קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח את דבריי בהסכמה מוחלטת בין המציע לבין הממשלה, ולהעלות כאן את זכרו של חבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין, זיכרונו לברכה, איש אשכולות. אמל זה תקווה, איש של תקווה. אתמול הייתי בדאלית אל-כרמל בביקור תנחומים אצל המשפחה.
לפני שנים רבות. הוא היה אב שכול וגם סב שכול. הוא הקים את יד לבנים הדרוזים; אדם שפעל לחיבורים, לתקווה. הוא נפטר בגיל 97. בדיוק לפני שבעה חודשים ביקרתי אותו בבית יד לבנים הדרוזים בדאלית אל-כרמל וראיתי איש מלא בתקווה, מלא באמונה, מלא ברוח. האובדן שלו – הוא כל כך יחסר לכולנו, ואני בטוח שאם נלך לאורו, נוכל לייצר כאן חברת מופת, טובה יותר. יהי זכרו ברוך.
מכובדי חבר הכנסת חמד עמאר, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע לקבוע כהוראת שעה לחמש שנים שתוקם ועדה מיוחדת ומרחב תכנון מיוחד שיכלול את היישובים הדרוזיים. כמו כן מוצע לקבוע את הרכב הוועדה ואת הגורמים שיוזמנו לדיוניה. אין מחלוקת בדבר החובה לקדם ולזרז את הטיפול בהיבטים התכנוניים של היישובים הדרוזיים ולתת מענה תכנוני ראוי ליישובים אלה. כחלק מטיפול זה החליטה הממשלה להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבחינת פתרונות אפשריים.
עבדכם הנאמן הרחיב וזירז את הטיפול בצווים לחיבורים לחשמל, ומיניתי יועץ מיוחד לקידום התכנון ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. גילוי נאות – הוא היה מפקד שלי במילואים, עו"ד ואלוף משנה במילואים עאסם חאמד, איש אשכולות; היה בעבר יועמ"ש איו"ש, מומחה היטב בתכנון ובנייה. הוא נמצא בקשר ישיר וקרוב עם ראשי העדה, ראשי הרשויות והיישובים עצמם, וזכיתי לחתום, בעבודה מאומצת שלו, על הרבה מאוד צווים לחיבורי חשמל להרבה מאוד שכונות בהרבה מאוד יישובים.
אחת מהמלצות הוועדה האמורה, כפי שציינת, היא להקים מוסד תכנון ייעודי לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. בעקבות זאת הנחיתי את הגורמים הרלוונטיים – מטה התכנון, מינהל התכנון – לפעול לאחר קבלת התקציב להקמת ועדה משותפת מכוח סעיף 37 לחוק התכנון והבנייה. ועדה זו צפויה לכלול בתחומה את כל היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שנדרש לתת להם מענה בתחום התכנוני, ויינתנו לה סמכויות של ועדה מחוזית. בימים אלה נעשית עבודת מטה לצורך קביעת תחום הוועדה.
לשם הקמתה של ועדה, אין צורך בחקיקת חוק מיוחד שקובע הסדרים מיוחדים ושונים מאלו שקבועים בחוק היום ויוצר איזון לא נכון של הרכב הוועדה וסמכויותיה. עוד יוער שלפי הוראות החוק הקיים היום, הקמת ועדה מיוחדת נועדה לתת מענה לפרויקט של הקמת יישוב חדש, הרחבה ניכרת של יישוב קיים או כאשר מדובר על בנייה שנעשית ברובה על ידי המדינה, בעוד בהצעה הזו מדובר ביישובים קיימים, ומרבית השטח מצוי בבעלות פרטית.
