קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אין ספק שבקעת הירדן מהווה נכס אסטרטגי בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל – –
– – הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הגיאופוליטי, ומיקומה הגיאוגרפי לאורך גבולה המזרחי של ישראל מעניק לה תפקיד מרכזי כחיץ ביטחוני מפני איומים פוטנציאליים ממזרח, מספק עומק אסטרטגי קריטי להגנה על מרחביה הפנימיים של המדינה שלנו.
שליטתה של ישראל בבקעה מאפשרת פיקוח יעיל על תנועת גורמים עוינים, מניעת הברחת אמצעי לחימה והבטחת יציבות אזורית. בנוסף, טופוגרפיית הבקעה, שכוללת רכסי הרים תלולים שמשקיפים על שטחי יהודה ושומרון, מקנה לישראל יתרון צבאי משמעותי, שמאפשר ניטור ושליטה מרחוק על כל האזורים הרגישים. כמו שראש הממשלה אף אמר לפני כמה שנים: זוהי חגורת הביטחון לצרכים החיוניים שלנו במזרח, קיר מגן מזרחי.
עכשיו, אני אומרת את כל זה, ובעצם זה די מצדיק את זה שצריך לעגן את הדברים האלה פעם אחת ולתמיד, כך שאנחנו יכולים להבין את עצם זה שמעלים פה הצעת חוק לעגן זאת בחקיקה.
זה מה שאני אומרת. יחד עם זאת, צריך להבין שאם לפני כמה שנים ראש הממשלה הצהיר כי בקעת הירדן מהווה קיר מגן מזרחי, אז הרי שקל וחומר היום. מול המציאות הביטחונית המאתגרת, חשיבותה האסטרטגית של הבקעה רק מתחזקת. לנוכח המלחמה המתנהלת בשבע חזיתות שונות, בקעת הירדן כקו הגנה חיוני הפכה להיות ברורה וקריטית מתמיד. כיום בקעת הירדן מהווה גבול של שלום – – –
אני אומרת שקיבלתם חיזוק עכשיו באופוזיציה.
כיום בקעת הירדן מהווה גבול של שלום, ועל מנת לשמר אותו ככזה צריך להבטיח שליטה ביטחונית מלאה על האזור.
אני אמרתי שקיבלתם עכשיו חיזוק באופוזיציה, את בן גביר.
לא, אולי הם יתאהבו בו, מאיפה אני יודעת מה יקרה שם?
עודד, עד עכשיו מה שאמרתי זה שאני מחזקת את הדברים לגבי הבקעה.
אין ספק, ולו קטן, שהבקעה בעצם מהווה את קיר המגן המזרחי של המדינה, וצריך לשמור עליו ולדאוג שהשליטה שלנו שם תהיה שליטה ביטחונית מלאה על כל האזור.
לאורך השנים, ובפרט במסגרת השיח שנוהל בעבר בראשות ראש הממשלה עם הממשל של טראמפ, נדונו היבטים שונים של החלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן. מדינת ישראל מצפה להמשיך בשיחות אלו גם בעתיד. עכשיו, כשטראמפ חזר להיות נשיא ארצות הברית – –
– – אנו נמשיך את השיחות האלו עם ממשל טראמפ, תוך מחויבות לאחריות ולתיאום מלא עם הממשל החדש בארצות הברית. החלת הריבונות באזור, כחלק מהדיונים המדיניים הרחבים יותר, תבוצע בהתאם לשיקולים אסטרטגיים, ביטחוניים ומדיניים, ותוך התאמה מלאה ליתר האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.
מה שזה בעצם אומר, שמהבחינה הזאת, חבר הכנסת ליברמן, הקו שאתה הולך איתו הוא קו נכון. בסך הכול הממשלה חושבת אותו דבר לגבי הצורך הזה. יחד עם זאת, אם תרצה להעביר את זה להצעה לסדר-היום או לעשות דיון בזה, אז זה משהו שנוכל לחיות איתו.
בנוסף, אני רוצה להמשיך ולומר כמה דברים.
אנחנו נמצאים כאן תמיד, כשאנחנו עדיין מתבוננים מול העיניים שלנו בתמונות החטופים. אנחנו כאן נמצאים במהלך שבו אנחנו חייבים לשחרר את כולם. אנחנו מברכים על עצם חזרתן של שלוש חטופות, שכל המדינה הזילה דמעה והתרגשה מאוד לראות את עצם חזרתן הביתה. אנחנו מקווים שבשבת נזכה שוב לראות עוד ארבע מהחטופות שלנו חוזרות הביתה למשפחות שלהן. בסופו של יום, אני רואה ומדברת גם עם המשפחות עצמן, גם עם מי שבאים לכאן מדי יום וזועקים את הזעקה, והם חיים במשך כל כך הרבה זמן, כבוד היושב-ראש, בצורה לא אנושית ממש, של חוסר ודאות לגבי החיים. ואלה דברים שאנחנו כאן – על מנת שבעזרת השם נצליח להחזיר את כולם הביתה, כחלק ממטרות המלחמה.
מטרות המלחמה ברורות. אנחנו נוביל בסופו של דבר את הביטחון העצמי, האישי, של אזרחי המדינה שלנו. אנחנו נצטרך להוביל לכך שהחמאס לא ישלוט יותר ברצועה, לא שלטונית ולא צבאית, ביום שאחרי, וכמובן אנחנו נדאג שהאזור של דרום הארץ יהיה מספיק בטוח עבור כלל האזרחים שלנו. כמו שאמר ז'בוטינסקי, שתמיד דרש הגנה על יהודים בידי יהודים: הגנה יהודית ללא חסדי זרים; אין לך יהודי בארץ אשר יסכים, בפרט אחרי המאורעות האחרונים – כמה זה היה אז וגם היום רלוונטי – לוותר על זכותו המוסרית ועל חובתו המוסרית להתגונן; ההגנה העברית היא האמצעי הכי חשוב לשמירת השקט. כל הדברים הללו שכתב ז'בוטינסקי, כמה הם אקטואליים היום. אנחנו מדברים על שנת 1921, בתקופה של המאה ה-20. מילים עם כל כך הרבה מאוד משמעות וכל כך הרבה נכונות ליישומן.
ועל כן, כשאנחנו באים לדבר פה על הריבונות של ישראל על בקעת הירדן, אין ספק, חבר הכנסת ליברמן, שבסופו של דבר זה גם מה שיקרה לעתיד לבוא. יחד עם זה, אנחנו לא נבוא ונעשה זאת בהליך חקיקה כרגע, אלא אנחנו נוביל את זה בשיח, ביחד עם הידידה שלנו ארצות הברית, ונעשה את הדברים בראייה אסטרטגית מקיפה של הצרכים שלנו, שאותם אנחנו צריכים לקדם. ועל כן, אני אומרת פה לכל הבית הזה: אני קוראת לכל חברות וחברי הכנסת: אם ירצה חבר הכנסת ליברמן להפוך את הנושא הזה להצעה לסדר-היום, אז אנחנו נתמוך בה. ואם לא, אז הקואליציה תיאלץ להתנגד, עד שלא ננהל את זה בצורה של קואליציה שמובילה את זה. ואני חושבת שכאן צריך לראות את התמונה המלאה. השיחות הללו כבר התקיימו בעבר. אותו ממשל חזר עכשיו להיות בארצות הברית. על כן, לא צריך, בערב כניסתו של טראמפ, לא לאפשר את השיח הזה במשותף, אלא לעשות את הדברים ביחד, להתקדם בצורה שבה אנחנו מובילים את הדברים. תודה רבה.
841 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.