קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, תודה רבה ויישר כוח גדול לחבר הכנסת יונתן מישרקי שהעלה את הנושא, הציף את הנושא ומקדם את הנושא. שירבו כמותך בישראל. אני רוצה להגיד לך, יונתן, אני לא רוצה להגזים, אבל אתה באמת כוח שראוי להערצה, בגלל איך שאתה דואג לאזרח הקטן ודואג באמת בכל הלב ובכל הנשמה. אשריך, ואשרינו שיש לנו אותך.
אף אחד לא חולק על מה שאמרתי. בזה יש לנו תמימות דעים.
אנחנו מדברים על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כשמו כן הוא, מכון רפואי. דא עקא, שהמכון הזה מתעסק בעצם ברישוי. מבחינת יעילות ממשלתית, יעילות השירות לאזרח, אנחנו פוגעים ביעילות ברגע שאנחנו מטילים על רשות אחת דברים שהם לא יכולים ולא מיועדים לטפל בהם. הגיע הזמן שנעשה את הדבר הנכון – להפריד בין הרשויות האלה: רשות נפרדת לנושא של הרישיונות הטכניים והאדמיניסטרטיביים – לדוגמה, השינוי בסוג הרישיון. מה הקשר של שינוי בסוג הרישיון למכון הזה, למכון שקשור לבטיחות רפואית? לעזור לאנשים עם הניידות – בזה אנחנו נעזור לאזרח, ובזה אנחנו נעשה את הדבר הנכון. לכן אנחנו צריכים להעביר את זה לוועדה. אני מבין שיש הסכמה בין משרדי הממשלה לטפל בזה, אבל הם צריכים את הדחיפה שלנו. בשביל זה אנחנו פה.
לסיום, אנחנו לקראת פורים. אני רוצה לאחל פורים שמח לכל עם ישראל. החג של מתנות איש לרעהו זה גם החג שצריך לעורר את האחדות והשלום בינינו, את הכבוד איש לרעהו והכבוד ללומדי התורה. "ליהודים הייתה אורה", אומרת הגמרא. אומרים חז"ל: אורה זו תורה. לחזק את הדבר הזה, לחזק את לומדי התורה בחג הזה. שנזכה יחד להינצל מכל צרה, ואיחוי כל הלבבות השבורים והחזרת כל החטופים, כל החיילים, הביתה לשלום ולשלווה, שנזכה במהרה בימינו, אמן. תודה.
266 מילים של משה רוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.