אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפני הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הפניה לאפיון הרשויות המקומיות), התשפ"ה–2024, שחתומים עליה חבר הכנסת ינון אזולאי ואנוכי הקטן.
אני מבקש קודם כול להגיד על מה מדבר החוק ומה ההשלכות שלו מבחינת הנושא העקרוני שמופיע ברעיון הזה. יש שתי אפשרויות לעשות אפיון של מדד – –
– – כאשר אנחנו מדברים על רשויות מקומיות. יש אפיון של הרשות המקומית – מה מצבה של הרשות המקומית הזאת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי זה נקבעים אחר כך המענקים שהרשות מקבלת. יש מדד שהוא מדד של היישוב, זאת אומרת, מועצה אזורית שיש בה כמה מושבים, ומצבם הסוציו-אקונומי של חלקם הוא גבוה ומצבם הסוציו-אקונומי של חלקם הוא נמוך. אני ראיתי את העוול בעניין הזה כשהעברתי את החוק של הטבות המס ביישובים. באו ראשי רשויות ודיברו איתי אז, ובצדק. יש מקומות שבהם היישוב במועצה האזורית, המושב, הוא מושב עשיר, ולכן אחד הדברים שקבעו את הטבות המס היה הנושא הזה של מצבו הסוציו-אקונומי של היישוב.
היו כמה קריטריונים בהטבות המס. זה נכון, מה שאתה אומר. אחד הקריטריונים היה המיקום, הקרבה לגבול וכו' וכו', אבל היה דבר מאוד מרכזי: מצבו הסוציו-אקונומי של היישוב. ואז באו אליי ראשי רשויות ואמרו: אצלנו במועצה האזורית – היו בעיקר בצפון ובפריפריה. חלק מהם באמת מצבם הסוציו-אקונומי הוא גבוה, אבל חלק מהם, מצבם הסוציו-אקונומי הוא נמוך. אני הכנסתי את זה אז בחוק של הטבות המס – שמתחשבים בעובדה הזאת. זה מופיע בחוק.
פנו אליי כמה ראשי רשויות, והם אומרים לגבי נושא האפיון של הרשויות המקומיות שיש אותה בעיה. יש מועצה אזורית שהאפיון שם הוא שחלקה מצבה הסוציו-אקונומי גבוה וחלקה מצבה הסוציו-אקונומי נמוך. זה משנה לגבי מענקי האיזון, זה משנה לגבי הצהרונים. יכול להיות אדם שגר במושב הזה ומצבו הסוציו-אקונומי הוא נמוך, אבל המועצה האזורית, מצבה הסוציו-אקונומי הוא גבוה.
הנושא הזה הוא נושא שיש לו משמעות. מה שאני מבקש, אני מבקש להתחשב במציאות הזאת שבה רשויות מקומיות – חלקן סוציו-אקונומי גבוה וחלקן סוציו-אקונומי נמוך. למה יש פה את הנושא העקרוני? הנושא הוא לא פשוט.
מדינה תפקידה לדאוג למי שמצבו הכלכלי חלש לעומת מי שמצבו הכלכלי גבוה. לכן יש נושאים רבים בתקציב המדינה, למשל הנושא של מענקי איזון. יש כאלה שמצבם הכלכלי גבוה, והם אינם נהנים ממענקי איזון, המדינה לא עוזרת להם בזה, ויש כאלה שמצבם הסוציו-אקונומי הוא נמוך – –
-- שזה בעיקר בפריפריה. מצבם הסוציו-אקונומי הוא נמוך, הם זכאים למענקי איזון, ולפעמים למענקי איזון גבוהים. זה התפקיד של המדינה. זה היה מאז הקמתה, שצריך לדאוג לאותם יישובים חלשים, לעומת אלה שמצבם הכלכלי גבוה יותר, ושהמדינה יכולה להיות פחות מסייעת בעניין הזה. עד שהגיע הנושא הזה, ובאים אליי ראשי רשויות, גם מהצפון, גם מהדרום, גם מהמרכז, אבל כאלה שהאפיון שלהם הוא אפיון שהם אומרים: אנחנו נמצאים במועצה אזורית, אני ראש המועצה האזורית; חלק מהיישובים, באמת המצב הסוציו-אקונומי שלהם הוא גבוה, אבל חלק לא. למה יהיה אוי לעשיר ואוי לשכנו? למה אני, שאני גר במושב שנמצא בתוך קבוצה שמצבה הסוציו-אקונומי גבוה, שהיא עשירה, למה אני לא מקבל את הזכאות שאני צריך לקבל?
אני הגשתי את הצעת החוק הזאת יחד עם ינון אזולאי. הגשתי את הצעת החוק. אנחנו ראינו את זה בכמה דברים שהיו בוועדת הכספים. יש פה אי-צדק. אני מסכים שזה מאוד מורכב. אני מסכים שצריך לשבת עם המליאה, ואני מקווה שהמליאה תאשר את זה בקריאה הטרומית. נצטרך לשבת ולעשות את הצדק בעניין הזה.
כן. האי-צדק פה זועק לשמיים. למה? למה זה המצב?
נכון. מעלה יוסף היה אחת מהבעיות שהיו בהטבות המס, זה נכון. אבל זה בכל מקום, בעיקר בפריפריה. אני מבקש ממליאת הכנסת – – –
אני מבקש להעביר את החוק הזה על מנת שנוכל להתקדם, ולהתקדם באופן כזה שנעשה צדק. לא תמיד הנוסחה הכללית הזאת נכונה. הנוסחה הכללית נכונה לגבי הקריטריון הכללי, אבל נצטרך לשבת על זה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא באמת, כמו שאמרת, חברתית מהמדרגה הראשונה. תודה רבה.
611 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.