קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תמתין כמה שנים, אני מתכווץ, זה ייקח פחות זמן, אבל אני לא אהיה פה כל כך הרבה זמן בשביל זה, בשביל לאזן בין הגובה למיקרופון.
בוקר טוב, היושב-ראש. בוקר טוב לחברים. אני רוצה לברך את חבר הכנסת גדי איזנקוט ואת חבר הכנסת יולי אדלשטיין על קידום העניין הזה של הצעת החוק החשובה הזאת. ברשותכם, אני רוצה לחדד שתיים, שלוש נקודות קצרות. האחת – לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל יש שלושה מדדים מרכזיים: יש מדד מדיני, שיש לו השלכות ביטחוניות; יש מדד ביטחוני, שיש לו השלכות מדיניות – ויסלח לי חברי חבר הכנסת עמית הלוי, הרמטכ"ל אחראי קודם כול לפן הצבאי, אבל הוא לא יכול להתעלם מהפן המדיני ו-vice versa, הגם שהוא לא קובע אותו, וזה ברור לחלוטין.
הדבר השני – לתפיסת הביטחון הכוללת, שיש בה היבטים של כלכלה והיבטים של יחסי חוץ ודברים מהסוג הזה, הקומה השלישית היא קומת צבא והארגונים המקצועיים שצריכים לטפל בעניין הזה. ואני בטוח שהוועדה תדע לנסח נכון, ומספיק כללים מצד אחד, את העקרונות של תפיסת הביטחון הלאומי באופן שהגופים יוכלו לתרגם אותם הלכה למעשה למה שהם צריכים באמת לעשות אחר כך.
יש היטל אחר, והוא היטל החוסן הלאומי. החוסן הלאומי באמת מגיע ממקורות שאינם ביטחוניים-צבאיים. הוא מגיע ממקורות של חינוך, שחבר הכנסת סימון דוידסון דיבר עליהם, וזה מאוד נכון, הוא מגיע מהיכולת הכלכלית של מדינת ישראל, הוא מגיע מהקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל, וכן, חברים, אי-אפשר להתעלם שהוא גם מגיע מהפן החברתי של מדינת ישראל. ואחריות ממשלת ישראל, כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שלה, היא להבטיח חוסן חברתי גם ברמה של הלכידות החברתית, גם ברמה של ההוגנות החברתית, על מנת שהחברה תוכל לעמוד במעמסה של שימור הביטחון הלאומי במובן הרחב. ואני מניח שהוועדה תדאג להכניס אולי פסקה יחסית של העניין הזה, כי זה לא בליבת העניין, אבל אין ספק שזה עניין חשוב. כך או כך, אני מבקש לברך על העניין הזה ולאחל לכם בהצלחה.
299 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.