אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנאומיי הקרובים אקדיש דקה זו לזכרם של הנופלים גיבורי האומה, שחירפו נפשם למעננו. אזכיר את שמותיהם, את סיפוריהם ואת גבורתם. לא נשכח אותם. נמשיך ללכת בדרכם. יהי זכרם ברוך.
אני אפתח בחברי אביעד, אביעד ניימן, בנם של נעמה ואליקים. לאביעד 11 אחים. נישא לשיר ולהם ארבעה ילדים. הם התגוררו במצפה יריחו. אביעד שירת בחטיבת כרמלי, נפל בקרב בשמחת תורה האחרון בכיבוש ג'בל בלאט בדרום לבנון. בקרב זה נהרגו עוד שלושה מחבריו לפלוגה. אביעד נפל לאחר 240 ימי מילואים. הוא הספיק להילחם בדרומה ובצפונה של הארץ. בפעולתם האחרונה אביעד וחבריו מצאו מצבור גדול של אמל"ח ונשק רב שנועד לפגוע בתושבי זרעית. בכך הוא הציל חיים רבים.
השיחה האחרונה שלי עם אביעד הייתה כשהוא היה בעזה. שלחתי לו הודעה שאני מתגעגע לנגב, כי גם אני הייתי נגביסט וגם הוא. הוא שלח לי תמונה של הנגב ואמר לי: יצחק, לך יש גם נגב וגם גליל. יהי זכרו ברוך.
150 מילים של יצחק שמעון וסרלאוף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.