קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מתייחס ברצינות להתנגדויות שלך ולחששות שאתה מעלה, ולכן אני מבהיר שוב: החקיקה לא תהיה מכספים מוקפאים. זה באופן ברור. אם היא תגיע לשם, היא תימשך על ידי, על ידי חבר הכנסת בוארון. מדובר על הכספים המועברים. יתרה מזאת, גם בהתניות של משרד האוצר מדובר על זה שתהיה קדימות קודם כול ולפני הכול לנפגעי פעולות איבה ונפגעי פעולות הטרור, ואם זה לא יהיה, לא יהיה חוק. קח את זה כהבטחה ממני, ואני מניח שגם מחבר הכנסת בוארון. זה – 1. 2. החוק הזה עוזר למשטרת ישראל. יכול להיות שמשטרת ישראל לא עושה את העבודה כמו שצריך, אבל החוק הזה מסייע בעדה בעניין הזה.
לגבי חברות הביטוח – כפרלמנטר כמוך ומקצוען, אני מסכים איתך, יש בעיה. צריך לפתוח את השוק, לתת גם לחברות מחו"ל לבטח פה את הרכבים, ואני אשמח להצטרף אליך במשהו כזה שתוביל, בשמחה רבה. אבל בסופו של דבר, אתה יודע, טראמפ אמר למקסיקנים: אתם עושים פה את זה, אתם תהיו אחראים לגבול ותשתתפו איתנו. כאן הרשות הפלסטינית צריכה לגלות דעתה שהיא נלחמת בגנבות האלה, שאני אומר לך, זה מיליונים שמועברים כל יום לרשות. אם הם יגלו דעתם ויעשו עבודה וימנעו את הגנבות האלה – אדרבה ואדרבה, אני לא בעד להעניש אותם אם הם אחראים. המצב היום הוא שלא רק שהם לא מונעים – הם משתפים פעולה עם הדבר הזה, ולראיה, אני לא רוצה להגיד לך איזה רכבים צ'יק-צ'ק אפשר להחזיר אותם מהרשות אם מישהו רוצה. ולכן, יעשו עבודה – בשמחה רבה; כרגע 3 מיליארד שקל מאזרחי מדינת ישראל עוברים בשנה מפה לפה – אמרתי לך, 15,000 שקל לנד קרוזר חדש. למה מה קרה? מה נהיה? מה, אנחנו פראיירים של מישהו?
ולכן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, לתמוך באזרחי ישראל, ושיוכלו להחזיר את מה שנגנב מהם.
284 מילים של משה פסל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.