קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את חברי הכנסת שהעלו את הנושא לדיון, אני חושבת שזה מאוד חשוב ונכון לעשות. אני גם רוצה לברך את חברתי השרה פרקש – על עבודה מאוד טובה שעשית בהיותך בתפקידך כשרה.
קודם כול, אני אתבסס קצת על הנתונים, שנבין שישראל, המעמד הבין-לאומי שלה בנוגע לבינה מלאכותית הוא לא עגום כפי שתיארו כאן, הוא אפילו רחוק מלהיות עגום. אנחנו נמצאים בעמדה מאוד מובילה ומשפיעה בזירה העולמית. אני אתן פה כמה מדדים. על פי מדד סטנפורד, ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם בתחום הבינה המלאכותית. ההישג הזה מבוסס על היכולות הייחודיות שלנו במגוון תחומים, ביניהם הובלת תהליכי מסחור, השקעות, הון האנושי.
ההישגים שלנו במדדים הבין-לאומיים גם מדברים בעד עצמם. ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בריכוז ההון האנושי בתחומי הבינה המלאכותית בשוק העבודה, עם 1.13% מועסקים בתחום, וכמו כן אנו ניצבים במקום החמישי בשיעור החדירה היחסי של כישורים מתקדמים אלו. אנחנו ממוקמים במקום רביעי בעולם במספר הסטרטאפים בתחומי AI שגייסו מימון בפעם הראשונה – אחרי ארצות הברית, סין ובריטניה; במקום הרביעי בעולם בהיקף ההשקעות שגייסו חברות ישראליות בתחום הבינה המלאכותית, וגם במקום הרביעי בעולם בפיתוחים פורצי דרך של מודלים משמעותיים.
בתחום המחקר אנחנו מצטיינים הרבה מעבר למשקל הדמוגרפי. בשנת 2023 חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח של כ-4% ממערכות הלמידה של AI המשמעותיות בעולם, ובנוסף, אנחנו מובילים בציטוטים למאמרים אקדמיים ולפטנטים. פרסומים ישראליים מצוטטים פי 6.2 מהממוצע העולמי. 68.2% מפרסומי החוקרים הישראלים מצוטטים במחקרים אחרים – מקום שמיני בעולם. 7% מהמאמרים הישראליים מצוטטים בפטנטים, פי 2.8 מהממוצע העולמי, מה שמציב אותנו גם במקום השני.
אבל למרות כל הדברים שאמרתי, אני מסכימה, יש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו גם צריכים להבין שיש דינמיות – השרה לשעבר פרקש. העניין של חוסר ביציבות השלטונית בישראל יוצר הרבה מאוד בעיות והרבה מורכבויות. אנחנו צריכים להבין שרק בפרק הזמן הקצר הזה אני, אופיר ואת היינו במשרד. כלומר תחשבי, לא תמיד החפיפה עוברת בשלבים ממוקדים – –
– – ולא תמיד הנתונים ידועים במעבר בין השרים. אין ספק, אני חייבת לומר שמצד אחד, תעשיית הסטרטאפים ממשיכה להוביל בגאווה, ואנחנו מדורגים בהרבה מאוד תחומים, מעל 2,000 סטרטאפים פעילים, חברות גייסו 78 מיליארד דולר. השנה, בין יתר הדברים, המדד הכללי דירג את ישראל במקום התשיעי – בעבר היינו במקום השביעי – שזה באמת משקף את אתגרי התקופה, את חוסר היציבות השלטונית ובעיקר את מלחמת המגן שבה אנו שקועים.
אבל הירידה המתונה מעידה גם על הנחישות שלנו ועל הרצון שלנו להמשיך ולהוביל. אנחנו אומנם בתוך העשירייה – אנחנו צריכים לשאוף להיות תמיד כמה שיותר גבוה. בהקשר הזה אנחנו חיזקנו את רכיבי התשתיות, במיוחד את רכיבי המדיניות הממשלתית סביב זה, וביום פרסום דוח המבקר שהצגתם כאן, חשוב לי להבהיר שארגון לא ממשלתי, Stratup Nation Central, עדכן נתונים עדכניים ומרשימים, שמעידים כי ישראל עומדת בחזית החדשנות העולמית של הבינה המלאכותית, עם נתח השקעות בתחום הגבוה משל ארצות הברית ואירופה, לעיתים אף פי שלושה או ארבעה.
אני חייבת לומר שיש גם ביקורת שאנחנו ניקח אותה בחשבון. אני כבר מיניתי את המנכ"ל וצוות נוסף עם הייעוץ המשפטי על מנת לקדם את הטיפול בכל אותה ביקורת שהציג מבקר המדינה – בחלקה יש דברים שכנראה לא היו לפתחו של המבקר בזמן כתיבת הדוח, וחלק מהדברים אנחנו כבר מבצעים על מנת לשנות אותם.
