קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, חנוכה שמח וחודש טוב. על פניו, ראוי היה לתמוך בהצעת החוק הזאת, מה עוד שהיא מובאת אלינו על ידי חבר כנסת מהקואליציה וחבר כנסת מהאופוזיציה. אלא שהיום הזה לא ראוי שאנחנו נרים את ידינו בעד הצעות חוק שהקואליציה תומכת בהן, מכיוון שהנהגת הבית הזה, שמגיעה מקרב שורות הקואליציה, מנעה היום מאימא של חטוף, מעינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר, להיכנס לכאן, למשכן.
תאמר לי, אדוני היושב-ראש, אדוני הרב, מה אומרת התוספתא למסכת תענית על מי שמדליק נרות חנוכה בחגיגיות יתרה כאן, על הדוכן, ולמוחרת היום מונע מאימא של חטוף להיכנס למשכן? אתה יודע מה אומרת התוספתא במסכת תענית?
"טובל ושרץ בידו". מה שווה הדלקת הנרות החגיגית, התקדימית, של יושב-ראש הכנסת, כאשר הוא לא מכניס למשכן את אימו של מתן צנגאוקר? הדלקת נרות תקדימית. הדבר התקדימי הוא 453 ימים שבהם 100 אחים ואחיות נמצאים בשבי החמאס. זה התקדים, וזה הדבר היחיד שצריך להעסיק אותנו.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתם בקואליציה אוהבים את משפחות החטופים מנומסות, שקטות, מתרצות. אתם רוצים שהן תתרגשנה כשהוד מעלתו ירים אליהן טלפון בפעם הראשונה, מאות ימים אחרי חטיפת יקיריהן; אתם אוהבים את משפחות החטופים כאשר הן מתקבצות לערב שירה בכיכר. אבל כאשר הן מבקשות להפוך שולחן על ההפקרה, על המהמורות ועל המכשולים שראש הממשלה שם בדרך לשחרור יקיריהן, אז מכונת הרעל שלכם משתלחת בהן.
אדוני היושב-ראש, רק בגלל הכבוד שלי אליך אני לא פותח כאן את תמונתו של מתן, כי זה בניגוד בתקנון. יש לי כבוד אליך, יש לי כבוד לתקנון, אבל כשמדובר בהנהלת הבית הזה, שמנעה מעינב צנגאוקר להיכנס, אין לי טיפת כבוד – רק בוז עמוק.
263 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.