת סמכויות הרישוי של רשות הרישוי המחוזית לארצית – במרחבי תכנון מחוזיים יש מה שנקרא שטחים גליליים. לא הייתה להם אחריות עד היום, זה נפל בין הכיסאות, וזה גם הגיע לפתחה של רשות הרישוי הארצית.
לסיכום החלק הזה של רשות הרישוי הארצית, אומר לאדוני היושב-ראש: עד היום רשות הרישוי הארצית הייתה יכולה להוציא היתרים על הנייר, לא בפועל. בעקבות יוזמה שלנו גם משרד האוצר, גם מטה התכנון, הציבו כוח אדם מתאים לעניין הזה, וברגע שייכנס החוק לתוקפו, עוד הלילה, הם יוכלו לבצע בפועל הוצאת היתר. כי פעם רק רשות מקומית יכלה לעשות הוצאת היתר. ברגע שזה קיים, כל רשות מקומית תדע שאם היא לא תעמוד בזמנים, יש מישהו אחר שיוציא במקומה ויחתום על ההיתר במקום ראש העיר ובמקום מהנדס העיר, כך שהדבר הזה יחולל לדעתי מהפכה אדירה בכל הנוגע לתשתיות ובכל הנוגע להאצת הבנייה של יחידות הדיור.
כמו כן, בהצעת החוק הזאת ישנה הרחבה של סמכויות הוועדות המקומיות בכמה נושאים: ראשית, ההצעה מחזירה לסמכותן של הוועדות המקומיות סמכויות שנשללו מהן בהיסח הדעת בשנת 2021, כשאושר חוק ההסדרים. אז בוטלה סמכותן של הוועדות המקומיות לתת הקלות בשלב הוצאת היתר הבנייה, בגלל שסמכות זו עיכבה מאוד הוצאת היתרי בנייה. בקשות להקלות היו נפוצות מאוד, ויזמים רבים ניסו כמיטב יכולתם להשיג הקלות, ואז כל תוכנית באה בהמשכים – עוד תוכנית ועוד תוכנית, עוד הקלות ועוד הקלות. יחד עם זאת, עם ביטול מוסד ההקלות, בוטלה ללא כוונה גם סמכותן של הוועדות המקומיות להכין תוכניות שיעגנו אותן.
זה היה בחיפזון של חוק ההסדרים דאז.
היום זה בשיקול דעת, בהחלט. דברים שניתן היה לאשר ולמרות זאת עמדנו כמעט ביחד עם חוק ההסדרים.
כיוון שלא זו הייתה הכוונה בעת ביטול מוסד ההקלות, מוצע לקבוע סמכות לוועדה המקומית לאשר בתוכנית כל דבר שניתן היה לאשרו כהקלה, לרבות הקלות שניתן היה לתת לפי משטר ההקלות הישן.
מצד שני החליטה הוועדה להחזיר את הגלגל לאחור בכל מה שנוגע לסמכות הוועדה המקומית לתת הקלות בשלב היתר לגבי בנין קיים. אנשים שמשתמשים בהקלות לצורך הרחבת בניינים קיימים או דירות קיימות – שם החזרנו את הגלגל אחורנית ושינינו ותיקנו את מה שהיה בשנת 2021, שגם אז כנראה זה היה במהירות רבה, ונתנו את הפתרונות הללו כדי לתת לתושבים הפשוטים שחיים בדירות ורוצים להרחיב אותן אפשרות להרחבת בנייה מכוח האפשרות למתן הקלות – הקלה בקו בניין, הקלה כמותית, הקלה בבנייה שלא באגף או הקלה לבניית סוכה או מרפסת שמש.
מתן הסמכות לוועדה המקומית במקרים אלו תאפשר הליך מהיר וקל יותר לטובת אזרחים שנדרשים להתאים את מקום המגורים שלהם לצרכים המשתנים – המשפחה גדלה, בלי עין הרע, וכו' וכו' – וזאת ללא צורך בהליך של הגשת תוכנית מחדש. יחד עם זאת, נקבע כי במקרה שמאושרת תוכנית מקילה בנושא מסוים עם הקלה מסוימת, לא יתאפשר מתן הקלה נוספת זהה.
כמו כן מוצע להשיב לוועדה המקומית סמכות שהייתה לה ואף להרחיב סמכות זו לגבי הסדרה של בנייה שלא כדין, כך שתוכל להגדיל בתוכנית שטח כולל מותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק למגורים בבניה רוויה, בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מטר למגורים, לפי הקטן, ולמגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש, לפי הגדול, ובכל מקרה לא יותר מ־175 מטר.
