קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, לעניין החוק – קיימנו הרבה מאוד דיונים בעניין החוק הזה. החוק הזה הוא טוב, אבל הוא לא מספיק. הוא לא מספיק כי הוא מתקן דבר קטן מאוד וספציפי מאוד. אני חושב שעד שכבר יש הסכמה של הקואליציה ותמיכה של המשרדים, בוא נרחיב אותו, בוא נעשה חוק אמיתי. בוא לא נדבר על המינימום הקטן הזה שעושים שם במכס – בוא נדבר על מה שקורה בכל משרדי הממשלה, בכל בסיסי צה"ל – יוני, זה חוק שלך, אז אני מדבר אליך – בכל בסיסי צה"ל, בכל המקומות הממשלתיים, שמשמידים בהם טונות, טונות שיכולות להגיע לנזקקים אמיתיים. היום, מה שקורה היום – – –
רגע. מה שקורה היום זה שעסקים פרטיים נכנסים בנעלי – יש עוד חוק?
אם יש עוד חוק – הינה, יוני, אני אומר לך, אם יש עוד חוק ואתה מדבר על הבעיה הגדולה באמת ולא על ה-peanuts של ה-2% האלה, אז אני איתך, ואני אומר לך כל הכבוד. אני גם איצמד אליך, כמו שאנחנו יודעים לעשות ביחד.
בדקה שנשארה לי אני רוצה לדבר על ריאיון ששמעתי בבוקר. ישראל אייכלר דיבר. הוא אמר כך: הוא לא רוצה לדבר בריאיון בגלל שהאויב מאזין. שאלו אותו: מי זה האויב? הוא אמר: האויב הרוחני. לא הבינו על מה הוא מדבר, אז שאלו אותו: מי זה אותו אויב? זה האויב שבא לשבור את השושלת היהודית, שסב לא יהיה דומה לאב ואב לא יהיה דומה לבן. ואני רוצה לשאול מפה את ישראל אייכלר: למי אתה קורא אויב? אני האויב שלך? מי אותו אויב שאתה מדבר עליו? כי האויב שלי הוא החמאסניקים שבאו עם הקלצ'ניקוב ועם ה-M16 – אלו האויבים של מדינת ישראל.
מה שצריך לקרות פה – ואתם עוד לא השכלתם להבין את זה – שכל מי שיכול להגן על מדינת ישראל, צריך להגן על מדינת ישראל. והינה, אני מסייג עוד פעם, אני אומר את זה בפעם המאה על הדוכן: מי שבאמת תורתו אומנותו – שילמד; אני מדבר על מי שלא לומד. ולא יכול להיות שיעלה חבר כנסת ויגיד שאנחנו האויבים שלו. לא יכול להיות דבר כזה אחרי 7 באוקטובר. לא יכול להיות ששוב נסית ציבור נגד ציבור. צריכה להיות אמירה ברורה, אמירה ערכית, אמירה נכונה, גם של הרבנים וגם שלכם, נציגי הציבור החרדי בכנסת ישראל – אתם צריכים להגיד: מי שלא לומד, צריך לשרת בצבא ההגנה לישראל. אנחנו לא האויבים שלכם, אף אחד לא נגד הדת. גם אין לכם בעלות על הדת, אתם לא יותר או פחות יהודים ממני. אני רוצה לקרוא לכם מפה: קחו אחריות על הציבור שלכם.
403 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.