תפוקות ולא תשומות – מאמצי ההסברה

אז קודם כול, חבר הכנסת משה טור פז, אני רוצה להודות לך על השאילתה הזו. אני יודעת שמתחילת המלחמה אתה לא רק מגויס למילואים, אלא אתה גם עוסק במאמצי ההסברה, כולל משלחות ללא מעט מקומות, כדי לסייע בעניין הזה. עם פרוץ המלחמה, באופן מיידי, משרד החוץ על כלל עובדיו נרתם למאמצי ההסברה הלאומיים של מדינת ישראל. מרבית העובדים שינסו מותניים ובמשך חודשים עבדו לילות כימים, ללא הפסקה, למען תדמיתה ועתידה של מדינת ישראל. ניתן גם לומר, חבר הכנסת טור פז, כי הם היו למשרתי ציבור במשמרת לילה. מהרגע הראשון, עם שיגור הטילים, כל פעילות הדיפלומטיה הציבורית במטה משרד החוץ ובנציגויות הוקדשה לקידום תכליתו המדינית של המשרד, שהיא השגת לגיטימציה בין-לאומית מתמשכת לחופש הפעולה של כוחות הביטחון, להשמדת היכולת הצבאיות והשלטוניות של חמאס בעזה ולהחזרת כלל החטופים.

לשאלתך בעניין ההוצאות, בגדול, סך כל ההוצאות עבור פעילויות דיפ"צ, שזה דיפלומטיה ציבורית – הוחלט לשנות את המונח "הסברה" ל"דיפלומטיה ציבורית". הסברה, אתה יודע, זה לא מונח מקצועי במונחים של משרד החוץ, והמונח החדש, דיפלומטיה ציבורית, חשוב שגם הוא ישקע בלקסיקון שלנו, של חברי הכנסת. אז סך כל ההוצאות עבור דיפלומטיה ציבורית במסגרת חרבות ברזל, בין התאריכים 7 באוקטובר 2023 ו-1 במרץ 2025, הוא 31.7 מיליון ש"ח, זה כלל הסכום, ומתוכם 18.3 מיליון ש"ח מתקציב משרד החוץ ו-13.3 מיליון ש"ח ממערך ההסברה לטובת פעילות המשרד. השימוש בתקציב: 23.8 מיליון ש"ח לקמפיינים וקידום ממומן; 7.8 מיליון ש"ח למשלחות לישראל, מיצגים בחו"ל, רכישת מדיה בחו"ל. חשוב כמובן להדגיש כי הנתונים הללו כוללים רק את נתוני הפעילות שבוצעו לדיפלומטיה הציבורית בארץ, ואנחנו ממתינים גם לשאר הנתונים לגבי כלל התקציבים לפעילות בעולם כולו, כולל, בין השאר, תקציבי דיפ"צ בנציגויות.

בין הפעילויות החשובות והבולטות ביותר שהוקדשו להן משאבים ניתן למצוא את שימור נושא החטופים גבוה בסדר-היום הציבורי והעולמי, מיזמי הנובה בעולם, מיזם תערוכה של פרויקט המלאכים, תערוכה נודדת, משלחות משפחות החטופים, קמפיין משפחת ביבס; קמפיין נוסף היה השחרת איראן וחמאס בתוך המלחמה; ביסוס הנרטיב שלפיו אסור שחמאס יישאר בעזה ביום שאחרי; השחרת אונר"א. ואתה יודע טוב מאוד, עבדנו על קמפיין משותף פה גם מתוך הכנסת – אונר"א זה נושא שאני עסקתי בו כבר מעל כמעט עשור עד עכשיו. אז משרד החוץ הוביל את הקמפיין נגד הארגון, החל מחשיפת השתתפות עובדי הארגון בטבח 7 באוקטובר, במסגרת כניסתן לתוקף של חקיקות אונר"א עד עתה. אני רוצה גם לציין – אתה יודע, אנחנו נכנסנו למשרד החוץ לפני ארבעה חודשים, אבל לפני כן שר החוץ ישראל כץ היה הראשון שלמעשה הביא את העדויות של עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח, מה שיצר את העצירה המיידית של כספים לאונר"א ברמה העולמית. דבר נוסף הוא הדהוד זיכרון לציון 7 באוקטובר ברחבי העולם.

