היושב-ראש מלול, כשנביא את החוק של יהודית מרוקאית – –
– – תקרא לי מכלוף מאותו יום.
אבל ינון זה שם של אשכנזים. לא יודע איך הוא קיבל את זה.
כן.
"עת שערי רצון להיפתח". "ינון ואליה אני שולח". ואעלק.
אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה לברך את הנשיא טראמפ על תמיכתו הבלתי-מסתייגת במדינת ישראל בשעת מלחמה, ואני רוצה לברך את ראש הממשלה בשליחותו, שישלים אותה בדברים טובים לעם ישראל. אני רק לא רוצה שנתאהב בכל מה שהובטח, עד שלא נראה במו עינינו את הדברים, ונהיה זהירים, כי יש לנו עוד עבודה: גם להביא את החטופים וגם לוודא שחמאס לא מתבסס שם גם בשלטון וגם בצבא. יש לנו משימות מיידיות, לפני דברים שאולי יבואו ואולי לא יבואו.
לפני שאני מדבר על החוק, אני רוצה להזכיר את גדי חגי, כמו שבכל יום אני מזכיר את אחד החטופים והחטופות. גדי היה חבר קיבוץ ניר עוז, נישא לג'ודי, ויחד נולדו להם ארבעה ילדים ושבעה נכדים. חבריו לקיבוץ ניר עוז מספרים כי היה אדם חד, נגן כלי נשיפה מחונן מגיל שלוש, מחובר לאדמה, שף וחסיד של תזונה טבעונית בריאה וספורט. במתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס על קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023, גדי ואשתו ג'ודי נרצחו לאחר שיצאו להליכת בוקר. כולנו תקווה שגופותיהם של גדי ושאר החללים יובאו לקבורה מהר, והחטופים החיים יחזרו לשיקום.
עכשיו אני עובר לחוק הזה. חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, אופיר ידידי, יש לך חלוקת קשב. חבר הכנסת אופיר כץ, שהוא חתום שני איתי על החוק יחד עם 43 חברי כנסת למען – העוול – אלפי אלפי משפחות שעננה כבדה מונחת על הדבר הכי חשוב להן: הבית שלהן. הדבר הזה מתרחש בירושלים, והוא משפיע על עוד מקומות בארץ שבהם נמכרו זכויות של אדמה וחכירה מכנסיות ליזמים ללא מתן – גם הרב יצחק פינדרוס איתנו בחוק הזה, ורבים רבים בבית, ולכן אני לא מביא אותו להצבעה. ועדת השרים ביקשה חודש להתארגן. אני מקווה שנביא יחד בעוד חודש את החוק הזה להצבעה בהסכמה. אנחנו גם לא נגמור אותו – לא נגמור אותו בוועדה ללא הסכמות בין הצדדים, אם יהיו הסכמות, וגם היזמים ירצו חוק, כי זה יסדר ויחייב את כל הצדדים בחוק המסובך הזה.
עכשיו אני פונה לעיקרי הדברים. החוק המוצע בא לתקן מצב בלתי אפשרי שבו אלפי משפחות נמצאות בסכנה ממשית של פינוי מבתיהן שבעבורם הן שילמו מחיר שוק מלא. מאז קום המדינה ועד תחילת שנות האלפיים ניתן היה לרכוש בעלות על רוב הדירות בישראל. המדינה, שהחזיקה ב-93% מהקרקע, פעלה בשיטת החכירה לדורות – מתן זכות שימוש לרוכשי הדירות לתקופה של 49 שנים עם אפשרות להארכה. במשך עשורים הציבור ראה בחכירה לדורות שוות ערך לבעלות, והמחיר ששולם על הדירות החכורות היה שווה למחיר הבעלות. גם בתי המשפט חיזקו תפיסה זו. כבר בתחילת שנות האלפיים המדינה הכירה במציאות הזאת שחכירה לדורות משמעותה בעלות, וביצעה רפורמה ברשות מקרקעי ישראל. הרפורמה הפכה את החכירה לבעלות מלאה בטאבו עבור חוכרים בקרקעות עירוניות שבבעלות המדינה ללא תשלום נוסף.
אלא שהמדינה שכחה את אלפי משפחות החוכרים לדורות על קרקעות פרטיות, מה שיצר בעיה קשה, שהולכת ותופחת ומתקרבת לפיצוץ. שכונות שלמות בירושלים, אך גם בערים אחרות, נקנו בשנים האחרונות על ידי סוחרי קרקעות, רובן באמצעות חברות עלומות הרשומות במקלטי מס זרים. הכרת את זה, מלול?
זה אירוע של אלפים. זה אירוע שמי ששם יד על – אלה שרכשו בשלב הראשון מהנוצרים, מהכנסייה, את הזכויות על האדמות – זה פוקע רק ב-2030 ומשהו, אבל הם כבר קנו את זה 15 שנה קודם, כדי שיאלצו את החוכרים לשלם חידוש חכירה מופקע. עכשיו, זה אירוע של מיליארדים, וזה איום על הדירות. תכף אני אגיד איך זה פוגע באנשים. שכונות שלמות בירושלים, אך גם בערים אחרות, נקנו בשנים האחרונות על ידי סוחרי קרקעות, רובן באמצעות חברות עלומות הרשומות במקלטי מס זרים. סוחרים אלה הבינו שהחוק בישראל שכח להגן על החוכרים לדורות והחלו לדרוש מהחוכרים סכומי עתק, ואם לא, אילוז, הם יפונו מבתיהם – בית שהם גרים בו מאה שנה. שכחנו להגן על האנשים האלה.
