קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כשאנחנו היינו קואליציה והצד הזה היה אופוזיציה, היה פה מקרה שאביר קארה הצביע בטעות במקום עידית סילמן, והוא טעה. הוא היה חבר כנסת חדש. הוא טעה. הוא לא הבין את חומרת המצב. הוא מייד אמר: טעיתי, סליחה, וזה לא אמור להיות ככה. אבל זה לא האירוע פה. אני זוכרת היטב איזו מהומה הייתה פה במליאה, איך התנהג אז ראש האופוזיציה יואב קיש. הם עצרו פה את המליאה עד שהעניין יבורר, נכון? אתם זוכרים מה היה פה. ההתנהגות של הקואליציה הנוכחית פה והאופוזיציה אז הייתה – רוצחים, קילרים. על כל דבר קטן היו פה צרחות, צעקות, והם עצרו את המליאה, ויושב-ראש הכנסת אז עצר את המליאה לבירור העניין, כי אנחנו התנהגנו לפי כללי המשחק.
אני אגיד לך משהו, מירב. אני ראיתי עכשיו במו עיניי – יכול להיות שאני טעיתי, יכול להיות שאני עיוורת, יכול להיות שאני התבלבלתי, אבל עדיין, אני ראיתי שחבר הכנסת בוסקילה הצביע במקום חברת הכנסת שרן השכל. הוא הצביע אצלו והצביע אצלה.
אני ניגשתי ליושב-ראש הכנסת ואמרתי לו את זה.
יכול להיות שהם הצביעו יחד, שתי אצבעות היו על המסך. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. שתי אצבעות היו על המסך, אני ראיתי. מישל בוסקילה הצביע אצלו, שרן טיפה התעכבה, והוא, בלחץ, לחץ לה על המסך. אגב, בשעה 04:00 זה יכול להיות, כולנו עייפים, כולנו בני אדם. זה מה שאז יואב קיש לא הבין, כי היו פה אנשים שהיו מאושפזים, ואתם לא הסכמתם לקיזוזים. היו פה אנשים שהקיאו במליאה ובפרסה כי היו חולים, ואתם לא הסכמתם לקיזוזים. היו פה הרבה דברים נוראיים.
כל הזמן שואלים אותנו איך אנחנו לא הפלנו אותם, מה האופוזיציה יכולה לעשות. אז אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להיות אופוזיציה כמוכם. אני לא רוצה להיות קילרית, אני לא רוצה להיות רוצחת, אני לא רוצה להפיל פה אנשים. רוצחת במובן – אתה הבנת בדיוק למה אני מתכוונת.
אני כן אתחשב בזה. אני מבינה את המציאות. וגם אחרי 7 באוקטובר, כשבני גנץ נכנס לממשלה, הוא הציל את הממשלה הזאת, כי אחרת הייתם נופלים לפני שנה. אבל הוא חשב על טובת המדינה, וגם אנחנו תמכנו בזה. אבל אתם בחיים לא הייתם עושים ככה.
אתם הייתם מוציאים אנשים לרחוב, ואנחנו לא רוצים להיות כמוכם. ואתה יודע מה, בסוף – אני אסיים.
זו גם החולשה שלנו, אבל זו גם החוזקה שלנו. בסוף, ההתנהגות הנורמלית והערכים הנורמליים ינצחו. תודה רבה.
373 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.