קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לא כדי לדון בתיאוריה, לא כדי להעלות רעיונות מופשטים, אלא כדי להתמודד עם מציאות חיה ונושמת. מציאות כואבת אך ברורה: אזרחים חמושים מצילים חיים – חיים שתלויים בשניות. לנו יש את הכלים להשפיע על כך. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. בכל פעם שבה אזרח חמוש מצליח לנטרל מחבל בשניות הראשונות של האירוע, נמנעת טרגדיה עצומה. כל דקה שבה מחבל ממשיך לפעול ללא הפרעה היא דקה של טרור, של פציעות קשות, של חיי אדם שנגדעים. זה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, בטח לא במציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים. אנחנו חיים במדינה שבה אזרחים נמצאים בחזית הטרור. כל אחד ואחת מאיתנו, כל ילד וילדה שהולכים לבית הספר, כל משפחה שיוצאת לטייל, כל אדם שנוסע בכבישי יהודה ושומרון או אפילו הולך ברחובות ירושלים ותל אביב, חדרה, כולנו מטרה. המדינה חייבת להעניק לאזרחיה את הכלים להגן על עצמם, בדיוק כפי שהיא מציידת את חייליה. אין הבדל מהותי בין לוחם שמגן על אזרחים לבין אזרח שמגן על עצמו ועל סביבתו הקרובה. ולכן, אני רוצה להודות לשר לשעבר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלא רק שהבין את הצורך הזה בזמן אמת, אלא פועל ופעל לשנות את המציאות בשטח.
ראינו במשך שנים מדיניות נוקשה ומסורבלת שהקשתה על אזרחים לקבל רישיון נשק, מדיניות שהתעלמה מהאיום הביטחוני וחסמה אזרחים טובים מלהגן על עצמם. היום אנחנו רואים שינוי בזכות החלטותיו האמיצות של השר בן גביר. בזכות הרפורמות שהוביל במשרד לביטחון לאומי, אנחנו רואים יותר אזרחים שמקבלים רישיון, יותר נשקים שמגיעים לידיים של אנשים טובים.
אבל כאן עולה נקודה חשובה וקריטית, והיא שהמהלך ייעשה באופן אחראי ובטוח. נשק הוא כלי רב-עוצמה. הוא מציל חיים, אבל בשימוש לא נכון הוא גם עלול לגרום לנזק איום ונורא. לכן עלינו לוודא שהוא יגיע אך ורק לאנשים הנכונים, לאזרחים אחראיים שקיבלו את ההכשרה המתאימה ושעוברים את הסינון הנדרש.
בדיוק לשם כך אנחנו מביאים היום את הצעת החוק הזאת, שנועדה לשמור על האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בהתחמשות האזרחים לבין האחריות שבהענקת הרישיונות. הצעת החוק הזאת באה לוודא שמי שמסוכן לעצמו או לסביבתו לא יוכל לקבל רישיון לנשק. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכונים מיותרים, אבל באותה נשימה לא ניתן לפחדנות ולביורוקרטיה מיותרת לשלול מאנשים טובים את היכולת להגן על עצמם ועל כולנו. אנחנו כאן כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי ישראל.
תודה רבה לצביקה פוגל על יוזמת החוק הזה, ואני באמת מרגישה זכות גדולה להצטרף אליו. זה חוק חשוב ביותר, שבאמת מביא לנו בשורה ואפשרות לזה שמי שיקבל נשק, יקבל אותו באופן אחראי ובטוח. תודה רבה.
401 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.