קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב בראש, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבריי חברי הכנסת, השרים, במדינת ישראל שוהים כיום אלפי אריתריאים שהסתננו לישראל שלא כדין. רובם הגדול נמצאים בארץ למעלה מעשור. במקביל, אלפי אריתריאים שהסתננו לארץ בחרו לצאת מהארץ מרצונם, מטעמיהם, בשנים האחרונות.
מדינת ישראל פועלת בהתאם לחוות הדעת המשפטית והאמנות הבין-לאומיות במדיניות של אי-הרחקה, כלומר, מחד גיסא אין הכרה גורפת במעמד של אותם פליטים אריתריאים, אלא נעשית בחינה פרטנית לגביהם, ומאידך גיסא, לא מרחיקים אותם לאריתריאה.
בשנים האחרונות הובהר יותר ויותר שחלק גדול מאוד מקרב אותם מבקשי בקשת פליטות הם תומכי המשטר באריתריאה ולא מתנגדיו, כלומר, על פניו אין שום הצדקה לתת למסתננים אלו לא מקלט, לא מעמד פליט, ולא להחיל עליהם מדיניות של אי-הרחקה, משום שהם לא יירדפו במדינת המוצא שלהם. מדובר לכל היותר במהגרי עבודה, שכמו מיליונים רבים אחרים, מבקשים לגור במדינה יותר מערבית ומתקדמת, אבל אין הכרח לאפשר להם להישאר בארץ. נוסף להיבטים הללו, חלק גדול מאותם מסתננים מבקשי מקלט תומכי משטר היו מעורבים בפלילים, בייחוד באלימות קשה כלפי מתנגדי משטר אריתריאים. זה מצב שלא ניתן להסכים לו, ולכן תמכתי בוועדת שרים לענייני חקיקה בהצעתה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לתת בידי המדינה כלים חוקיים ברורים לגרש תומכי משטר לארץ מוצאם, או לארץ אחרת, בהתבסס על חוות הדעת המתאימות שמראות שהמסתנן אכן תומך משטר.
בוועדת השרים נמסר שבעת האחרונה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ד"ר גיל לימון בוחן את האפשרות החוקית להרחיק מהארץ תומכי משטר, בשיתוף עם משרד החוץ ויתר המשרדים הרלוונטיים, עוד לפני העברת החוק בקריאה שלישית. שיהיה ברור שעמדת רשות האוכלוסין ועמדתי היא שחייבים לקדם פתרון הרחקה, ואין הצדקה לבחינה שמתארכת כבר חודשים רבים בעניין.
טוב ששאלת, חברת הכנסת בן ארי. קיימתי – – –
אני רוצה להשיב גם לך וגם לחבר הכנסת קריב. בסוגיה הזו אין ספק שמי שמנצל לרעה את בקשת הפליטות שלו – –
– – הוא פוגע קודם כול במי שפליט באמת.
כשאנחנו רוצים, מתוך אמונה אמיתית באמנת האו"ם לפליטים, ועוד הרבה לפני זה, כעם שעבר שואה, אנחנו מחויבים לתת מעמד לפליטים אמיתיים.
אבל מי שמנצל לרעה את המעמד הזה ומי שמנסה לתפוס טרמפ, הוא פוגע קודם כול בפליטים האמיתיים. ולכן קיימתי כמה דיונים בנושא, לרבות דיון שבו השתתפו צמרת משרד המשפטים ומשטרת ישראל, והראינו באופן חד וברור מקרים פרטניים שבהם, כמו שציינה חברת הכנסת מלינובסקי, הגיעה שגרירות אריתריאה לשלם לבית המשפט ערבות כדי לשחרר ממעצר – אין ראיה גדולה מזו. לצערי הרב, עדיין לא קיבלתי אישור משפטי לבצע הרחקה לאותם אנשים.
ולכן, אני מאוד שמח על חקיקה שכזאת, שתביא בסופו של דבר לכאן לכנסת, לוועדה, לוועדת הפנים, את כלל הגורמים, לרבות גורמי משרד המשפטים, שיצטרכו לתת – – –
אנחנו שמים בצד את הפוליטיקה ועובדים פה באמת לטובת העניין.
אז אני אסיים את דבריי, ונראה אם יהיו פערים.
אני מודה לשר המשפטים יריב לוין, שרואה איתי עין בעין, והסכים, חברת הכנסת בן ארי, לקדם את ההצעה החשובה הזו בכפוף לתיאום והסכמה והחזרה לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה, ותיקון החוק שיאפשר גם הרחקה למדינה שלישית ולא רק למדינת המוצא.
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מדובר בתיקון חשוב, שיאפשר לרשות האוכלוסין וההגירה לעשות את מה שהיא עושה כבר היום מדי שנה. רשות האוכלוסין וההגירה מרחיקה אלפי מסתננים למדינות שלישיות בהסכמת אותן מדינות. לשמחתי הרבה, הוצאנו – יציאה מרצון – גם לקנדה מספר גדול מאוד של מסתננים עם בני משפחותיהם. גם אני באופן אישי ליוויתי בשדה התעופה את אותן משפחות. ראיתי שהם באמת יוצאים מרצון.
אין סיבה להגביל את האפשרות הזו. אני מניח שלא הייתה לך כוונה להגביל אותה.
בכפוף לכך שהצעת החוק תעבור בקריאה טרומית ותקודם בתיאום והסכמה ותוחזר לוועדת שרים לענייני חקיקה.
לפני קריאה ראשונה, אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעה. תודה רבה.
606 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.