תיקון נוסף, רביעי וחשוב: מוצע לקבוע כי ועדה מקומית תוסמך להגדיל שטח כולל מותר לבנייה במגרש שמיועד למגורים, אם חלפו חמש שנים מיום שאושרה תוכנית שחלה על המגרש, בשיעור של 100% השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בין שמדובר במגרש שיש בו בניין טעון חיזוק ובין שלא. ההצעה נועדה לתקן מצב אבסורדי שעלה במהלך דיוני הוועדה בזכות הערות של הציבור, שבו במקרים מסוימים היה ניתן לתת יותר זכויות במקרים שאין מבנה לחיזוק מבמגרש שיש בו מבנה הטעון חיזוק. גם כאן, לא הייתה כוונה כזאת בעת שנחקקה הסמכות הנזכרת של הוועדה המקומית, והתיקון שלפניכם מבקש להסיר עיוות זה.
תיקון נוסף, חמישי: מוצע לאפשר לוועדה המקומית להמשיך ולדון בתוכניות שהיו בסמכותה והסמכות לגביהן עברה לוועדה המחוזית בשל פקיעת תמ"א 38, או בשל פקיעת תוכנית שאושרה בהתאם להוראות התמ"א שפקעה בשל פקיעתה של תמ"א 38. גם כאן ביקשה הוועדה בראשותי לתקן עיוות ולאפשר השלמת תוכניות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – שהוועדות המקומיות כבר החליטו להפקיד רק מה שכבר עבר החלטת הפקדה וסמכותן נשללה מהן בשל פקיעת תמ"א 38. ללא תיקון זה היו נאלצים התושבים להתחיל את הליך התכנון מחדש בוועדה המחוזית ללא כל הצדקה עניינית.
אני מבקש להדגיש כי התיקון וההרחבה של סמכויות הוועדות המקומיות בהצעת החוק שבפניכם אינן סוף פסוק, כפי שהבהירו נציגי הממשלה במהלך דיוני הוועדה. בימים אלה שוקדים מינהל התכנון ומטה התכנון והממשלה כולה על רפורמה מקיפה בסמכויות הוועדות המקומיות, מתוך שאיפה להחליף את ההסדר המסובך והפתלתל שקיים היום בסעיף 62א לחוק, כדי להעביר הרבה יותר סמכויות לוועדות המקומיות, לפשט ולייעל את ההסדר הכמעט-בלתי-קריא הקיים בחוק היום, ומתוך תקווה שכך תיפתרנה בעיות סמכות רבות המעסיקות היום את מוסדות התכנון ואת בתי המשפט.
מההתחלה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
יש פה שמונה חוקים, הבנת? שמונה, לא שבעה. שמונה.
אוה. אדוני היושב-ראש, בזה היית יושב-ראש, טוב.
התיקונים שלפניכם, חבריי חברי הכנסת, אם כן – סימן מבשר לרפורמה שכל כך נדרשת בסמכויות הוועדות המקומיות, אשר תגיע לדיון בוועדה, כך אני מקווה, בחודשים הקרובים.
כמו כן, במסגרת חוק ההסדרים שהניחה הממשלה הוצע להאריך את הפטור מהיטל השבחה למיתקנים פוטו-וולטאיים בשנה אחת בלבד. הצעת החוק המונחת בפניכם מציעה הסדר ארוך ומקיף יותר, אשר עונה על הצורך בעידוד אנרגיות מתחדשות ועמידה ביעדי הממשלה בהקשר זה. מוצע להאריך את הפטור מהיטלי השבחה למתקנים פוטו-וולטאיים שמיועדים לשימוש עצמי בחמש שנים, עד לסוף שנת 2030, וכן להוסיף לפטור זה מתקנים לאגירת אנרגיה אשר הם חלק מהמתקן הפוטו-וולטאי. בנוסף מוצע כי לפי שיקול הדעת של הרשות המקומית, יתאפשר מתן פטור מלא או חלקי למתקני אגירת אנרגיה גדולים או שאינם חלק מהמתקן הפוטו-וולטאי, גם זאת בהוראת שעה לחמש שנים. לעניין מתקני האגירה הגדולים – על מנת להבטיח שהרשות המקומית תקבל החלטה מושכלת ושאינה שרירותית, מוצע כי ההחלטה תתקבל לאחר שתונח בפניה חוות דעתו של הגזבר לעניין ההחלטה. ההחלטה תחול על כל תחום השיפוט המקומי, ולא יהיה ניתן לשנותה אלא לאחר שלוש שנים מזמן שהתקבלה.
אני מבקש לציין כי בעניין זה מתלכדים בצורה יפה כמה אינטרסים שכולם ירוויחו מהם: קידום אנרגיות מתחדשות; שיפור אמינות הספקת החשמל; מאבק במשבר האקלים; הפחתת זיהום האוויר; מתן אפשרות למי שמעוניין בכך לאגור חשמל כשר לשימושו בימי שבת ומועד. לעניין מתקנים פוטו-וולטאיים שאינם לשימוש עצמי, מוצע כי הוראות הפטור יהיו עד שנת 2028, על מנת לתת ודאות לשוק. ודאות בשוק הזה היא דבר חשוב.