נושא חמישי הוא בעצם המערכה המדינית המשפטית. אל תשכח שיש פה מערכת עולמית שלמה שעובדת נגדנו במשפט הבין-לאומי כדי לכבול את ידי מדינת ישראל במלחמה מול חמאס. המשאבים של המחלקה המשפטית ושל הנציגויות בחו"ל שהושקעו כדי להילחם – זה מטורף. אף מדינה לא הייתה צריכה להיאבק בכמות כזאת של פניות, תביעות בבתי הדין הבין-לאומיים. כלומר, גם זה חלק מאותו המערך. והאחרון זה קמפיין של הדהוד הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ועמידה בדרישות הדין הבין-לאומי.

בנוגע לשאלת המשאבים התקציביים, להלן נתוני המשרד: התקציבים הייעודיים הוקצו עבור אין-ספור פעילויות, החל מדוברות ודיגיטל, דרך עבודה עם משפחות החטופים ועבודה מול ניצולים של טבח 7 באוקטובר, וכלה בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים בתוך הקהילות היהודיות ברחבי העולם, מאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה כנגד יהודים בעולם, בניית תשתיות, מידע והסברה והכנת סקרים לשימוש העיתונות הזרה.

אני רוצה לפרט את הפעילות המרכזיות של אגף הדיפלומטיה הציבורית במלחמה. קודם כול, במערך הדוברות – הקמת גשר, ראיונות לתקשורת הבין-לאומית והישראלית, סיוע בהגעת כתבים לישראל, תיאום מרואיינים לתקשורת בחו"ל, כולל באופן רשמי, כולל מומחים, משפחות חטופים, ניצולים, תדרוכים לכתבים בין-לאומיים בישראל, ליווי עיתונאים לסיורים בעוטף, בשדרות, בעזה, תדרוכים מקוונים לכתבים בחו"ל, העברת הודעות ומענה על פניות של כתבים שמגיעים למשרד החוץ, ליווי דוברותי של ביקורי בכירים בארץ והנחיית נציגויות. מתחילת המלחמה ביצעו נציגויות והחטיבה למעלה מ-14,000 ראיונות ותדרוכים לתקשורת.

דיגיטל – הפעלת ערוצי המשרד בעצימות גבוהה, הפקות מקוריות ועם שותפים לתמיכה בנרטיבים שלנו, כולל אינפוגרפיקות, ויזואליה, קידום ממומן של תכנים רלוונטיים, פנייה לחברות הטכנולוגיה למאבק בתכנים עוינים וקידום נרטיב ישראלי, הנחיית נציגויות ומתן כלים. הפקה – הופקו למעלה מ-800 סרטונים, 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול. פעילות דיגיטל אורגנית בערוצי המשרד – זה בשש פלטפורמות. חבר הכנסת טור פז, זה בשש פלטפורמות, בשש שפות שונות, שהמשרד מתפעל: טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, טלגרם ולינקדאין.

בסדר. אז ככה, דיברנו על ערוצים בשש שפות שונות: אנגלית, פרסית, ערבית, ספרדית, רוסית וצרפתית.

רגע, זה אחר כך.

אני באמת, האמת היא – קודם כול, מירב, את יודעת שככה, יש בינינו כנות. הנאום הזה – – –

תקשיבי, קודם כול הכנתי מראש את הנתונים. השאילתה הייתה על נתונים ספציפיים, ואני אפרט לו באמת את הנתונים.

לא 20 עמודים. שלושה עמודים.

חבר הכנסת מיקי לוי, בעניין קידום ממומן, אוקיי? קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, בתקציב של כ-25 מיליון ש"ח.

זה לא הוא, זה הם. הם יוצאים. אבל בסדר.

קידום ממומן – חבר הכנסת מיקי לוי, לשאלת חבר הכנסת טור פז, קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, וזה תקציב של כ-25 מיליון ש"ח, רובו ממערך ההסברה.

