אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא אולי אחד החוקים הכי טריוויאליים שאמורים לעבור בקלות בבית הזה, בטח בקואליציה המתיימרת להיות ימין, ימין ועוד קצת ימין. מה בעצם החוק הזה אומר? הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), נשמע פשוט, נכון? עונש מינימום למי שמיידה אבנים. רק היום היה מקרה של אזרחים שיידו אבנים אל עבר חיילי צה"ל. אנחנו יודעים שאבן הורגת. כאשר אדם לוקח בלוק וזורק על רכב של מישהו במהלך נסיעה, לא בטוח שהוא יצא מזה בחיים. אבל משום מה היום אני צריך לעבוד קשה בשביל לשכנע את מפלגות הימין עלק שצריך עונש מינימום בעבירה של יידוי אבנים. עכשיו, זה אמור להישמע פשוט לכל בן אדם במדינת ישראל, לכל מי שיושב בבית הזה. למה לא? השאלה היא למה לא לעשות את זה. מה מונע מממשלת נתניהו, מיריב לוין, מסמוטריץ', מכל האנשים שכל היום מבקשים להחמיר ענישה ולהתנהג קשה יותר עם הטרור ולפעול ביד קשה – למה כשמגיעה אליכם ההזדמנות האמיתית, הפשוטה, לקבוע בחוק שמי שירים יד על חייל ייענש מיידית? למה אתם רק דיבורים כל הזמן?
אני באמת רוצה לשאול אתכם. אני רוצה לומר לכם שהניסיונות שלי התחילו לא מהיום. את החוק הזה אנחנו כבר דוחים במשך יותר מחצי שנה, וכל הזמן בטענה של "בוא נראה איך כותבים אותו טוב יותר", "בוא נראה איך עושים אותו טוב יותר", "בוא נראה מה אנחנו יכולים לעשות". אנחנו אחרי 7 באוקטובר, אנחנו אחרי שחיקה מוחלטת של אנשי המילואים שלנו, של אנשי הסדיר שלנו – באמת, אי-אפשר לבקש מהם יותר – והבקשה הפשוטה שלהם היא שנשמור עליהם, וכאשר מישהו פוגע בהם, הם לא יגיעו לבית משפט וישחררו אותו אחרי דקה, כי מה לעשות, זאת המדיניות היום. מה שהם מבקשים זה שהבית הזה יגן על אותם אנשים. ואיך הבית הזה אמור לעשות את זה? הוא אמור לעשות את זה בחקיקה, בדבר הכי פשוט שיש: שימו עונש מינימום למי שזורק אבנים – הוא לא יזרוק יותר אבנים. הכי פשוט שיש. אתם כל הזמן מדברים על הרתעה ואיך למגר את הטרור ולפעול נגד הטרור ויד קשה ויד רמה והרבה ידיים. בסוף, כשצריך את הידיים האמיתיות שלכם פה במליאה להצביע בעד חוק שישמור על חיילי צה"ל, מה אתם עושים? דממה, צרצרים.
היום אתם מתכוונים להפיל את החוק הזה, שאמור לשמור על חיילי צה"ל, ואני רוצה באמת לשאול למה. למה החוק הזה צריך להתגלגל בבית הזה כבר יותר מחצי שנה? למה זה צריך לקרות? למה אנחנו לא מצליחים להעביר חוק שמטרתו היחידה היא להגן על חיילי צה"ל? מה הסיבה האמיתית? מה האינטרס שאזרחי מדינת ישראל לא יודעים? למה אתם מעכבים את החוק הזה? מה ההסדר הסודי של שר המשפטים, שהוא גם יושב-ראש הוועדה שמאשרת את החקיקה הזאת? למה הוא מעכב את החוק הזה חצי שנה? למה שר האוצר סמוטריץ', שכל היום מדבר על אכיפה קשה בדיוק בנושאים האלה, לא נמצא עכשיו במליאה לתמוך בחוק הזה? למה שר החינוך, שמדבר על ענישה קשה, לא נמצא היום לתמוך בחוק הזה? למה כל השרים שכל היום רצים לתקשורת ומדברים על ענישה לא נמצאים לתמוך בחוק הזה?
