קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – ברשותך –
With your permission, Mister Chairman, I would like to welcome here this group of leaders coming from America, Carlos Duran, Tony Perkins and so many good friends of Israel, who are standing with us each and every day to strengthen the connection between America and Israel. Thank you so much for everything you are doing. Thank you so much.
אדוני היושב-ראש, לפני כ-120 שנה התרחש נס: העם היהודי, שבמשך אלפיים שנות הגלות היה בעצם מנותק וחסר את החיים הלאומיים, קם לפתע לתחייה. להתממשותו של הנס הזה היו שותפים רבים – מבשרי הציונות כמו הרב קלישר והרב מוהליבר, אנשי הציונות המדינית ובראשם הרצל, נדבנים רבים כמו רוטשילד ומונטפיורי, כמובן, רבבות אלפי בית ישראל שקמו, עזבו הכול מאחור והחליטו לעלות לארץ ישראל.
אבל היה עוד אדם אחד, שהביט על התהליך המופלא הזה במבט של עומק והבין את מה שעמד ביסודו. לאיש הזה קראו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אין זה סוד שעולם התורה היהודי של אז עמד משתאה מול התנועה הציונית. חלקים רבים בתוכו – –
– – לא ממש הבינו מה לנו ולתחייה לאומית. אחרים לא הצליחו לשאת את העובדה שבראש התנועה הציונית עמדו יהודים שלא היו שומרי תורה ומצוות. אבל הרב קוק ידע להסתכל לעומק. הוא ראה את האור הגדול גם במקומות שבהם היו אחרים שלכאורה ראו חושך. הוא ידע שצורת החיים הטבעית של העם היהודי צריכה לשוב ולהיות כעם ריבוני על אדמתו. הוא הבין שהתעוררות לאומית המונית שכזאת, המקיפה את כל גווני העם היהודי בכל הארצות השונות, בוודאי איננה אירוע מקרי; היא נובעת בהכרח מהשגחה אלוקית. הוא ראה והצביע על הנשמה של העם היהודי, שקמה לתחייה ומקימה איתה לתחייה את כל המוני בית ישראל. הוא הביט לעומק על התנועה הציונית. הוא לא חסך ביקורת מהקלקולים שהיו בה – הכפירה, חילולי השבת – אבל זה לא מנע ממנו להיות שותף ולראות גם את האור שהיה בה, את הגשמת חזון הנביאים, את חזרתו של עם ישראל לארצו, שהייתה בעיניו כמו תחיית מתים לאומית.
בחייו של הרב קוק היו לו באופן טבעי תומכים ומתנגדים. לא כולם הבינו את העומק של המשנה התורנית שלו. אבל אני חושב שהיום, 76 שנים אחרי שקמה כבר מדינת ישראל, קל יותר לראות שהרב קוק צדק.
אולי תזכה גם אתה להיות מתלמידיו, גלעד קריב. מדינת ישראל – ועל זה נראה לי שגם אתה תסכים – היא נס היסטורי. בתולדות העמים מעולם לא היה עם שגורש מארצו, בילה בגלות אלפיים שנה ללא ארץ, עבר תלאות בלתי נגמרות ופרעות ולבסוף שב והקים מחדש את ממלכתו. מדינת ישראל היא בית לכל יהודי בעולם, ולראשונה מאז ימי המכבים יש לנו כוח צבאי עצמאי משלנו. עולם התורה במדינת ישראל נמצא בפריחה שלא הייתה כדוגמתה. אין ספק שיש לנו דרך ארוכה והרבה מאוד משימות ודברים לתקן, אבל מבט מפוכח בעין טובה על כל מה שכבר השגנו לא משאיר מקום לספק: אנחנו חיים בדור של גאולה.
הצעת החוק שלפניכם באה לעגן את מורשתו של הרב קוק בספר החוקים של מדינת ישראל. היא מבקשת להנחיל אותה לדור שלנו ולדורות הבאים. וכמה שאנו זקוקים למורשת הזו; כמה חשוב להזכיר דווקא היום שתורת ישראל היא לא איזו תורה פילוסופית מרחפת בשמיים – היא באה להשפיע על עולם המעשה, להרים את הארץ לשמיים, ולכן היא נוגעת בכל מרחבי החיים. אנחנו רוצים מדינה יהודית וכלכלה יהודית וחקלאות יהודית ומערכת משפט יהודית של אמת וצדק. ואתם יודעים מה עוד אנחנו רוצים? אנחנו גם רוצים צבא יהודי. כן, צבא יהודי. ואנחנו מתפללים ליום, מתפללים ליום שיהיה ברור לכל יהודי ששותפות של כל חלקי העם בצבא ובהבטחת הקיום של העם הזה בארצו היא איננה פגיעה רוחנית, אלא להפך – שירות בצבא הוא הדבר המבטא בצורה הטובה ביותר את היהדות השלמה, ערבות הדדית, הקיום הכי גדול שיכול להיות למצוות "ואהבת לרעך כמוך", מניעת פיקוח נפש לאומי שכידוע, דוחה כמעט את כל המצוות. גם חיזוק ריבונות ישראל על שטחי הארץ, כמו שאומר הרמב"ן בספר המצוות: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה".
ושכמו הרב קוק נדע שגם אם יש ביקורת אמיתית וצודקת על קלקולים שקיימים במציאות, המשימה שלנו היא לא לשבת בצד ולומר: זו לא הבעיה שלי, זה לא שייך אליי, אלא להפשיל שרוולים, להצטרף ולהיות שותפים גם בתיקון. כחיילים יהודים אנחנו ממשיכים את דרכם של יהושע בן נון, שעליו נאמר: "צא הִלָּחם בעמלק"; את דרכו של דוד המלך, שאמר: "ארדוף אויבי ואשיגֵם ולא אשוב עד כַּלותם"; את דרכם של מרדכי היהודי, של רבי עקיבא, של יהודה המכבי. אין דבר יותר יהודי מזה. כך הייתה דרכו של הרב קוק. הוא היה גם גאון בתורה, ומתוך גדלותו בתורה שאף שעולם הקודש יופיע בתוך כל חיי החול, וכך צריכה להיות גם דרכנו.
אחד המפעלים המרכזיים של הרב קוק היה הקמת הישיבה המרכזית העולמית, שלימים תיקרא ישיבת מרכז הרב. הישיבה וכל המוסדות והמפעלים שצמחו מתוכה ומכוחה היו לבית הגידול של רבים מבני הציונות הדתית. בין בוגרי הישיבה ניתן למצוא רבנים, מחנכים, קצינים ואנשי ציבור רבים. בימים אלו מציינת הישיבה 100 שנה להקמתה, ואין זמן טוב יותר ונכון יותר לקבוע בחוק יום רשמי להוקרת זכרו של הרב הגדול, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. תודה רבה.
אלעזר, אפשר לשחק פוליטיקה מכל דבר, אבל אני חושב שאם הקשבת לדברים שדיברתי, כשאני מדבר על מורשת הרב קוק, זה דווקא המורשת של המורכבות, דווקא היכולת לראות מורכבות, לראות שיש קלקולים ולנסות לתקן, לפעול לתקן.
אז בוא נפעל ביחד לתקן, כי ההצעה הזאת, כמו שאמרת, הונחה בממשלה הקודמת שלכם.
אתם רוצים תיקונים? בואו נדבר, נעשה תיקונים בנוסח החוק, אבל למה להתנגד?
868 מילים של אוהד טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.