קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני שמח לעמוד כאן ולהציג את החוק הזה, שבאמת אני חושב שהוא כורח המציאות.
תודה אדוני. החוק הזה שהיום אני מציג כאן הוא כורח המציאות. לצערי, הכחשת הטבח זה אירוע שקרה מייד אחרי הטבח. קצב הדברים שבו עוברים מאירוע מזעזע שלא היה כדוגמתו – 7 באוקטובר זה היום שבו נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה ביום אחד, נחטפו לנו מאות, טבחו, אנסו, שרפו, בזזו; אחד הימים, באמת, הקשים שעברנו. ופתאום, מייד אחרי האירוע הזה, שכולו מצולם ומתועד מכל הזוויות, הוא הוכחש.
לצערי, אדוני היושב-ראש, הוא הוכחש גם כאן, בבניין הזה, כשעמדה חברת הכנסת ח'טיב יאסין ואמרה: לא שחטו תינוקות, לפחות ממה שהיה בסרט, לא אנסו נשים, – אמירה באמת מזעזעת; או האמירה של השחקנית מונא חוא: הם לא אנסו, לא ערפו, אין הוכחות, זאת פרופגנדה כדי שהעולם יזדהה איתכם; או אח בבית החולים סורוקה שטען כי הטבח הוא פייק ומדובר בכלבים שנשרפו והוצגו כתינוקות כדי להצדיק כניסה ישראלית לעזה.
אני לא רוצה לחזור על עוד ציטוטים, אבל ברור לחלוטין שיש כאן קרב על התודעה ועל האמת. אנחנו לא יכולים לחכות הרבה שנים כדי לראות לאן תתפתח ההכחשה הזו, ואז לקבוע שהכחשה, עצם ההכחשה שאירע כאן טבח ב-7 באוקטובר, היא עבירה פלילית, ולכן בא החוק הזה. והחוק הזה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוא לא רק כלפי מדינת ישראל אלא גם כשאנחנו באים לאומות העולם וכשנתקלים במקרים של הכחשת הטבח שם ומבקשים מהמדינות האחרות: תעשו משהו, תפעלו בעניין הזה.
אנחנו יכולים היום לבוא ולהגיד: יש חקיקה ישראלית שמכילה עבירה פלילית, שעונשה גם יכול להגיע לחמש שנות מאסר למי שיבוא ויכחיש את הטבח. חשוב להדגיש, ואני מדגיש את זה גם מתוך הדיונים, שגם מי שיגיד – הוא הרי לא יגיד: לא קרה כלום; הוא יגיד: לא, היה, אבל אלה היו בודדים, זה לא היה מאורגן. זאת הכחשה. גם מי שיגיד שאלה שלקחו חלק בביזה, הם רק בזזו, הם לא היו חלק מהארגון, טועה. זה חלק מהטבח המאורגן וכל מהלך העניינים שקרה באותו יום. היה מאורגן, כולל המונח שבו השתמשנו – חמאס ושותפיהם.
חשוב לי לציין, לא מופיע "חמאס ועוזריהם" אלא "חמאס ושותפיהם", בגלל בקשה של יד ושם שאנחנו קיבלנו בוועדה לא להשתמש באותה טרמינולוגיה שבה משתמשים בחוק לאיסור הכחשת שואה. אי-אפשר. לצערי, אנחנו עם האסונות האלה – יש את השואה, על כל המשמעות שלה, וטבח שמיני עצרת הוא אירוע שעומד בפני עצמו. לכן אני חושב שהחוק הזה הוא מהחוקים החשובים, וטוב שהוא גם מגיע זמן לא ארוך אחרי אותו טבח.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ללשכה המשפטית וליועץ המשפטי של הוועדה גור וכל הצוות המשפטי שאיתו שסייע בהכנת החוק הזה, להנהלת הוועדה וגם ליושב-ראש הוועדה, ועדת החוקה, שלא נמצא כאן היום, אבל גם הוא הוביל את החקיקה הזאת, חבר הכנסת רוטמן. אז אני רוצה להודות ולבקש מהכנסת לתמוך בה פה אחד.
452 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.