הייתה עבודה עם משפחות החטופים והניצולים. בעצם היה גיוס של נציגי משפחות חטופים וניצולים ושיגורם במשלחות ברחבי העולם. זה בתיאום מול משרד התפוצות, ארגוני חברה אזרחית והנציגויות שלנו בכל העולם. כמו כן, תיאום ראיונות של בני משפחה וניצולים לאמצעי התקשורת הבין-לאומיים. מאז 7 באוקטובר טופלו כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, ברובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. יעדים מרכזיים היו האו"ם, החברות במועצת הביטחון, ותיקן, זירות ארב"ליות ומדינות משפיעות.

הקהילות יהודיות – עבדנו בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים. מתן סעד למשפחות חיילים בודדים שנפלו, ביקורי סולידריות של ההנהגה היהודית, תדרוכים לראשי קהילות, הפעלת קהילות בנושאים מדיניים ודיפ"צים, סיוע בתיאום תרומות, תוכניות התנדבות, פרויקטים לקידום חוסן וביטחון קהילות ועלייה גם. דתות – תדרוכים למנהיגי כנסיות, עבודה מול ותיקן והפעלת נציגויות לעבודה מול דתות.

מאבק באנטישמיות – במאבק באנטישמיות למעשה גייסנו מדינות להצהרות נגד אנטישמיות ונבחרי ציבור, פעילות מול שליחי המאבק באנטישמיות, עבודה מול IHRA, תוכנית עבודה מול הקמפוסים. עד כה אימצו 1,266 ישויות ברחבי העולם את הגדרת IHRA, ובהן 45 מדינות, 98 רשויות מקומיות ו-37 מדינות בארצות הברית. אגב, האימוץ של הגדרת IHRA לאנטישמיות, כחלק מאותו מאבק ב-BDS – אנחנו כרגע גם בונים תוכנית למאבק בחרם בקמפוסים, ב-BDS. כחלק מהמאבק הזה, הכלי המשפטי הוא בעצם הכלי הכי חזק – המלחמה באנטישמיות. מה שגילינו הוא שכמעט הרוב המוחלט של האוניברסיטאות כאן במדינת ישראל אפילו לא אימצו את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות, כשאנחנו פועלים בעצם בקמפיין לאימוץ הגדרה לאנטישמיות של IHRA בקמפוסים ברחבי העולם. אז אנחנו גם נכנסים לזה כאן במדינת ישראל. אומנם זה לא תחומו של משרד החוץ, אבל שר החוץ נאבק בנושא של ה-BDS, של ההסברה הדיפלומטית-ציבורית, ולכן זה גם נמצא על השולחן שלנו.

דיפלומטיה ציבורית-אזרחית – האגף יזם והוציא אל הפועל עשרות משלחות חברה אזרחית לישראל, אשר כללו מאות משתתפים. במשלחות – משלחת גולים איראנים, משלחת משפיעני רשת מארצות הברית ומאירופה, משלחות מפיקי תרבות וקניינים לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה, גם כנס משפיעני רשת. בנוסף מקיים האגף: קשר קבוע עם ארגוני חברה אזרחית, העברת מידע, מסרים ותוצרים לארגונים ולמשפיענים, תיאום וליווי סיורים לעוטף לגורמים אזרחיים, תדרוכים וסיוע לנציגויות בתחום. מידע והסברה – הכנה ושיגור של מסרים יומיים, מסרים ייעודיים, הכנת מאמרי דעה, שיגור מאמרים רלוונטיים וחומרים אחרים, וכן ארגון וניהול התיקייה המשותפת המרכזת את כל החומרים.

דיפלומטיה ציבורית-תרבותית – בעצם מיפוי יצירות ישראליות הקשורות לטבח ולמלחמה, כמו למשל סופרנובה, Nova, זועקות ואז שתיקה. הקרנות ברחבי העולם, כולל שידורים בטלוויזיה מסחרית, קמפיין אוסקר לסרט "עוד נשוב לרקוד" בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים, קידום אומנות רלוונטית מול הנציגויות בחו"ל, פעילות מול אומנים בארץ ובחו"ל לקידום סרטוני הסברה לאימוץ וירטואלי של החטופים, סיוע במענה ל-BDS תרבותי, הסבת אירועי תרבות בין-לאומיים מתוכננים למפגני הזדהות ותמיכה בישראל, השקעה באימפקט חברתי – זה היה קידום תכנים לקהלים ליברליים במערב ושיתוף פעולה בין-קהילתי – ומשרדי ממשלה.