תחום הבינה המלאכותית נמצא בסדר העדיפויות של המשרד. כל הפעילות סביב במשרד מתועלת סביב בינה מלאכותית. אנחנו גם לקחנו את התוכנית שהשרה לשעבר הספיקה עוד בימים האחרונים לתפקידה להציג כתוכנית אסטרטגית ולעשות לה את ההתאמות וההשלמות לתוכנית אסטרטגית לאומית ארוכת טווח בתחום, כולל יחד עם רשות החדשנות, על מנת שזה יקבל את הביטוי המדויק. התוכנית תיתן מענה מיטבי לכלל הנושאים, גם אלה שהוצגו בדוח המבקר וגם אלה שהיו בתוכנית שהייתה עוד אצל קודמתי בתפקיד, והיא תבסס את מקומנו בצמרת החדשנות העולמית.
אני חייבת לומר שבוועדת שרים לחדשנות, שאני עומדת בראשה, הצגנו גם את ההישגים של חיזוק התשתיות של מחקר ופיתוח, שבו אנחנו צריכים לבוא. הוצגו גם מיליארד שקלים, כידוע לכם, על מנת לקדם את הנושאים של הבינה המלאכותית. אנחנו גם חברים עכשיו בארגונים הבין-לאומיים, ב-GPAI, ב-OECD ובכל הדיונים המובילים של האו"ם בנושא הזה.
אני אישרתי את החתימה על האמנה הראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית בהובלת מועצת אירופה. אני אישרתי גם את ההצטרפות שלנו לקבוצות כמו קבוצת הירושימה של ה-G7, ואנו פועלים לשיתופי פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארצות הברית, בריטניה, יפן וסינגפור. אנחנו נמצאים בדיאלוגים אסטרטגיים מול מדינות שונות ליצירת שיתופי פעולה ממשיים. אנחנו מייצרים גם כן שיתופי פעולה למחקר משותף בבינה מלאכותית, פועלים לחשיפת התעשייה ומעמד החברות הישראליות אל מול הביקוש והרגולציה הבין-לאומית, ונערכים לאירוח כנס בין-לאומי ראשון מסוגו כאן בארץ.
אנחנו מבססים סביבה רגולטורית תומכת חדשנות, תוך מניעת פגיעה בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי. פרסמנו מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה, ששם את האדם במרכז ומחייב הערכת ניהול הסיכונים. הקמנו מוקד ידע לליווי של עשרות רבות של רגולטורים בארץ, אשר יצטרכו להתאים את עצמם לעידן החדש, ולעומת האיחוד האירופי, שבחר לחוקק חוק אחיד, אנחנו בחרנו לעשות זאת בדרך אחרת.
מדינת ישראל, כמו מדינות מובילות נוספות – ארצות הברית, בריטניה, יפן, סינגפור וקנדה – בחרה בגישה הסקטוריאלית, כי בינה מלאכותית לתחבורה לא דומה לבינה מלאכותית לבריאות או לביטחון. ישראל היא בין הראשונות בעולם להשקיע בהטמעת בינה מלאכותית לטובת שיפור השירות, שיפור תהליכי קבלת החלטות ותועלת הציבור במשרדי הממשלה.
בתחילת השנה, למרות אתגרי המלחמה, משרדי הממשלה זכו להטמיע מערכות מבוססות בינה מלאכותית במשרדים שלהם, ובהם משרד התחבורה, שיבנה מודל להתמודדות עם גודש בכבישים באמצעות בינה מלאכותית, והפרויקט ישפר כך את זרימת התנועה בארץ; רשות המיסים תבנה מודל סיווג פרטי מכס מבוסס בינה מלאכותית; המרכז למיפוי ישראל יעסוק במידול תלת-ממדי אוטומטי; משרד המשפטים ירתום בינה מלאכותית לציון סיכון וזיהוי דגלים אדומים לגבי עמותות. הדבר ישמש את כלל משרדי הממשלה בעבודה עם המגזר השלישי וכאבן בניין משמעותית ביכולת של רשויות הפיקוח במדינה. גם הרשות לניירות ערך תעסוק בשילוב מודלים פיננסיים של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית כדי לאפשר ניתוח ותובנות אפקטיביות.
