ייצוג חסר משמעותי בהגשת תלונות על עבירות מין בקרב החברה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אפשר להתפתות ולענות ולטעון שאני לא מופתע. אפשר לייחס את זה לדברים כאלה ואחרים, אבל אני לא אתפתה לשם. אני חייב לתת – שוב, השאלה חשובה, ואני אתן הקדמה. למשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-175 מרכזי טיפול הפרוסים בכל רחבי הארץ, אשר מטפלים באוכלוסייה שנפגעה מעבירות מין – בגירים, קטינים – הכוללת נפגעים מהחברה הלא-יהודית, אף נפגעים מהחברה הלא-יהודית. מרכזים אלה פועלים גם בתוך רשויות שבהן רוב האוכלוסייה הינה לא יהודית, כגון בעיר נצרת, סח'נין ועוד. המטפלים העובדים במרכזים אלו מוכשרים להתמודדות עם עבירות מין ועוברים הכשרה נרחבת, אשר שמה דגש על הטיפול באוכלוסייה הסובלת מטראומה מינית תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול עבור כל נפגע ונפגעת. כשאומרים לך "תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול", את מבינה לבד שזה יכול להיות, לעיתים, שגורמי המקצוע מיישרים קו עם הקהילה – כדי לטפל, לא כדי לטאטא. ויש צורות טיפול, אנחנו מכירים את זה מחברות מסורתיות אחרות.

בנוסף לכך, אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק – – –

אלה שאמורים לעזור לי, מפריעים לי.

בנוסף לכך אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק את הידע והיכולות של המטפלים, ונעשה בהתאמה תרבותית של הטיפול. זאת ועוד, מערך עו"ס המלווה נפגעי עבירות מין בגירים וקטינים, מה שנקרא עו"ס נפגעי עבירה, נמצא בעיצומו של תהליך פיתוח – מה שלא היה בעבר – הטמעה ואיוש ברשויות. עו"סים אלו עוברים הכשרה מקצועית ארוכה, והם מומחים בליווי נפגעי אלימות מינית, עם דגשים לאוכלוסיות ייחודיות ורב-תרבותיות, בין היתר החברה הערבית.

מתוך 95 התקנים שהוקצו במסגרת החלטת ממשלה 549 לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, 16 תקנים, המהווים כ-17%, יועדו ל-11 רשויות בחברה הערבית, ובהן כפר כנא, כפר מנדא, תל שבע, טירה ועוד. מתוך התקנים שהוקצו, אוישו בפועל תקנים בשש רשויות בלבד. בנוסף, שמונה עובדות ועובדים סוציאליים נוספים מועסקים ברשויות נוספות בחברה הערבית, כמו אל-קסום, אום אל-פחם, טורעאן, סח'נין ועוד.

אדגיש כי משרד הרווחה פועל להעלאת המודעות בנושא פגיעות מיניות בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית המוכרת לשירותי הרווחה במגוון דרכים. בין היתר: א. עובד סוציאלי לנפגעי עבירה, כפי שציינתי, מהווה דמות מקצועית מרכזית בתחום פגיעות מיניות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות השונות, וביניהן מחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. בין יתר תפקידיו, מוטלת עליו אחריות להובלה מקצועית והפצת ידע במחלקה ומחוצה לה בנושא טראומה מינית. עו"ס זה מהווה דמות מקצועית שעובדי שירותי הרווחה נעזרים בו כגורם מייעץ, ומלווה מקבלי שירות במחלקה. ב. הטיפול בקטינים אשר נפגעו מאלימות מינית מתבצע בשותפות ישירה בין שירותי הרווחה המטפלים בקטינים אלו ובין מרכזי הטיפול. כמו כן, צוותי מרכזי הטיפול מקיימים פעולות יזומות למתן ידע והעלאת המודעות לנושא הפגיעה המינית ותוצאותיה לכלל עובדי שירותי הרווחה, כגון כנסים, ימי עיון, למידה ומתן ייעוץ והדרכה. דרכי עבודה אלו מתקיימות בכלל מרכזי הטיפול, ובכללם גם במחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. ג. המשרד תומך במרכזי הסיוע לתקיפה מינית גם בתחום ההסברה ובמתן ידע לאנשי צוות ולמשתתפים במסגרות המעניקות שירותי רווחה. חשוב לומר שמרכזי הסיוע לא עובדים בחלל ריק – הם עובדים במימון שלנו, בהדרכה וגם בליווי שלנו, ויש שיתופי פעולה הדוקים. מרכזי הסיוע מביאים את הידע על אודות הפגיעה המינית ותוצאותיה לנפגעים בהרצאות וסדנאות. מרכזי הסיוע פרוסים ברחבי הארץ, כמו גם בערים מעורבות אוכלוסייה וערביות בעיקרן, ונותנים את הידע בהתאמה חברתית-תרבותית, על פי הנדרש. ד. המשרד שותף בפיילוט שמוביל משרד המשפטים יחד עם החברה למתנ"סים במספר יישובים בחברה הערבית, ובמסגרתו מועסקת רכזת במתנ"ס ביישוב, שתפקידה עידוד הגשת תלונות, הנגשת מידע והפניית נפגעי ונפגעות עבירות מין ואלימות במשפחה בחברה הערבית לגורמי הטיפול הרלוונטיים. הפיילוט מלווה במחקר הערכה, וככל שתוכח הצלחתו, הוא יורחב לפריסה רחבה ויוטמע בכלל היישובים הערביים והמעורבים בארץ.

נכון.

התלבטתי אם לפתוח במה שפתחתי. אנחנו מכירים את זה, ובחברות ובתרבויות – זה תהליך של פתיחה, ואני שמח. אני יכול לומר לך שגם בחברות אחרות זה כבר נפתח, ואדרבה, יש התעוררות. אני מקווה שגם בחברה הערבית זה יבוא, ויבינו שזה בסוף לטובתם.