סקרים – זה גם נדבך מאוד חשוב. ביצוע סקרי דעת קהל וניתוח סקרים קיימים כדי להבין את אותה השפעה של מדינת ישראל על הציבורים השונים בקהילה הבין-לאומית. פניות הציבור – מענה לאלפי פניות הציבור הקשורות למלחמה. עבודה מול חמ"לים רלוונטיים – זה התנהלות נציגי המכלול בחדר מצב מול שלוחות מערך ההסברה, השפעה, דובר צה"ל, מינהלת החטופים ומתפ"ש, וכמו כן עבודה מול חמ"לי הסברה אזרחיים ומתנדבים כדוגמת גיתם, Taboola, ועוד.

מדדי ההערכה של המשרד להצלחת מאמצי ההסברה – ראשית, בכל עת נבדקים נתוני חשיפה ומעורבות במדיות הדיגיטליות השונות, אורגנית וממומן, בדגש על צמיחה בכמות העוקבים בפלטפורמות השונות כמדד להשפעה חיובית; שנית, מתקיים מעקב הדוק אחר כמות הפרסומים בכלי תקשורת מובילים בעולם ומספר הראיונות הן מצד דוברים רשמיים והן מצד דוברים לא רשמיים; שלישית, האגף בוחן את פעילותו בהסתמך על מדד של גלי תהודה, שהינם תגובה או הדהוד הפעולה ההסברתית על ידי גורם שלישי משמעותי – מושא הפעולה עצמה – ותגובה רשמית של האו"ם לקמפיין המשרד, למשל נגד אונר"א.

בהתאם לקמפיינים השונים והיעדים שהוגדרו על ידי המשרד, הפעילויות שצוינו קצרו הצלחות משמעותיות בזירה הבין-לאומית לאור היעדים המדיניים של מדינת ישראל ושל המשרד, כולל אלה: העברת החלטות בפורומים בין-לאומיים המדגישות את זכותה של ישראל להגנה עצמית ומכירות במעשי הזוועה של חמאס; הטלת סנקציות והכרה באיראן וחמאס כארגוני טרור; מניעת הוצאת צווים ב-ICJ להפסקת הלחימה; השעיית המימון על ידי תורמות מרכזיות דוגמת ארצות הברית, שווייץ, איטליה ויפן, לסייעני חמאס – אונר"א.

מאז 7 באוקטובר המשרד ליווה כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, רובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. מבחינת הזירה התקשורתית, המשרד דאג לא להשאיר ואקום וחלל משמעותי, ובוצעו ברחבי העולם למעלה מ-14,000 ראיונות, תדרוכים לתקשורת. גויסו למעלה מ-800 סרטונים, שמהם 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול.

תראו, מבחינת מדיניות השר, חבר הכנסת מיקי לוי, החזית ההסברתית לא תופקר לרגע, ולא נאפשר לשקרים, הסתות, מסרים אנטישמיים ועידוד שנאה לישראל על ידי אויבינו לעלות מבלי שנשיב מלחמה ולו לרגע אחד. לא ניתן להם לפגוע בזכותו העליונה של העם היהודי להיות עם חופשי בארצנו.

לכן, עם כל מה – אתה יודע, הסקירה, באמת חבר הכנסת ביקש סקירה מתחילת המלחמה. אני רוצה להזכיר: נכנסנו לפני ארבעה חודשים, ועם כניסתנו לממשלה ועם כניסת השר למשרד החוץ, מתוך ראייה מערכתית שבה ההסברה היא חזית לחימה לא פחות חשובה מהחזית הצבאית, הנותנת אורך נשימה ולגיטימציה למלחמה נגד חמאס ונגד כלל אויבינו, דאגנו כי במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת הימין הממלכתי, שר החוץ יהיה אמון על ההסברה הבין-לאומית, וכן הוסכם על תוספת תקציבית למשרד החוץ בסכום של 545 מיליון ש"ח בשנת 2025.

