קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לא היה כדבר הזה. בנאום בן דקה אתה לא יכול לבקש עוד דקה. הקונספט זה דקה, אחרת היו קוראים לזה נאום בן שתי דקות או משפט אחרון שלוקח שלוש דקות.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אזיקים לא יעזרו לך, אדון סרבן רפואי. ליצן רפואי.
אני רוצה לדבר איתכם – בניגוד לאושר שקלים, שלא הבין את הפורמט, אני כן אדבר במסגרת הדקה. אני אעשה את זה קצת יותר מהיר.
דפי החילוף שעכשיו הגיעו בתקציב החינוך מעלים מצב פשוט שערורייתי שקורה: בעוד שכל משרד החינוך מקוצץ, יש אוכלוסייה מיוחדת מאוד, היא פריבילגית, היא כבר ממש לא מיעוט, שאיכשהו תמיד, באופן מעריכי, הכספים שם עולים. מוסדות הפטור, בעוד כולם מקוצצים, עולים ב-20 מיליון שקלים; החינוך ההתיישבותי – ב-485 מיליון שקלים, והמוסדות התורניים עולים ב-735 מיליון שקלים. כל המדינה מקוצצת, כל המשרדים מקוצצים, רק האוכלוסייה המיוחדת הזו תמיד זוכה איכשהו להינצל מהאירוע הזה.
עוד אני רוצה להוסיף שאתמול התרחש בוועדת הרווחה מעשה שלא ייעשה. כל המגזר הציבורי – אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את זה – קוצץ באופן רוחבי חוץ מהמוסדות התורניים. שם אין קיצוץ. איזה כיף להיות במוסדות התורניים. הלוואי שיום אחד אזכה ללמוד שם או להיות שם.
183 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.