המוסד לביטוח לאומי יעסוק בייעול וקיצור ועדות רפואיות באמצעות שילוב הבינה המלאכותית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעסוק במקסום פוטנציאל השימוש בנתוניה לקבלת ההחלטות מבוססות נתונים אמינים ומדויקים; משרד העבודה יקים פלטפורמה חדשנית וידידותית למשתמש, מבוססת בינה מלאכותית, שתספק מידע ותמיכה אישית בנושא זכויות עובדים ומעסיקים; נציבות שירות המדינה תטמיע מערכת לניהול הידע של ההון האנושי, ובשנה הבאה התוכנית תורחב גם לרשויות המקומיות, אשר מהוות מקור קריטי לשירות הציבורי.
ישנה עשייה רבה גם בקידום ההייטק הישראלי. כפי שציינתי קודם, מעל 2,000 חברות בתחום עם הקמת ארגזי חול לניסיונות בשילוב התעשייה והרגולטורים, ללמידת טכנולוגיות ורגולציה בסביבת ניסוי מבוקרת למימוש הפוטנציאל הכלכלי והחברתי.
אנחנו משקיעים בחיזוק מעמדה של ישראל בחזית המחקר ומשיכת חוקרים לישראל עם הפרויקטים ועם כל אתגר ההשקעה במחקר היישומי באקדמיה ובתעשייה, ולראשונה אנחנו נקים מכון מחקר לאומי שימשוך את מרב החוקרים הבכירים לישראל. גם בפגישה שהייתה לי באוניברסיטת קולומביה יש התעניינות על מנת לשתף איתנו פעולה במכון המחקר החדש לכשיוקם.
אנחנו מגדילים את מספר המומחים בתעשייה ובאקדמיה באמצעות מלגות ומחזקים את הסגל האקדמי בזה. הכרזנו על הקמת תשתיות חישוב והקמת מחשב-על בישראל שיהווה תשתית אימון מודלים גדולים בבינה המלאכותית, להאצת מו"פ טכנולוגי. עד סוף השנה ייבחר זכיין שיבצע את הנושא.
מימנו 50 פרויקטים שונים בתחום עיבוד שפה כדי להנגיש את יכולות השפה העברית והערבית, ואנו משקיעים בפיתוח והנגשת מאגרי מידע ותשתיות של דאטה. אנחנו נמצאים בהליכים לפיתוח תוכניות גם בתחום החינוך וגם בתחום התעסוקה ובתחום הבריאות.
המדינה השקיעה עד היום מיליארד שקלים בתחום הבינה המלאכותית. אין ספק שזה לא מספיק, וצריך להשקיע הרבה יותר. זוהי השקעה שהמטרה העליונה שלה היא להבטיח את ההובלה הישראלית בתחום זה בשנים הבאות, תוך שימוש בבינה מלאכותית לטובת האזרחים, לקדם את הצמיחה, לפתח את הפיתוח הבר-קיימא, לשמר את ההובלה הישראלית בחדשנות. פרופ' יצחק בן ישראל, שהגה לראשונה את עקרונות התוכנית, הצביע על הצורך בהשקעה של 10 מיליארד שקלים. פרופ' ארנה ברי, בוועדת הבחינה, ציינה כי סך התקציב הראשוני הנדרש עומד על 5.26 מיליארד שקלים. כיום אנו נמצאים בדיונים מול משרד האוצר על מנת להרחיב את התקציב, שכן אין ספק שמיליארד השקלים אינם מספיקים. התקציב הנוכחי לא מספיק להקמת תשתיות מחשוב מתקדמות לתמיכה בחברות סטרטאפ, למשיכת השקעות להקמת מכון מחקר לאומי ברמה הבין-לאומית, ואף לא לתמיכה במערכות החינוך. תלמידי ישראל צריכים להתחיל ללמוד ולהיערך לעידן החדש כבר מבית הספר היסודי. תוכניות הלימוד הנוכחיות, כולל בגרות במתמטיקה ופיזיקה ברמת חמש יחידות, אינן מספיקות כדי להתמודד עם האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי של העתיד.
תן לי לסיים. אחרי זה. זה לא מכובד.
בנוסף יש צורך בפיתוח תוכניות הכשרה למיעוטים, לצמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים ולהנגשת התחום לכל חלקי החברה הישראלית.
אז כאן אני חייבת לומר שאני יצאתי בפרויקט שנקרא AI לכל ילד, וכאן אנחנו נדאג להעביר לכלל הילדים בציבור הרחב ודרך הרשויות המקומיות את הנושא הזה של בינה מלאכותית לכל ילד. זה פרויקט שאני מברכת עליו, ואני מקווה שבאמת ייתן את המענה לצורכי העתיד.
