קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כמנהגי בכנסת אני מזכיר עוד אחד מהגיבורים בני הקהילה. אני עומד כאן היום כדי להזכיר את סמ"ר קנאו קאסה ז"ל. קנאו היה לוחם שריון בגדוד 46 של עוצבת עקבות הברזל, חטיבה 401, והוא נפל בגבורה בשבוע שעבר, בח' בטבת התשפ"ה, כשהוא משרת את מדינת ישראל בנאמנות שאין לה גבול.
קנאו היה אדם מיוחד במינו, שהאיר כל מקום שבו היה. הוא היה חייכן, טוב לב, מלא באהבה לארץ ולעם. השירות הצבאי היה עבורו לא רק חובה אלא שליחות אמיתית. הוא דיבר בגאווה ובהתלהבות על תפקידו כלוחם שריון, על החברים לצוות ועל תחושת השליחות שהניעה אותו מדי יום. אבל קנאו היה הרבה מעבר ללוחם; הוא היה אדם בעל ערכים עמוקים ויושר פנימי נדיר. גם ברגעים הקשים ביותר, בזמן לחימה, הוא לא חדל לבחון את עצמו דרך עיניו של המצפון. סיפרו בלוויה שהוא התקשר לרב מהמכינה שבה למד כדי לוודא שהחלטותיו עומדות בקנה אחד עם הערכים שעליהם גדל. זו דוגמה מופלאה לרוח המוסרית שהנחתה אותו לאורך כל הדרך.
קנאו התחבר לשורשיו, לארצו ולזהותו. הוא בחר ללכת למכינה מתוך רצון להתחבר לעברו ולבנות לעצמו דרך ערכית. השירות שלו היה ביטוי לאהבתו האין-סופית למדינה, לעם ולארץ. קנאו ז"ל הותיר אחריו הורים אוהבים, סיסאי ווורקנש, וחמישה אחים ואחיות. ליבנו איתם בשעה קשה זו, ואנחנו שולחים להם את כל החיזוקים והתנחומים האפשריים. הקרבתו של קנאו, אומץ ליבו ומורשתו ילוו אותנו תמיד. נזכור אותו כגיבור, כאדם וכלוחם שעמד כגאון על הגנת מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך.
231 מילים של משה סולומון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.