קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-26 בנובמבר בבוקר התבשרנו שבערב התכנס הקבינט לאשר הסדרה עם ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון. הדבר הראשון שזה אומר – שהממשלה הזאת לא למדה כלום ועדיין נשארה בקונספציה של 6 באוקטובר. הרי בדיוק אותו דבר, הסכם העתק-הדבק עם חמאס, ההסדרה עם חמאס, הוביל לאסון הכי גדול בתולדות ישראל, האסון של 7 באוקטובר 2023. אותו דבר עכשיו – הסדרה עם חיזבאללה.
ברור שזה יוביל לעוד מלחמה בטווח של חמש, שש שנים, עם הבדל אחד גדול – שבעוד חמש, שש שנים, לחיזבאללה יהיו בין 30,000 ל-40,000 כלי טיס. אנחנו ראינו מה עושה כלי טיס אחד למדינת ישראל, כשכל חיל האוויר רודף אחרי אותו כלי טיס, כל הנ"מ שלנו מרותק לאותו כלי טיס וכולנו פה נמצאים בהיכון. אז שיהיה ברור: עוד חמש, שש שנים אנחנו מגיעים למלחמת לבנון הרביעית.
אבל עוד דבר מעניין. למה עד היום לא פורסם? כל ההסכם הזה מעולם לא פורסם. אם הוא כל כך טוב, תפרסמו אותו, שכל אזרחי ישראל יוכלו לראות. ממי מסתירים? הרי אויבינו קיבלו את ההסכם הזה ביד, יש להם העתק – גם לממשלת לבנון, גם לנביה ברי, יושב-ראש הפרלמנט, מי שמייצג את חיזבאללה, גם לראשי חיזבאללה יש את אותו הסכם. אז מה, מסתירים את זה אך ורק מאזרחי ישראל? זה אומר דורשני.
מה עוד ככה צורם? למה זה היה דווקא בערב או בלילה ב-26 בנובמבר? רק מסיבה אחת: כי באותו יום ראש הממשלה הגיע לסיכום עם צרפת שהיא לא תממש את צווי המעצר של בית הדין הבין-לאומי בהאג, ולכן הוא הסכים שצרפת תהיה חלק מההסכם, חלק מאותה ועדת פיקוח, וב-27 בנובמבר היה היום האחרון להגשת ערעור לאותו בית דין בין-לאומי בהאג, שהוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון.
מה עוד מעניין? מה קורה פה ומה קורה בצד השני. תסתכלו, מאז שחתמנו על אותה הסדרה, אין יום שחיזבאללה לא מפר אותה. כל יום אנחנו רואים הפרות. ומה קיבלנו בסוף? קיבלנו נזיפה מאותם מפקחים מצרפת וארצות הברית, הידידה הגדולה שלנו. שתי המדינות האלה נזפו במדינת ישראל, לא בחיזבאללה, וזה אומר הכול גם לגבי העתיד. כלומר, כל הפרה שאנחנו נראה – אנחנו לא נוכל להגיב באופן ישיר ומייד. אנחנו נצטרך להביא אותה לוועדת פיקוח, והיא תחליט אם יש מקום לתגובה שלנו או אין מקום לתגובה שלנו.
ומה יקרה למשל בבקעת הלבנון, בבעלבכ? חיזבאללה יתחילו לייצר טילים מדויקים – האם מדינת ישראל תהיה רשאית לפעול מייד? לא. היא תצטרך לפנות לאותה ועדה, הוועדה אמורה לפנות לצבא לבנון, לממשלת לבנון, והם אמורים לעשות סדר. האם מישהו מאמין שצבא לבנון מסוגל לפרוק את חיזבאללה מנשק? או למשל אומרים לנו שצבא לבנון יפרוס את כוחותיו לאורך גבולות מדינת ישראל, לאורך הגבול איתנו. האם מישהו מאמין שצבא לבנון יעשה משהו, יפריע, יגביל את חיזבאללה? הרי ברור שרוב אותם חיילים יהיו אנשי חיזבאללה שיבואו מחופשים במדים של צבא לבנון. הרי אנחנו כבר ראינו מה קרה עכשיו, לפני מלחמת לבנון השלישית – אותו צבא לבנון רק עזר לחיזבאללה, שיתף פעולה איתו יחד עם כוחות יוניפי"ל. הם עזרו לחיזבאללה להסוות ולהסתיר את כל הפעילות שלהם לאורך הגבול.
כל אותם מוצבים, מנהרות, מצבורי נשק, הכול נעשה במקרה הטוב בעצימת עין של כוח יוניפי"ל ובשיתוף פעולה הדוק עם צבא לבנון. לכן, לבנות על זה שצבא לבנון יהיה מגן ישראל זה פשוט טירוף. בעבר חתמנו על שלושה הסכמים עם ממשלת לבנון או עם מדינת לבנון, ב-1978, ב-2000 וב-2006. הכול קרס. לצערי, כל ההסכמים קרסו, וברור שגם ההסכם הרביעי יקרוס.
