קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, של משרד המשפטים, מבקשת להתאים את פקודת סימני המסחר להסדרים הבין-לאומיים הקיימים כיום ברישום סימני מסחר בין-לאומיים. במציאות הגלובלית כיום, בעלות על סימן מסחר היא לא רק עניין של הגנה משפטית בתוך המדינה, אלא גם דרך להבטיח את היכולת להתנהל באופן תקין ויעיל בשוק הבין-לאומי. המערכת הבין-לאומית לרישום סימני מסחר, שנוסדה במסגרת פרוטוקול מדריד, מאפשרת לבעלי סימנים לרשום את סימן המסחר במדינות רבות בעזרת בקשה אחת, ובכך מצמצמת את המורכבות הביורוקרטית ומפשטת את התהליך.
עם זאת, כיום יש חוסר התאמה בין הדין הישראלי לבין ההסדרים הבין-לאומיים בעקבות תיקונים שנקבעו על-ידי המדינות החברות בפרוטוקול מדריד. תיקון החוק המוצע נועד להתאים את ההסדרים הישראלים לפרשנות ולמצב הנוהג כיום, ולהבטיח שבעלי סימני המסחר הישראליים ייהנו מהיתרונות הקיימים במערכת הבין-לאומית.
על פי הפרוטוקול, כאשר כבר רשום במדינת היעד סימן מסחר מסוים, ולאחר מכן הסימן גם נרשם כסימן בין-לאומי, הסימן הבין-לאומי מחליף את הסימן הלאומי, כך שניתן ליהנות מהיתרונות שמעניקה מערכת הרישום הבין-לאומית לגבי הרישום הקיים. ההסדר החדש יאפשר להכניס רישום סימן מסחר לאומי ברישום בין-לאומי כאשר ישנה חפיפה חלקית בין הסימן המקומי הקיים לבין הסימן הבין-לאומי החדש, ובמצב זה ההחלפה תחול על הטובין או השירותים החופפים בלבד.
נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק ומבקשת כי המליאה תצביע על אישור החוק ותעביר את הצעת החוק לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה.
231 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.