לאור האמור, ולנוכח הפעילות המואצת שמתבצעת בנושא הזה, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק המוצעת, ואני מציע לחבריי להתנגד ולהצביע נגדה, אבל לפעול למימושה ולקיומה. בסופו של דבר אנחנו פועלים בכיוון, אנחנו מקדמים את זה, ואני רוצה – – –
זה לא דבר והיפוכו. בחוק הקיים היום ישנן סמכויות להקמת ועדה מיוחדת, ומתבצעת עבודת מטה. היא הולכת לקום לאחר העברת התקציב – ולהזכיר לך, חבר הכנסת חמד עמאר, אתה עד לא מזמן כיהנת בממשלה כשר במשרד האוצר שלא הקים ועדה.
ועדות משנה זה לא להקים ועדה. את החוק שהצעת לא העברת. אני אומר, עם כל הכבוד, אני לא אטפח לעצמי על השכם, אבל עם הרבה אמונה ובלי סיסמאות אנחנו מבצעים עבודה בשטח, יישוב-יישוב, מקום-מקום: עושים חיבורי חשמל, עושים תכנון ובנייה, פועלים לא כדי לקושש קולות ולא כדי לקבל אהדה ומחיאות כפיים. אנחנו פועלים כי אנחנו מאמינים בשוויון, אנחנו מאמינים בצורך.
וכאן, על הבמה הזו, אני רוצה לומר גם משהו על תרבות. שימו לב: לדוגמה, ביישוב הצ'רקסי כפר כמא אין בית אחד ללא היתר. בית אחד ללא היתר. גם פה צריך לשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא במדינה שבה יש בנייה ותכנון – יש תכנון ובנייה. ישנם אתגרים אובייקטיביים – ישנם אתגרים אובייקטיביים לאוכלוסייה הדרוזית; ישנם אתגרים אובייקטיביים לאוכלוסייה המוסלמית; ישנם אתגרים אובייקטיביים לאוכלוסייה הצ'רקסית. צריך לפעול, אבל המסגרת היא – ואמרתי את זה גם במפגש עם ראשי רשויות – שמיעה וציות להוראות החוק. אנחנו פועלים, ואנחנו נפעל באופן מואץ.
כן, גם ביהודה ושומרון, חד-משמעית. אנחנו פועלים באופן מואץ כדי לצמצם פערים, כדי לאפשר לאנשים את הזכות הבסיסית לקורת גג, לחיילים משוחררים להמשיך ולגור בחיק משפחותיהם. אני באופן אישי קידמתי לאחרונה ותמ"ל בכפר כנא והתעקשתי על צפיפויות של עשר יחידות דיור לדונם, מתוך אמונה שילדים צריכים את אותה מסגרת קהילתית. הם רוצים להמשיך לגור בסביבת המשפחה, בסביבה הקהילתית והתרבותית שלהם.
– – האירוע הזה הוא לא שנוי במחלוקת.
האירוע הזה הוא לא שנוי במחלוקת. ישנם אתגרים אובייקטיביים בקרב האוכלוסייה הדרוזית, למשל ש-20% מהאוכלוסייה מחזיקים בבעלות פרטית 80% מהקרקע. זה אתגר אמיתי, וגם כשאתה משחרר קרקעות פרטיות לבנייה, לא תמיד אנשים רוצים ללכת ולבנות עליהן. בן אדם בעל קרקע בבעלות פרטית לא חייב לבנות. זכותו לא לבנות, להשאיר אותה לעצמו.
לכן האתגר הוא להוסיף אדמות מדינה – ואנחנו פועלים כדי לעשות את זה – ולדאוג לצפיפויות מתאימות באותן אדמות מדינה בהרחבות היישובים. הפעולות האלה מונחות על השולחן, מתבצעות יום-יום, שעה-שעה, שבוע-שבוע, ואני חושב שאנחנו, קואליציה ואופוזיציה ביחד, תמימי דעים על החשיבות, תמימי דעים על הצורך. אני בטוח שאם נפעל בכוחות משותפים, נוכל להביא באמת לפתרונות שאותם כולנו יחד רוצים לקדם. תודה רבה.
816 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.