אני רוצה להזכיר שהכסף עדיין לא נכנס. הוא עדיין לא עבר, והוא אמור לעבור בתקציב שאמור להגיע במרץ, אבל המטרה היא לפעול להעצמת ההסברה של מדינת ישראל ומדיניותה בעולם. זה בכפוף לאישור התקציבי. זה בעצם אישור לכך שהמלחמה בזירה ההסברתית היא חזית כמו כל חזית אחרת, כמו החזיתות הצבאיות.

נכון, נכון.

תדע לך, שברגע – – –

אבל איך זה עלה? שתדע לך שגם זה קיבל דחיפה. ברגע שאנחנו קיבלנו את זה, אנחנו העברנו את זה לעיתונאים אוסטרלים, לנבחרי ציבור אוסטרלים, לאנשים רמי דרג כדי שיטפלו בזה.

אבל שם ספציפית יש בעיה, אנחנו צריכים להילחם באנטישמיות. לא נלחמו בה עד אז, וכאשר הדבר הזה יצא, אמרנו כעוגן, ממש כעוגן: אנחנו מתחילים לדאוג שהממשלה הזאת מתחילה להילחם באנטישמיות שם. צריך להבין שמתחילת המלחמה, עוד לפני שחייל אחד דרך בתוך עזה, היו צעדות בסידני, בבית האופרה, כשאנשים שם צעקו the Jews Gas – –

– – תהרגו את היהודים – ואף אחד לא הועמד לדין. ברגע שאתה לוקח גם את האירועים שנחשבים קטנים ומעביר אותם לגורמים הרשמיים, אתה לא מתעלם ממה שקורה, אתה פועל. והם התייחסו לזה, והם התייחסו לזה ברמה הכי חמורה, והם חוקרים אותם והשעו אותם.

אנחנו נראה מה יהיה אחר כך עם בית המשפט. אבל אתה צריך להבין שאנחנו לא מתעלמים יותר מהדברים האלה, אנחנו רואים את זה כחלק מהעבודה שלנו.

אני אעקוב אחרי זה, מעולה. מעולה. אנחנו נעקוב אחרי זה.

העבודה על תוכנית עבודה חדשה בחזית ההסברה, כולל מדדי הצלחה ומדדי תפוקות, תעבור שינוי מערכתי עכשיו כשנכנסנו, על מנת להתאימה. כלומר, אנחנו מתגברים את מה שהיה באופן מטורף, מעצימים את זה. וגם את מדדי ההערכה אנחנו משדרגים. אנחנו משדרגים כדי להגיע למקסימום אפקטיביות.

אחד הצעדים הראשונים המשמעותיים ביותר שהתווספו לעבודת המשרד בעקבות כניסתנו לממשלה היא הוספת תדרוך שבועי לכתבים זרים במשרד החוץ, שמתקיים בכל יום שלישי ומשפיע על החדשות בערוצים הזרים, תוך עדכונים תדירים בנוגע לשינויים קריטיים שעשויים להשפיע על דעת הקהל הבין-לאומית. כמו כן, בשבוע שעבר, לראשונה מזה חמש שנים, שר החוץ סער, קיים מפגש אסוציאציה של שרי החוץ של האיחוד האירופאי.

אני גם שמחה לבשר ליושבי המשכן שבשבוע שעבר מדינת ישראל נבחרה להוביל את הארגון הבין-לאומי הברית לזיכרון השואה. במקביל נעשים מאמצים רבים בתחומי הפעילות השונים טרם קבלת התוספת התקציבית, בדגש על גיבוש תוכנית פעולה עם החברה האזרחית ופעילי הסברה לא מדיניים. ראוי להדגיש כי בעקבות הוראתו של השר עמלים אנשי המשרד מזה כמה שבועות על תוכנית פעולה אסטרטגית, המתגבשת בהובלת מנכ"ל משרד החוץ, וצפויה לכלול, בין השאר, מדדי הערכה ואפקטיביות שיסייעו לפעילות הדיפלומטית הציבורית של המשרד. עד כאן.