אז אני רוצה לומר פה לכל מי שמעלה את הנושא של בינה מלאכותית – יש הרבה דברים עוד לעשות והרבה דברים עוד לקדם. אז כפי שאמרנו, מיליארד שקלים אומנם זה לא מה שיספק, אבל זה בהחלט נותן כבר את הדחיפה הראשונה לתשתיות המתבקשות, את המענה לילדי ישראל בשלבים הראשונים, וכולי תקווה שתסתיים המלחמה ונוכל להשקיע את התוכניות שצריך לקדם באופן המקסימלי, כפי שתיאר את זה גם פרופ' ישראל. תודה רבה.
כן, אני אמרתי בתחילת דבריי שאני מיניתי את המנכ"ל והיועץ המשפטי במשרדי על מנת שיוכלו להתייחס גם לכל ההערות של הדוח.
אנחנו, דרך רשות החדשנות, גם כן הוצאנו כבר מסלול שלם על מנת להחזיר את המוחות של הבינה המלאכותית, אבל לא רק להחזיר אותם, אלא גם להביא מוחות חדשים בעניין זה.
לא, לא. כפי שאמרתי, יש עוד מה לעשות, אבל המצב הוא מצב טוב.
אני מדברת על בינה מלאכותית, בוודאי.
על כן קראנו – גם כאן יצאנו דרך רשות החדשנות להבאת מוחות נוספים. המדינה לא הכינה את עצמה – ובזה אני מסכימה – להון האנושי שהיה צריך להיות מושקע בבינה המלאכותית מראש. זה לא נעשה, על כן יצאנו בקריאה שגם תחזיר אנשים, ולא רק שתחזיר אנשים, אלא גם תביא מוחות חדשים של בינה מלאכותית מחו"ל לארץ.
כל עוד הייעוץ המשפטי מאפשר להציג את זה בשבוע הבא, כנראה שהיו סיבות מוצדקות.
זה אני מציעה – רגע, שנייה. טוב, לא צריך לצעוק. אבל למה לצעוק?
די, לא נמאס לכם? כמה אתם אוהבים כל היום – אני חייבת לומר לכם דבר אחד: קודם כול, עכשיו דיברתם על בינה מלאכותית. כדי לדבר על הקוונטום אשמח לומר שאני פותחת עכשיו ברחבי הארץ הרבה מאוד מרכזי פיזיקה. לתקציב 2024 הצלחתי לגייס – אתם לא מקשיבים. אתם שואלים ולא מקשיבים. זה ממש לא מנומס. מה זה הדבר הזה?
אני יותר זמן, אבל השיח רק מידרדר, וחבל, אפשר ליישר אותו. לגבי הקמה של מרכזי פיזיקה אני רוצה לומר – כבר מתקציב 2024 הצלחתי לפתוח עוד שלושה מרכזי פיזיקה שעוברים בימים אלו את התהליך – אחד בחברה הערבית, אחד בצפון, אחד בדרום. לשנת 2025 אנחנו נקים עוד מרכזי פיזיקה. יש לנו מצוקה מאוד מאוד גדולה של הוראת הפיזיקה. כבוגרת חמש יחידות בפיזיקה אני יודעת את זה גם בעצמי, אני שומעת את זה גם מהתלמידים. יש מצוקה אמיתית בהעברת המקצוע.
בדיוק. על כן, מרכזי פיזיקה הם אחד מהדברים שבמקומות שהם קיימים אנחנו רואים ממש קפיצת מדרגה עצומה בהצלחת התלמידים. זה חלק מהדברים שהצבתי גם כן כיעד במשרד. זה אומנם לא נוגע בממשק ישירות לבינה מלאכותית, אבל זה חלק חשוב ביותר, כי ברגע שיהיה את הידע בתחומי ה-STEM, אז התלמידים שלנו יוכלו גם כן לשלוט. היום בינה מלאכותית היא לא העתיד – זה עכשיו, זה קורה כאן.
אני בהחלט רואה לנכון, יש צורך – מכיוון שמדובר פה בהצעה לסדר-יום – להעביר את הנושא הזה לדיון או במליאה או באחת הוועדות, כדי שנעשה את זה בצורה מעמיקה. אין לי אלא לברך על כך. מבחינתי, אני בעד.
אז תחליטו מה אתם רוצים, ואני אסכים. אתם רוצים דיון במליאה? דיון בוועדה? מה שתרצו, נקיים על זה דיון. אבל אני בהחלט רוצה לרדת יותר לפרטים.
בגלל זה אנחנו בדיוק עושים את ההשלמות. עשית תוכנית טובה.
יש לעשות את ההשלמות וההתאמות, ובהחלט אפשר לקדם ביחד את הדברים בצורה טובה, לצרכים של המדינה.
1,946 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.