קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להעלות היום לסדר-היום הצעת חוק לתיקון חוק המאבק בטרור, הנוגעת לסוגיה רגישה וחשובה של החזרת גופות מחבלים. מדינת ישראל מתמודדת זה שנים עם איום הטרור, שמנסה לערער את ביטחוננו ואת שגרת חיינו. המחבלים שמבצעים פיגועים נגד אזרחים חפים מפשע פועלים לא רק מתוך כוונה לרצוח ולהרוס, אלא גם מתוך כוונה לזרוע פחד ולהשאיר אחריהם מורשת של שנאה.
הצעת החוק הזו באה לומר אמירה ברורה: לא ניתן יד להנצחת המחבלים. מדיניות אי-החזרת הגופות היא כלי חשוב במאבק בטרור. כאשר אנו משיבים גופות, אנו לעיתים מספקים למשפחות המחבלים ולארגוני הטרור הזדמנות להפוך את ההלוויה לאירוע תעמולתי נגד מדינת ישראל. אירועים אלה משמשים להאדרת מעשי הטרור, לעידוד טרור נוסף, ולעיתים אף להסלמה מיידית בשטח. מנגד, מדיניות של אי-החזרת הגופות מחזקת את הרתעתנו ואת המסר כי אין כל תהילה בפעולות הטרור. אנו שומרים על זכותנו להגן על אזרחנו ולמנוע כל אפשרות לפגיעה נוספת.
הצעת החוק הזו מבקשת לעגן את המדיניות הזו במסגרת החוק, ולהבהיר כי האחריות שלנו היא קודם כול כלפי הקורבנות ומשפחותיהם וכלפי הביטחון הלאומי שלנו. אני קורא לכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת חוק זו. יחד נוכל לחזק את ההרתעה, למנוע ניצול של הלוויות למטרות תעמולה ולהעביר מסר חד וברור נגד הטרור ונגד כל ניסיון לפגוע באזרחי ישראל. אין להחזיר את גופות מחבלים.
אני רוצה פה להמשיך ולהודות לנשיא פרגוואי. הוא נתן הרגשה ותחושה שבעצם נוסף לעם היהודי איש יקר. הוא התנהג כציוני ומאוד מאוד ריגש, ודיבר על ירושלים בצורה מדהימה, פרגן לעם היהודי. כשאחד כזה מגיע לפה זה משהו שהוא מכונן, מרגש. הוא הזכיר לי משהו שכתבתי לפני הרבה מאוד שנים. אני ארצה להקריא לכם מתוך שיר שכתבתי על ירושלים לפני הרבה מאוד שנים. אז זה לא יום ירושלים, אבל אני מוצא צורך להקריא לכם אותו. יפה את בירתי: ככתר לראשך אשימך / ובראש חוצות אזמר, / את יופייך אהדר / ועם פעימות ליבך אשורר. // קול נגינה ושיר יוצא מגרונך, / להנעים את באי חצרך. / כינור ונבל, צליל וזמר, / אתהלך בחצרך בגלימה ובכתר. // להאדיר שמך ולזכך יופייך, / לכל אוהבי מלכותך. / בפיוט ומזמור, בכינור דוד נצא במחול. // בפסיעות רגלנו נעלה אלייך, / לחגוג לך את ביכורי בנייך. // חומות סביב לך ככתר על ראשי, / יפה את, בירתי.
361 מילים של מישל בוסקילה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.