בהיעדר חוק, המצב שנוצר פוגע קשות כבר עכשיו, עוד לפני הפינוי, באנשים ששילמו במיטב כספם עבור דירותיהם. מחירי הדירות התרסקו. הרי אדם רוצה למכור את הבית – אומרים לו: הלו, אבל עוד מעט פוקע לך הסכם החכירה, איך נדע כמה יחייבו אותנו? הוא לא יכול למכור במחיר השוק. אישה מבוגרת, עד 120, לא יכולה להוריש לילדים שלה. אתה שומע, מלול? אני חייב שאתה תקשיב לי לפחות.
היושב-ראש מלול, היושב בראש. בנקים מסרבים לתת משכנתאות בגלל האי-ודאות, אנשים שחייבים לעבור לדיור מוגן לא יכולים, משפחות שגדלו תקועות, אנשים שרוצים לעזור לילדים מתבגרים לא יכולים, משפחות שרוצות לעבור לעיר אחרת, להתקרב לילדים או לשפר את איכות חייהן לכודות בבתיהן.
החוק המוצע הכרחי. כל מטרתו היא לאפשר לחוכרים לדורות בקרקעות פרטיות להאריך את תקופת החכירה. לא מדובר על קרקעות מדינה, עיריות, כנסיות ומוסדות ציבור – מדובר רק על קרקעות בבעלות פרטית. החוכרים הם שישלמו את דמי הארכת החכירה, אשר יהיו בהתאם לשיעורים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל.
בדיוק. מצמידים את זה לנוהל של רשות מקרקעי ישראל. בעולם כבר מזמן הכירו בזכות הקניין המוסרית שיש לחוכרים. חוקים דומים כבר נחקקו באנגליה ובעוד הרבה ארצות. גם בית הדין האירופי לזכויות אדם וגם בית המשפט העליון האמריקאי קבעו שהגנה על חוכרים לדורות היא מטרה ציבורית לגיטימית, וניתן וצריך לחוקק חוקים להגנתם כדוגמת החוק שאנחנו מביאים היום.
הצעת החוק תביא איזון נכון והוגן בין הצדדים ותמנע את היכולת הדרקונית של סוחרי קרקעות לגרש אלפי משפחות חסרות הגנה בחוק מבתיהן שאותם רכשו במחיר שוק מלא. אנחנו כאן כדי לתקן את העיוות הזה, כדי לאפשר לאנשים לממש את זכותם לחיים בכבוד, לוודא שאיש לא יאבד את ביתו בשל משחקים כלכליים על חשבונו. זהו צדק היסטורי וזהו צדק חברתי.
כאן המקום להזכיר ולהודות להרבה אנשי אמת ושונאי בצע שהעוול שנגרם לאלפי המשפחות נגע לליבם, שתומכים ללא לאות בחקיקה המוצעת. אגב, גם שר המשפטים בעד החוק הזה. אני לא יודע אם הוא יעלה עכשיו.
אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שתומך בחוק הזה; ל-43 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שהתאחדו כדי להגן על אלפי דיירים; לראש העיר הנהדר של ירושלים מר משה ליאון, ראש העיר, אשר עמדתו הנחושה להגן על התושבים ועל זכויותיהם – הוא פשוט אמר ליזמים: יש לכם עוד קרקעות בין הבתים האלה שקניתם. אתם רוצים היתרי בנייה? תוכניות? קודם כול אל תפגעו באלה שקיימים. אתם רוצים שאני אתקדם איתכם ואתם רוצים להביא הכנסות? בבקשה, אבל תסגרו את זה קודם כול עם הקיימים.
אני מאוד מאוד מעריך אותו על הדבר הזה. מובילים את זה איתו יוסי חביליו, סגן ראש העיר, ואריאל בזיז, חבר מועצת העיר. ולכל צוות העירייה, שלא יכולים להסכים למצב שבו ירושלים תהיה העיר היחידה בעולם שבה יגרשו משפחות חוכרים מבתיהם. אני רוצה להודות גם לחברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, שבעבר הביאה חוק דומה וניסתה לפתור את זה בחקיקה; לסגנית ראש העיר של ירושלים לשעבר פלר חסן-נחום, שהיא פנתה לראשונה לפני כמה שנים, כשאף אחד לא הבין את המורכבות של הדבר הזה. היא הייתה משנה לשעבר של ראש עיריית ירושלים; לעורכת הדין כרמית יוליס ולכל צוות משרד המשפטים, שהשקיע שעות רבות בבדיקה לעומק של הנושא, שקיים פגישות עם המחוקקים בעולם ובאנגליה והגיע למסקנה חשובה שגם לחוכרים יש זכות קניין מוסרית ויש חובה להגן עליהם – – –
לא. אבל היושב-ראש מלול, המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם – –
– – והכרת הטוב לכל מי שפעל למענם.
אני רק אסיים במשפט.
משפט. משפט אחד. אני מקווה שבעוד חודש נביא את החוק והוא יעבור טרומית.
זה ייקח לנו חודשים לעצב אותו בוועדות. בואו נעשה את זה ביחד.
בואו נפתור עוול שמשפיע על אלפי – את החוק הזה. תודה רבה.
אני נביא את זה בעוד חודש להצבעה.
כי הוועדה ביקשה לדחות בחודש. נביא בעוד חודש.
1,207 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.