אני רוצה לשאול גם יותר מזה – אני אשאל גם את ראשי היישובים שכל היום טוענים שלא מגבים אותם. אז הינה, אני שם פה חוק שמגבה אתכם. אני לא רק מדבר, אני גם עושה, ומה קורה? ומה עמדת הקואליציה? עמדת הקואליציה היא שאם אני מעלה עכשיו את החוק, הם יפילו אותו. זו עמדת הקואליציה. יש עמדה אחרת, ינון?
אם תגיד לי לרדת להצבעה, אני יורד עכשיו להצבעה. אתה תצביע בעד? אתה תצביע בעד?
מה יש לדבר? כן, זה פשוט בבית הזה. מזל שאנחנו לא יותר מורכבים, אחרת לאן היינו מגיעים פה?
אם תגיד לי שאתם מצביעים בעד, תאמין לי, אני אודה לך מפה ועד לאיפה – למי שאתה רוצה אני גם אודה בדרך. יש אפשרות כזאת? תנסה להשפיע על יו"ר הקואליציה.
אני רוצה להגיד ששניכם אנשים טובים, ושניכם הלב שלכם במקום הנכון. אם זה היה תלוי בכם, החוק הזה היה עובר.
מה זה הזדמנות? בשבוע הבא?
שבוע הבא זה מספיק. החוק הזה, אופיר, נדחה במשך יותר מחצי שנה.
אופיר.
אז אני רוצה להגיד לך, אני את החוק הזה דוחה מהמושב הקודם. ברצינות, אני לא רוצה שהחוק הזה ייפול.
אני רוצה שיגנו על חיילי צה"ל. אני שואל אותך באמת, כי שר המשפטים לא פה. אם הוא יבוא לפה ויגיד לי משהו אחר, אני אשמח.
אני שואל באמת, לא בשביל לעשות מאמץ, בשביל להעביר את החוק. כי בפעם שעברה הוא אמר לי בכנות – – –
אז הינה, אני אומר לך. כבר הייתי בסרט הזה כמה פעמים. זה לא עובד.
אביא אותו לשבוע הבא עוד פעם בשבילכם, אבל אני אומר לך, החוק הזה – בוא נעשה את זה גם אתגר לצופים. אתגר לצופים: החוק הזה מתגלגל כבר חצי שנה. החוק הזה הוא הכי פשוט שיש. החוק הזה אמור לדאוג – – –
החוק שלי – הינה, תראה את הדיוק: החוק שלי מתגלגל יותר מחצי שנה. החוק הזה הוא החוק הכי פשוט בעולם. הוא אומר: מי שזורק אבן על חייל בצה"ל – עונש מינימום. כלומר, באותו רגע שזרקת את האבן אתה הרי יודע שתיענש, אתה יודע שתלך לכלא. אני מבקש מהקואליציה, שמתיימרת להיות ימין, להעביר את החוק הזה. הכי פשוט שיש. ניסיתי לעשות את זה כמה פעמים. שר המשפטים לא התרצה, אני לא יודע למה. עכשיו יו"ר הקואליציה אומר שנעלה את זה להצבעה תוך שבועיים, והינה אני – – –
נעלה את זה להצבעה תוך שבועיים ותוך שבועיים נעביר את זה.
סליחה, נעשה עוד שבועיים – להצבעה. נעשה עוד שבועיים להצבעה.
והינה, אני אומר לכם פה – החוק הזה חייב לעבור.
שבועיים, אין לי בעיה לעשות בשביל חיילי צה"ל.
חברים, החוק הזה יחזור לפה להצבעה תוך שבועיים, והחוק הזה הולך להיות הכי פשוט בעולם. הינה, אני עומד פה ואומר את זה. החוק הזה אומר: מי שזורק אבן במטרה לפגוע ביהודי במדינת ישראל ייכנס לכלא אוטומטית. אין משחקים, אין פשרות, אין חוכמות, אין כלום. זה מה שהחוק הזה אומר.
הינה, אני אומר לך – בשביל שלא תגידו שאני עושה פה איזה מהלך בשביל להיות פופוליסט, אני לא פופוליסט. אני רוצה שהחוק הזה יעבור.
אני רוצה שהחוק הזה יעבור. אני מאוד מקווה שבעזרתכם ובעזרת כולם החוק הזה באמת יעבור, ואנחנו נצביע עליו בעוד שבועיים.
980 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.