קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, אני חייב לומר באופן אישי, זה חוק שעבדנו עליו קשה מאוד. אני חושב שזה חוק היסטורי, חשוב.
עכשיו את רגועה. מצוין. החוק הזה, ששמו מתנוסס כאן על השלטים, הוא חוק חשוב, הוא חוק היסטורי, הוא חוק שבא לעשות קצת צדק עם אותם חלוצות וחלוצים שבאמת משלמים מחירים אישיים אדירים.
אז אני שמח מאוד, כי זה באמת חוק שראוי שיעבור בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה, ואכן, חתמו עליו חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, והיו שותפים יחד איתנו להעברת החוק. אני יודע שגם היו, אגב, התנגדויות אצל חלק מחברי הכנסת. חברת הכנסת מטי צרפתי, שיושבת כאן – ייאמר לזכותה שהקדישה שעות רבות בוועדה להביא סדרה של הסתייגויות וסוגיות שהיא העלתה אותן לדיון כדי לייצר חוק שיהיה באמת מאוזן, ומטי, אני מודה לך על הדבר הזה. אני חושב שבאמת הצלחנו להגיע בסופו של דבר לחוק מאוזן.
אבל לפני רגע האיזונים, באמת לומר – יש חלוצות וחלוצים אמיתיים שמקימים חוות, בעיקר בשטחי הגליל. אנחנו כולנו ראינו, אני חושב, במיוחד אחרי השנה האחרונה, כמה הגליל סבל במלחמה האחרונה, ויש אנשים שמקריבים את המשפחות שלהם, משלמים מחירים אישיים, משפחתיים וכלכליים אדירים כדי לקיים את החוות הללו. ראוי שמדינת ישראל תכיר בהם, תוקיר אותם.
בבקשה, חבר הכנסת טל.
וראוי שמדינת ישראל תכיר ותוקיר את החלוצים האלה, שבאמת משלמים מחירים אדירים עבור כולנו.
מאז ראשית הציונות היו אנשי החקלאות והמרעה חוד החנית של תנועת ההתיישבות, בקיבוצים, במושבים או בחוות הפרטיות. החקלאים ורועי הצאן היו חלק בלתי נפרד מהמאמץ לתפיסת הקרקעות ומהגשמת הציונות. בדור האחרון השתנה מעט הפוקוס – ישראל הפכה למעצמת הייטק וחדשנות, ואנשי האדמה נדחקו קצת לפינה, אך נדמה שגם הדבר הזה השתנה בשנה האחרונה. ההייטק הוא אומנם הקטר של המדינה, וראוי שיהיה כך, אבל בניין מפואר צריך שיהיו לו גם יסודות. אנחנו חייבים את החיבור לקרקע, את השורשים באדמה.
גיבורי העוטף, בדרום ובצפון, לימדו אותנו בשנה האחרונה מהי נחישות, מהי עוצמה, מהו חיבור שורשי לאדמה. יחד איתם ישנם גיבורים רבים שכבר שנים ארוכות נאחזים בקרקע, בעיקר באזור הגליל. במאמצים אדירים ובהשקעה כספית רבה הם שומרים עבור כולנו על הקרקע של כולם. הם מתמודדים גם עם קשיים אובייקטיביים, כמו תנאי מזג האוויר, וגם עם אתגרים מעשי ידי אדם. בשנים האחרונות גובר, לצערנו, איום הפשיעה החקלאית. המגדלים נאלצים להתמודד עם פשיעה הפוגעת בהם אנושות ומעמידה בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים. על מנת להתמודד עם האיום וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר.
אך מה יעשו הרועים אם שטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום מגוריהם? במצב מתוקן, הם היו מקימים מבנה מגורים בסמוך לשטחי המרעה, אך במרבית האזורים דיני התכנון והבנייה אינם מאפשרים הקמה של מבנים כאלה. כתוצאה מכך נאלצים הרועים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות העדרים ללא כל מחסה – בקיץ, בחורף, בחום ובקור.
הצעת החוק הזו באה לעשות מעט צדק עם אותם חלוצים, להסדיר את מגורי הרועים שכבר הוקמו ואת תהליך הקמתם של מבנים חקלאיים חדשים. החוק מציע לאפשר מתן היתרים למגורי הרועים ולמשפחותיהם הגרעיניות בשטחי המרעה באזורים שבהם הדבר נדרש בשל הצורך בנוכחות מתמדת וצמודה של הרועה בסמוך לעדר, בהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר.
החלוצים האלה לא דורשים מהמדינה לא כסף ולא ציוד. הם מחזיקים את עצמם בכוחות עצמם באמת בצורה מעוררת השתאות. כל מה שהם מבקשים הוא שהמדינה לא תקשה עליהם ותאפשר להם להמשיך את השליחות הגדולה שהם לקחו על עצמם. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. תודה רבה, גברתי.
554 מילים של אוהד טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.