אז אני אגיד לך ככה: קודם כול, אם יש תלונות כאלה ואחרות, אתם תמיד מוזמנים להפנות את זה אלינו, אנחנו נטפל בזה באמת באופן מיידי – –

– – אבל צריך להבין: נציגי משרד החוץ, באמת הם הטופ של הטופ. הם אנשים שנבחרו בהליכים קפדניים במשך למעלה משנה, עם מבחנים.

ברור. הם עוברים הכשרה של חמש שנים. חמש שנים. האם יש בעיות? היו בעיות, לא הכול מושלם. יש בעיה ספציפית עם אדם כזה או אחר? תפנו את זה אלינו.

אז צריך להבין – זה לא רק שגריר. יש להם גם נושאי משרות בתוך המשרד שהייעוד שלהם הוא אך ורק לעניין של הסברה.

תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, אני שמחה מאוד על השאלה הזאת כי אתה עוזר לי לענות לך תשובה מאוד פשוטה: זה לא נכון. אני חושבת שיש לך היכרות ארוכת שנים עם שר החוץ גדעון סער, עמדותיו המדיניות מאוד ברורות. אני חושבת שאתה יודע שמדיניות משרד החוץ היום – אתה יודע, ארבעה חודשים – מנוהלת על פי תפיסת העולם והמדיניות שאותה הוא התחייב להוביל במשך עשרות שנים. עמדתו המדינית מעולם לא השתנתה. מי כמוך יודע שהוא שילם מחירים יקרים מאוד, יקרים מאוד – מחירים פוליטיים, מחירים תקשורתיים, מחירים משפחתיים – כדי לעמוד על אותם העקרונות לאורך כל השנים.

בסוף השר גדעון סער ואני נפגשים עם הנציגים הדיפלומטיים, עם ראשי מדינות, ראשי משרדי החוץ, שרי חוץ, משלחות רמות דרג. השיח מתנהל בינינו, אוקיי? לכן, אתה יכול להיות בטוח אילו דברים נאמרים. אתה יודע מה? אני מפנה אותך עכשיו לפייסבוק שלי, אישית, תפתח אותו, תסתכל על הסרטון האחרון עם משלחת של ועדת החוץ של אנגליה, שהגיעה כדי לבחון את הנושא ולעשות תשאול על העניין הזה, ספציפית על זה. הם טוענים בעניין שתי המדינות, טה-טה-טה. תסתכל עכשיו ותראה מה אני עניתי להם.

התשובה שלי היא למעשה התשובה – כלומר, אנחנו הפנים של משרד החוץ. שר החוץ הוא הנותן את הטון, הוא זה שמוביל את אותה מדיניות. לכן, הדברים נוגדים. אני מציעה לך לצפות בזה. אגב, לדעתי גם בתדרוך לפני שלושה שבועות השר סער התייחס ספציפית לשאלה הזאת. בסוף משרד החוץ הוא נושא המילה של מדיניות ממשלת ישראל, בטח בזירה הבין-לאומית. אז אני מפנה אותך ספציפית לשם.

דבר שני, נשאלה עוד שאלה על ידי חבר הכנסת דן אילוז, שגם עוסק המון בנושא ההסברה החל מתחילת המלחמה, עם כמה שדולות, כמו שדולת ההסברה, שדולת אונר"א, שדולת הקמפוסים. ראיתי אותך בלא מעט ראיונות, אולי זו גם הזדמנות להודות לך על הפעילות שאתה עושה בהגנה על מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בסוף זה מאמץ כולל של כולנו. שאלת שאלה בעניין הקמפוסים ובעניין של האנטישמיות בקמפוסים. אני לא יודעת אם היית פה כשהתחלנו לדבר. קודם כול, הנושא של אנטישמיות לא יושב במדיניות של משרד החוץ, הוא יושב במדיניות של משרד התפוצות. אוקיי? זה באחריותו, זה בסמכותו, אבל יש ממשקים משותפים, בטח בארבעת החודשים האחרונים. יש לא מעט מיזמים שאנחנו עושים כרגע ביחד, באופן רשמי ומוצהר, וגם מתחת לפני השטח, כקמפיינים, כדי להילחם באנטישמיות, וכדי להגן על הסטודנטים.