ועוד טירוף שאני רואה בהסכם הזה, ככה לפחות הוצג בתקשורת: הסעיף האחרון מדבר על המחלוקת, על יישוב או הסדרה – 13 נקודות במחלוקת בגבול היבשתי בינינו ובין לבנון. איזה מין טירוף ואיזו בורות. כשברחנו מלבנון בשנת 2000 זכינו להודעה של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן שמדינת ישראל עמדה בכל ההתחייבויות הבין-לאומיות וחזרה לקו הבין-לאומי. יתרה מזאת, כמה ימים אחר כך התקבלה החלטת מועצת הביטחון פה אחד, החלטה 1310, שמאשרת שמדינת ישראל חזרה לגבול הבין-לאומי.
אם יש לנו קלף כל כך חזק, החלטת מועצת הביטחון שמדינת ישראל עמדה בכל ההתחייבויות וחזרה לקו הבין-לאומי, אז מה פתאום אנחנו חוזרים למשא ומתן על המחלוקת בגבול היבשתי? היינו צריכים להגיד להם: תלכו לכל הרוחות וזהו. יש לנו החלטה, ואנחנו לא מוכנים לשמוע שום תביעה נוספת.
מה עוד מעניין פה? אנחנו מסתכלים משני צידי הגבול. אני רואה נהירה מצד אחד של אוכלוסייה שיעית חזרה לדרום לבנון, כולל לכפרים, אותם כפרים בקו המגע, ששם היו תשתיות של חיזבאללה, וברור שבשיקום התשתיות של חיזבאללה, צעד ראשון זה החזרה של האוכלוסייה השיעית לאותם כפרים בקו המגע. מה שאני לא רואה זה באמת מהצד השני, שהאוכלוסייה היהודית חוזרת לצפון מדינת ישראל, כי הם מבינים שההסכם הזה מפקיר אותם. הוכחה נוספת להפקרת האוכלוסייה ראינו רק אתמול. מתכנסת ישיבת ממשלה בנהריה, ומי לא נוכח שם? ראשי הרשויות של הצפון. פשוט מתעלמים מהם, והמשמעות ברורה לכולם.
בכלל, אנחנו צריכים להבין שכל עוד חיזבאללה לא מוותר לא על השמדת ישראל ולא על ההתעצמות, אין לנו שום עניין בשום הסדרה איתו, כי הסדרה זה כיסוי לשיקום היכולות הצבאיות שלו. כרגע ההסדרה הנוכחית רק מגבילה את מדינת ישראל ומאפשרת לחיזבאללה להתעצם, וכמו שאמרתי, בעוד חמש, שש שנים – להיות מוכנים לעוד מלחמה נגדנו.
ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש – אני שומע כל כך הרבה – ראש הממשלה מאשים את כולם בהדלפות: את צמרת צה"ל, את הצמרת הביטחונית. אני פשוט לא מבין את הצביעות הזאת. אתה יודע, גם לצביעות יש גבול. אני יכול להגיד לך, באופן אישי פניתי לראש הממשלה כמה פעמים, אמרתי: בוא נעביר החלטה על בדיקת פוליגרף – כל חבר קבינט וכל משתתפי הקבינט יעברו פעם בשנה, בלי קשר לשום דבר, פוליגרף עם שאלה אחת בלבד: האם הדלפת מישיבות קבינט או לא? מי טרפד את זה? ראש הממשלה. הוא מי שטרפד את זה.
הייתה פה לפני שבוע הצעת חוק של רון כץ, של חבר כנסת מהאופוזיציה, שגם אמרה: בוא נחייב את כל משתתפי הקבינט לעבור פוליגרף לפחות פעם בשנה. לא צריך יותר מזה. ככה אתה מונע בצורה אבסולוטית כל הדלפה. אבל עוד פעם, מי סיכל? מי הכשיל את אותה הצעת חוק? הקואליציה, הממשלה. אז באמת, פה אנחנו רואים: על הראש הגנב בוער הכובע. זה המקרה הקלאסי. תודה. אני מבקש לקיים דיון במליאת הכנסת.
אדוני השר, אני רוצה להעיר על כמה דברים שאמרת. אמרת שאנחנו זקוקים להפסקת אש כדי להיערך לנושא איראן. מה מפריע היום לתקוף את איראן? אני גם לא מבין למה כולנו מסתובבים עם ידיים על הראש ומחכים שהאיראנים יתקפו את מדינת ישראל. אנחנו שומעים חדשות לבקרים שהם בדרך לתקוף אותנו. אז תיתן מכה מקדימה. הרי קודם היה תירוץ: בחירות בארצות הברית. ישראל לא רצתה להתערב, לא רצתה לתקוף לפני הבחירות בארצות הברית. הבחירות בארצות הברית הסתיימו, אז כל הסיפורים האלה הם כמו תמיד סיפורים.
דבר נוסף שהוא מקומם – בגלל כוחות המילואים והצבא, שהם מותשים. אתה לא יכול לדבר על כוחות צבא מותשים ובו זמנית לקדם את חוק ההשתמטות.
אתה מאריך את המילואים למילואימניקים, את שירות הסדיר לחיילים, בארבעה חודשים, ובמקביל אתה מוביל את חוק ההשתמטות. זה פשוט דבר שלא יעלה על הדעת.
1,092 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.