טוב. אני יכול?
טוב. רבותיי - - -
יצא דווקא בסדר שאני שר תורן, כי בעצם שר הביטחון היה צריך לענות על זה ואני עונה במקומו, אבל כנראה אני הייתי צריך לענות על זה מראש. צודק רם בן ברק, צריך לתקן את חוק חיילים משוחררים. עד אתמול היה הסכם קיבוצי עם צו הרחבה שחתמתי עליו. היה צו הרחבה לכלל המשק. ההסכם החדש כבר נחתם, הוא חתום על ידי ארגוני המעסיקים. יש מחלוקת מסוימת עם משרד האוצר; כמעט בוודאות – אני איכנס בעובי הקורה – המחלוקת הזאת תיפתר. אני אחתום על ההסכם. אני אחתום על ההסכם ואני אבצע צו הרחבה כמו שהיה עד היום, וזה יקרה. אני רוצה לומר שאנחנו יזמנו את הנושא הזה, להרחיב את זה ל-60 יום. אני שוקל ורוצה לנסות להרחיב את זה ל-90 יום, ואנחנו נעשה את זה.
בכלל, באופן כללי, אנחנו תומכים בהרחבת זכויותיהם של משרתי הביטחון איפה שאנחנו יכולים – גם נשות המילואים, גם חטופים, גם פדויי שבי, כולם בלי יוצא מן הכלל. בכל מקום שאנחנו יכולים אנחנו נעשה את הכול כדי להיטיב איתם, מתוך הערכה גדולה ורבה לשירות שנתנו למדינת ישראל.
רבותיי, אני אומר שוב – רם, כיוון שזה בהסכם קיבוצי, החוק מתייתר, אין צורך בזה. החוק בגלגוליו ייקח הרבה יותר זמן, ובינתיים יכולים ליפול הרבה חיילי מילואים שיפוטרו מעבודתם. לכן אני אומר שאני מעריך שכבר בימים הקרובים, בשבוע הקרוב, נחתום על ההסכם, וכמה שיותר מהר נפתור את הבעיות התקציביות ונחתום גם על הסכם צו הרחבה שייתן מענה לכלל המשק. לאור זה אני חושב שהחוק מתייתר. אם אתה רוצה לדחות את ההצבעה למועד אחר, בוא נעשה את זה. אני מציע ככה. אם עד אז – בוא נאמר חודש – אם עד אז לא יהיה צו הרחבה, בשמחה. תודה.
274 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.