חשוב להגיד שהנשיא טראמפ, מרגע שנכנס, שם את זה על המפה – זה לא היה שם לפני כן – כשהוא הצהיר שלמעשה ימנע כניסה, ויזות וכל הדברים האלה, מסטודנטים שהם למעשה תומכי ג'יהאד, תומכי חמאס – זה כבר כלי.

אני יכולה לומר לך שאני, במשלחת האחרונה שלי לניו יורק – קודם כול, עוד לפני כן, במשרד החוץ ערכנו כמה מפגשים עם קמפוסים מחו"ל, עם אוניברסיטאות פה בארץ. אנחנו לומדים את זה. חשוב להבין, אנחנו בונים תוכנית מערכתית להסברה גם בקמפוסים. אנחנו לא חושבים שכל הידע נמצא במשרד החוץ, ותוך כדי התייעצויות עם המון ארגוני הסברה, ארגוני סטודנטים שעובדים יום ולילה בתחום הזה, שמבינים באמת לעומק, אנו שואבים משם את המידע ובונים עכשיו את התוכנית הזאת.

נוסף לזה – דיברתי על כך לפני כן – בביקור שלי בניו יורק, וגם בביקור שלי בוושינגטון, לא רק נפגשתי עם סטודנטים; שמנו לנו למטרה לפגוש גם נשיאי אוניברסיטאות. נפגשתי עם הנשיאה של האנטר קולג', אחד הקמפוסים הגדולים ביותר בניו יורק. דיברנו על אנטישמיות, דיברנו על הפחד של מרצים ושל סטודנטים ישראלים, דיברנו על המלחמה בגזענות, בהחרמה של סטודנטים ומרצים ישראלים. גם זה נמצא כחלק מהקמפיין שלנו.

אני חושבת שבסך הכול עם השדולה שלך גם יכולים להיות לא מעט שיתופי פעולה. אבל מה גילינו באחד המפגשים? אנחנו עושים עכשיו קמפיין כדי שהאוניברסיטאות יאמצו את ההגדרה של IHRA על האנטישמיות, כדי להילחם באנטישמיות בכלים משפטיים. אבל פה בארץ, אתה יודע כמה אוניברסיטאות אימצו את ההגדרה של IHRA? אחת. אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה שאימצה את הגדרת IHRA, ולכן גם פה אמרנו שאנחנו צריכים שהאוניברסיטאות שלנו יקבלו את זה.

לשאלה השנייה שלך, בעניין אונר"א, האחרונה – ברור לך שגם פה אנחנו עובדים בקמפיין מאוד מאוד אגרסיבי. בסוף אונר"א סללה את הדרך לאירועי 7 באוקטובר. העובדים שלה השתתפו בטבח 7 באוקטובר. למעשה, חמאס השתלט על אותו ארגון. לכן, גם החקיקה – חקיקה היא מלפני שבע שנים. שאלו אותי לפני שבע שנים: שרן, מה זה אונר"א? על מה מדברים? למה את עוסקת בדברים שאף אחד לא מתעניין בהם? אני אמרתי: הדבר הזה יכריע את גורלה של מדינת ישראל. אני שמחה – אתה יודע, עצוב לי שרק אירועי 7 באוקטובר הובילו לשם, שזה קיבל כזאת תשומת לב, אבל אני שמחה שסוף-כל-סוף הצלחנו להעביר את החקיקה – –

– – ולהילחם בארגון הזה, ויש עוד מדינות שמצטרפות אלינו. תודה רבה.

של האנטישמיות בקמפוסים?

חבר'ה, אתם רוצים שנרד מהר, זה קצת קשה ככה.

נו, אז תנו לנו שנייה לשמוע. הוא חזר שלוש פעמים על השאלה. שאלה אחת קטנה.