כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ההצעה הזו היא הצעה אומנם פשוטה, שבאה להסדיר, אבל הצעה חשובה מאוד. שנים לפני שהגעתי לכנסת הייתי פעילה בכל מה שקשור להגנה על החברה האזרחית ועל הציבור מפני דיכוי משטרתי, אלימות משטרתית. אוכלוסיות מאוד מגוונות סובלות מהמציאות הזו, ובהם יוצאי החברה האתיופית, חרדים, מזרחים, ערבים ואוכלוסיות שונות. אנחנו יודעים את זה.
ובכלל, הן מקוטלגות לא פעם מנסיבות אחרות. כמובן שהנסיבות היום התרחבו גם לסוגיות שקשורות באלמנטים פוליטיים של חופש הדמוקרטיה והמחאה, אבל בסופו של דבר, כבר שנים לפני, המציאות הזאת הייתה קיימת. כשדיברתי אתמול עם ברוכי על ההצעה, שנינו דיברנו על המקרה המאוד-מוכר של זוג חרדים שעמדו על המדרכה – אתה מכיר את הסיפור – ומכת"זית העיפה אותם. הם גם זכו בתביעה אזרחית לאחר מכן. זה סיפור שחשוב לדבר עליו. אבל אני רוצה לספר – – –
לא חדש, נכון, אבל הוא סיפור – –
– – אבל זה מקרה מתועד שהפך להיות מאוד מאוד מוכר בגלל – – –
הוא צודק שזה לא חריג, אבל המקרה המתועד הזה, שרואים את הזוג המבוגר עומד במדרכה וסתם חוטף חבלה כזאת – הם גם זכו בתביעה, כמו שאמרתי.
כשהתחילה ההפיכה, בתוך ההפגנות, חוויתי את המכת"זית בעצמי. אני חטפתי שמונה פעמים מכת"זית.
נכון, לא עם בואש, למרות שגם בירושלים – – –
נכון. לא, אבל אתה נכנס פה לדלת פתוחה. חצי מהלשכה שלי חטפה בואש, ובליל גלנט 2 אני ראיתי את משפחות החטופים חוטפות בואש באיילון.
אז אני חייבת להזכיר את המקרה של השימוש בכינון ישיר. זאת אומרת, הרי בסוף יש מדרג איך מפעילים מכת"זית, איך מותר, כמה מטרים ולאן מותר לכוון, וזו סוגיה חשובה. כשפגעו באל"מ אודי אורי בעין וכמעט נתלשה לו העין מהמקום והוא עבר ניתוח קשה, זה כי כיוונו לראשו בטווח קצר. אני חושבת שכולנו צריכים להסכים פה – ואנחנו אכן מסכימים פה, קואליציה ואופוזיציה – על החשיבות שבהסדרת הנהלים והזכות של הנפגע לקבל אליו את כל התוכן.
אני רוצה גם להזכיר חבר, שרגא טיחובר, אדם חסון מאוד, שעמד גם הוא על מדרכה, והמכת"זית שפגעה בו בכזאת עוצמה העיפה אותו לאוויר. הוא הראה לי את התמונה. זאת המשמעות של הפעלה שלא על פי מדרג נהלים, שמסכנת את שלום הציבור, וזה כל ציבור, צריך לומר. לכן הדבר הזה חשוב, מה שקורה כאן. כל ציבור זכאי להגנה וליכולת שלו גם לתבוע את זכותו.
תודה רבה למובילי ההצעה, מירב. תודה גם על העבודה. אני מעריכה את זה. תודה, ברוכי. תודה לכולם.
383 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.