קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר – השר חיים כץ, היית יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. היום אני יודע כמה העבודה שלך הייתה קשה, אבל אתה זכית להעביר 180 חוקים, נדמה לי.
כן. אז בעזרת השם, אנחנו ננסה ללכת בדרך הזאת ולהביא עוד ועוד חוקים טובים לעם ישראל.
אני מתכבד להביא עכשיו בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים. הצעת החוק הזאת היא מיזוג של שלוש הצעות חוק פרטיות שיזמו חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אברהם בצלאל, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה וקבוצת חברי הכנסת. חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, קובע הוראות לעניין היעדרות של עובדת שילדה ושל בן זוגה. החוק כיום קובע כי יולדת שהילד שילדה חייב להישאר בבית החולים לאשפוז לתקופה העולה על שבועיים, רשאית להאריך את תקופת הלידה וההורות שלה ב-20 שבועות נוספים לכל היותר.
החוק היום לא כולל הוראה בנוגע לבן הזוג של היולדת במצב שבו הילד שנולד מאושפז מייד לאחר הלידה, בין בגלל שנולד פג ובין בנסיבות אחרות. אשפוז של יילוד לאחר הלידה יוצר קושי להורים, שנאלצים לשהות בבית החולים, ובן הזוג נעדר בשל כך מעבודתו. קושי זה מתגבר במצב שבו לבני הזוג יש ילדים נוספים בבית, ועליהם להמשיך ולטפל בהם במקביל לשהות הממושכת בבית החולים לצד התינוק שמאושפז.
בשל כך מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי עובד שהילד שבת זוגו ילדה אושפז לאחר הלידה לתקופה שעולה על שבועיים, יהיה זכאי להיעדר מעבודתו 20 ימים על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו או על חשבון ימי החופשה, לפי בחירתו. לפי בחירתו לא היה דבר פשוט, ינון. היה לך מאבק גדול מאוד, אם הוא יכול לבחור או לא. ברוך השם, הגענו למצב שהוא יכול לבחור בין ימי מחלה לבין ימי חופשה. על פי המוצע, ההיעדרות יכולה להיות לא רצופה, ובנוסף, העובד יוכל להיעדר מהעבודה חלקי ימים.
כמו כן מוצע לקבוע כי ימי ההיעדרות של העובד על חשבון ימי המחלה יימנו ברצף מהיום הראשון שבו נעדר העובד על חשבון ימי המחלה שלו, אף אם ההיעדרות לא הייתה רציפה. זאת, גם ביחס להיעדרות על חשבון ימי מחלה לפי סעיף 7(ג3) לחוק, שקובע את הזכות של כל אב להיעדר לאחר הלידה שלושה ימי היעדרות על חשבון ימי חופשה ויומיים על חשבון ימי מחלה. כמו כן מוצע להבהיר כי הזכות להיעדר לפי ההסדר המוצע לא תגרע מזכותו של האב להיעדר חמישה ימים לאחר הלידה לפי סעיף 7(ג3) שהוזכר, וכן לא תגרע מזכותו להיעדר לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת הזוג), התש"ס–2000.
לסיום מוצע לקבוע כי עובד יוכל לממש את זכאותו לפי ההסדר המוצע אם הוא מסר למעסיקו אישור רפואי על אשפוז הילד והצהיר כי בימי ההיעדרות הוא שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
נעיר כי בתחילה עסקה הצעת החוק בתינוקות שנולדו פגים – עד 1.750 ק"ג, משהו כזה – ובשל כך אושפזו לאחר הלידה, אולם במהלך הדיונים בוועדה עמדנו על הרחבת הזכות לכלל התינוקות שמאושפזים לאחר הלידה, ללא תלות בסיבת האשפוז. סברנו כי לא נכון לעשות אפליה כבר בבית החולים בין ילד שנולד כך ובין ילד שנולד כך, כי הסבל של המשפחה זה אותו הסבל. לכן אמרנו שלא נכון להפלות בין משפחה שהילד נשאר באשפוז כי הוא נולד פג לבין משפחה שנולד לה ילד שנותר באשפוז מסיבה אחרת.
כן היה חשוב לנו לאפשר לבן הזוג שנעדר מהעבודה לבחור אם ימי ההיעדרות יהיו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה, ולא לקבוע עבורו מראש מה יהיה דין ההיעדרות שלו, ולכן גם הנושא הזה שונה מאז הקריאה הראשונה.
מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד, שמבקשת להקל על הורים שנולד להם ילד שמאושפז לאחר הלידה, תקופה שהיא ממילא קשה ומורכבת לאחר כל לידה, על אחת כמה וכמה במצבים שבהם התינוק נשאר לאשפוז ממושך.
אדוני היושב-ראש, ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה לאחל לכל ילדי ישראל שייוולדו, שלא יישארו בבתי החולים, אבל למי שנשאר, זה יהיה סיוע גדול.
לסיום, אני מבקש להודות לצוות הוועדה, ובראשם המנהלת ענת כהן שמואל, לאורית ארז, מעיין בן עמי, נועה אומזגין, שי גרשון מאיר וליועצת המשפטית ענת מימון. אחרונים חביבים – צוות לשכתי, ובראשם יצחק פיליפ. תודה רבה לכולכם.
656 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.