הצעת חוק נוספת ואחרונה שנוספה ואושרה בוועדה, היא חשובה ביותר עבור הרשויות המקומיות, והיא קרן לתחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים. כידוע, היטלי השבחה ברשויות המקומיות הם מקור תקציבי משמעותי להקמת תשתיות ומבני ציבור. הייעוד של ההיטלים קבוע היום בחוק, והרשות אינה יכולה להשתמש בהם אלא לייעודים כאמור. מוצע לקבוע כי הרשות המקומית תוכל להשתמש ב-5% מיתרת היטלי ההשבחה לטובת תחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים, וזאת על מנת להבטיח את שמירת תקינותם של הנכסים לאורך שנים, וכן לעודד הקמה של תשתיות ונכסים כאמור, אשר נמנעת לעיתים בגלל היעדר תקציב שוטף לשמירתם ותקינותם.
בדיוני הוועדה עמדה הוועדה על כך שבניגוד להצעה הממשלתית, שהגבילה מאוד את שיקול הדעת של הרשות המקומית בהחלטתה על הקצאת הכספים, לרשות המקומית יישמר שיקול דעת בין השאר בנוגע להחלטה על הסכום שיוקצב לתחזוקת נכס, וכן באשר להחלטה אם להקצות את הסכומים מלכתחילה. עוד עמדה הוועדה על כך שהסכומים שיוקצו לעניין זה יוקצו מכלל היטלי ההשבחה שנגבו ולא מהיתרה שנותרת לאחר שהוצאו כל הכספים לצרכים השונים שבחוק. זאת, על מנת לצמצם את הפערים בין הרשויות החלשות לחזקות בהקשר זה. חלק נוסף בהצעת חוק ההסדרים שנדון בוועדה ואינו כלול בהצעה עסק בהארכת תוקפם של היתרי בנייה שפקעו. הוועדה המליצה למשרד הפנים להעביר את זה בתקנות, ואכן הממשלה כך פועלת.
לסיכום, אני חושב שהצעת החוק שמונחת בפניכם, חבריי, ואתם שמחים לשמוע כל שורה ממנה – לא, קראתי לכולם – היא תביא בשורה של ממש בתחום התכנון והבנייה בעניינים רבים ומגוונים, ואני מקווה שתייעל ותשפר את ההליכים ותתרום להגדלת היצע הדיור ולפיתוח התשתיות במדינה.
ברצוני להודות לכלל נציגי הממשלה על שיתוף הפעולה בגיבוש הצעת החוק, אשר ניתן לומר שאינה דומה לנוסח המקורי שהציעה הממשלה, והיא עברה תהליך פורה, כמו שאנחנו עושים תמיד, חברת הכנסת צרפתי – טיוב, מיקוד, ברוח חיובית ובהקשבה המאפיינות את דיוני הוועדה.
אני רוצה קודם כול לצוות המשפטי של הוועדה: עו"ד תומר רוזנר, עו"ד גלעד קרן, עו"ד רעות בינג ועו"ד רוני טיסר והמתמחה ליאור אלחזוב, ביחד עם יועץ החקיקה שלי עו"ד יהודה כהן, ולמנהלת הוועדה וצוותה, שעשו כאן עבודה. הצוות המשפטי עשה עבודה, יצירת מופת שיצרנו ביחד. היא אומנם ארוכה, הנאום היה ארוך, אבל הפירות כאן הם רבים. אני רוצה להודות לשר הפנים משה ארבל ולמנכ"ל משרד הפנים רונן כץ; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליועץ שר האוצר ברק קורנפלד; ליושב-ראש מטה התכנון הרב נתן אלנתן ולסגנו בני ארביב; למנהל מינהל התכנון מר רפי אלמליח; לנציגי האוצר מר רותם בראלי וגב' נועה שוקרון ולנציגי משרדי הממשלה השונים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שנשבר ויצא החוצה.
אני רוצה לחזור ולהודות ליושב-ראש הקואליציה מר אופיר כץ ולמרכזת האופוזיציה, ביום הזה הנחמד – תודה רבה לך על השעות שנתתם לנו. בפעם הבאה תחסמו עיתונאים בשעה מסוימת לשאול אותו שאלות, סליחה; לגב' טייבי, מנהלת הסיעה שלנו; לחברי הוועדה – מטי, את תהיי הנציגה פה של כולם – על עבודה משותפת; אנחנו מתווכחים, אנחנו יודעים לא להסכים. ביחד עם משרדי הממשלה ונציגי הציבור, אנחנו הוצאנו תחת ידינו חוק – מיני חוק הסדרים בתכנון ובנייה, שיתחיל את המהפכה הגדולה. אני צריך עוד שנה וחצי, ואנחנו נסתדר עם כל השאר. תודה רבה.
2,400 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.