אדוני היושב בראש, עמיתיי השרים, עמיתיי חברי הכנסת, כנראה כולנו רמאים, כולנו שקרנים, כולנו יחד עובדים על מס הכנסה, גם אני. המטרה של החוק הזה היא לצמצם את האירוע הזה. אני רוצה לתת לכם אירוע, ואמרתי, אני לא צדיק יותר מאף אחד אחר, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה.
מאיפה נולד החוק? יום אחד אני חוזר מחוץ לארץ – יושב-ראש ועדת הכספים, אתה מכיר את זה, ישבתי בוועדת הכספים – ואני עובר במסלול האדום. במסלול האדום אומרים לי, למה באת? אמרתי, יש לי בגדים ב-500 דולר. אמרו לי, יש לך קבלות? אמרתי, לא, אבל אני אומר לכם – 500 דולר. אם לא תאמינו, אני הולך. הוא לוקח נייר ומתחיל לרשום את הטובין – 500 דולר. מגיע מנהל המשמרת, הוא אומר לי: שטרן, מה אתה עושה פה? אז אמרתי לו, יש לי בגדים ב-500 דולר. הוא אומר לי, אתה מצהיר? אמרתי לו, כן. הוא הולך, נעמד בין שנינו מאחור, עושה לי ככה, כאילו אני לא בסדר. מי מצהיר על בגדים ב-500 דולר? ההוא, המוכס, לוקח את הדף, כותב 500 פלוס מע"מ, אומר לי, לך לשלם. אמרתי, מה 500? 300, 200 מותר לי. יצאתי החוצה, אמרתי לעצמי: תגיד, אתה טמבל? מה, אתה יותר צדיק מהאפיפיור?
אמרתי, בואו נתקן. מי לא מביא ב-200 דולר כשהוא חוזר מארצות הברית או לא יודע מאיפה. אז אמרתי, עכשיו אתה ואת ואני והילדים שלי – לא משנה מה – כבר עבדנו על מס הכנסה דרך המכס, על רשות המיסים. בואו נתקן את זה. למה? בגלל שאני מאמין שאנשים חושבים באותן דיסציפלינות.
שילמתי. ברור ששילמתי. אבל אני רוצה להגיד לכם מה הבעיה: פעם הדבקת לעצמך או דבקה בך תווית של – עבדתי על רשות המיסים, אז כבר עבדתי על הרשות המיסים. אז עכשיו עברתי ב-300 דולר, הבאתי בגדים – ואחרי זה אני לא אצהיר פה או אני לא אתן חשבונית שם.
מה שאני רוצה לעשות בחוק הזה הוא לתקן. זה לא עושה כסף. למה? בגלל שזאת סחורה שממילא מביאים. רשות המיסים אומרת: אתה צודק, אנחנו לא עושים מזה כסף, אבל אולי מלפטופים ומחשבים. אמרתי, אוקיי, פריט בודד יישאר ב-200 דולר, ואת זה נעלה ל-600. אמרו לי ברשות המיסים, הנציב הקודם: בוא נתחיל ב-400, בגלל שממילא בוועדות של הכנסת יעלו את זה. לכן כתוב 400.
אני חושב שהחוק הזה הוא לא חוק שיש לו עלויות. גם באוצר יסכימו איתי על זה. הוא חוק שאומר: בואו נעשה אותנו פחות עבריינים, בואו נעשה כמה שפחות אנשים מאיתנו כאלה שיכולים להגיד: רגע, אני כבר עבדתי על מס הכנסה, או אני כבר עבדתי על רשות המיסים; בואו נשאיר הרבה יותר מאיתנו אנשים ישרים, זאת מטרת החוק הזה. אני אומר כבר עכשיו: אני מקווה להגיע להסכמות גם עם האוצר, ואנחנו נמשיך לדבר על זה.
ברשותכם, בזמן שנשאר לי אני רוצה לעבור לנושא אחר: "כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות. לכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול ועדת חקירה ממלכתית עכשיו, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלו יינתנו". אתם יודעים את מי ציטטתי?
אני אגיד לכם את מי ציטטתי. ציטטתי – קטי שטרית, את לא מקשיבה לכלום, את מדברת בטלפון. את רק צורחת. ציטטתי את בנימין נתניהו. אבל אני רוצה לומר לכם עוד דבר: כל זמן שקטי שטרית צורחת, מתים חיילים בגללה, גם בגלל שאין ועדת חקירה ממלכתית, ולא חותמים.
אני מצטט את זה בגלל שאנחנו צועקים את זה שנה. אני אומר לכם, אתם לא יודעים להגיד לי ההפך.
דיסטל, את יכולה לצעוק, את יכולה לצעוק.
אני להבדיל ממך – אני להבדיל ממך – – –
את יכולה להקשיב?
אז אל תשבי ותצעקי.
חבר הכנסת שלום דנינו, אני רוצה שתקשיב.
אני רוצה שתקשיב.
אני יודע, אמרתי את זה 80 פעם: אין כאן יותר לוחמים מכאן.
אני רוצה להבהיר את הדברים.
חשיבות התחקיר, חשיבות הציטוטים של מה שאמר ראש הממשלה נתניהו, כשמדובר על מלחמה שמתחוללת פה למעלה משנה, כשיש 100 חטופים, לא 99 – ואנחנו עוד לא מצליחים לחלץ אותם, אף אחד מהם ומאיתנו לא יכול להגיד שאם היינו עושים ועדת חקירה והיא הייתה שולחת לנו חלק מהמסקנות שלה, לא היינו חוסכים בחיי אדם שכבר שילמנו בהם.
אני אגיד יותר מזה: אף אחד לא יכול להבטיח לנו, לא מכאן ולא מכאן, שכל זמן שאנחנו לא עושים ועדת חקירה ומפיקים לקחים – לפחות לחלק מהם יש משמעות של חיי אדם. זאת החשיבות של חקירה אחרי שבוע, אחרי שבועיים, בוודאי אחרי שנה. יש לקחים שאני לא יודע, אתה לא יודע – יש כאלה שאולי יודעים אותם. הם עולים לנו בדם. ממה אתם פוחדים? אתם יכולים להבטיח להורים שכולים של חיילים שנהרגו לפני שבוע ולפני חודש, שלו היינו עושים ועדת חקירה אולי הם לא היו נהרגים בגלל שהיו מסקנות אחרות? לא. אתם לא יכולים. אף אחד מכם לא, וגם אני לא.
וגם אני לא.
אבל בטח אני לא יכול להגיד שאני תורם לזה שזה מה שיקרה.
אני לא טוען את זה, בגלל שמהיום הראשון אנחנו אומרים: ועדת חקירה לא כדי למצוא אשמים. האשמים, אנחנו כבר יודעים מיהם. אנחנו יודעים מי האחראים. אנחנו רוצים ועדת חקירה, לא למצוא ראשים – לחסוך ראשים, ללמוד לקחים, להפיק לקחים, ליישם אותם תוך כדי המלחמה, שחשבתם וחשבנו שאולי תיקח חודשיים, אבל היא כבר לוקחת יותר משנה וחודשיים, והיא לא נגמרת. אין לנו יכולת להסתכל בעיניים שלכם ושלנו, ולהגיד: עשינו הכול למנוע את החלל הבא. לא עשינו, לא עשיתם. תודה.
סיכמנו על החוק שהצעתי – תשובה והצבעה במועד אחר. תודה.
860 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.