העלאות המחירים הלא-רצויות של ספקיות המזון על חשבון הציבור הביאו לצמיחה בהכנסות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן עונה בשמו של שר הכלכלה. כשאנחנו באים לבחון את הסיבות לעליות מחירים, חייבים להתייחס למגמות ולאתגרים בין-לאומיים, וכמובן גם להזכיר ולהכיר את הנגזרות של המלחמה.

מאז 7 באוקטובר, המשק הישראלי מתמודד עם כמה אתגרים: התייקרות ההובלה וחומרי הגלם בעולם, עלות המלחמה, חסרונם של המילואימניקים בשוק ומחסור בעובדים זרים. כל אלו משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו, מה שתורם להתייקרויות של המחירים. בנוסף, בישראל הבעיה היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי, דבר המקשה בשוטף ומקשה עוד יותר בחירום.

אני רואה שהמציעים אפילו לא מקשיבים למה שעונים, אז בשביל מה לענות, אדוני היושב-ראש?

מי? קרויזר מדבר. פרקש דיברה ולא שומעת מה אנחנו אומרים.

אם אתם לא רוצים לשמוע – זאת תשובה של ניר ברקת, לא שלי. אני רק מקריא אותה.

אין בעיה. תודה. אפשר לרדת?

טוב.

חסרונם של המילואימניקים בשוק ומחסור בעובדים זרים – כל אלו משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו, מה שתורם להתייקרויות המחירים. בנוסף, בישראל הבעיה העיקרית היא שהשוק היה ריכוזי ועדיין ריכוזי, דבר המקשה בשוטף ומקשה עוד יותר בחירום.

לכן, הפתרון זה הצורך ברפורמות מבניות, ששר הכלכלה התחיל להניע מייד עם כניסתו לתפקיד. למרבה הצער, העיוותים בשוק נוצלו לרעה גם בחירום, וראינו שהיו חברות שהגדילו רווחים באופן בלתי סביר, על חשבון הצרכן הישראלי.

ראשית, אני רוצה להתייחס למענים ולצעדים ללא קשר למצב החירום, שתורמים כמובן גם בחירום, וזו המלחמה במונופולים, בקרטלים ובריכוזיות במשק, שאותה שר הכלכלה מוביל ללא פשרות. לפני כמה חודשים עברה במליאה, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, הרפורמה המשמעותית ב-40 שנה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. הרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי ליבוא, מוזילה עלויות ומגבירה תחרות. כעת, לאחר השלמת החקיקה, אנחנו ממוקדים בעידוד קמעונאים ויבואנים חדשים להיכנס לשוק. אנחנו עוקבים אחר קצב אימוץ הרפורמה, בהסרת חסמים ובסיוע למימושה.

עם תחילת המלחמה, נעשה מאמץ של משרד הכלכלה לחוקק חוק שייתן מענה ויביא לריסון עליות מחירים בלתי סבירות ופיקוח עליהן. הייתה לנו ציפייה מהיצרנים ומרשתות המזון להשתתפות במאמץ המלחמתי, להתחשבות בצרכנים ולריסון עליות מחירים. יש חברות שנענו לקריאה לריסון מחירים בתקופת המלחמה, אבל יש גם כאלה שבמקום ריסון עצמי והשתתפות במאמץ הלאומי, הגדילו את רווחיהן באופן לא סביר בתקופת המלחמה על חשבון הציבור.

שר הכלכלה נלחם בתופעה הזו, ובסופו של דבר החקיקה הבשילה בוועדת הכלכלה, למרות התנגדות האוצר, ואושרה כתיקון לחוק הגנת הצרכן ביולי 2024. התיקון בא להתמודד עם ניצול מצבי חירום להעלאת מחירים בלתי מוצדקת של מוצרי יסוד, וכפי שדווח בתקשורת, שר הכלכלה התניע לפני כמה ימים שוב את המהלך, הפעיל את החוק והכריז כי בתקופת החירום שבה אנו נמצאים תיאסר הפקעת מחירים של שורת מוצרים חיוניים. כעת, על מנת ליישם את החוק וההכרזה, נדרש שיתוף פעולה של האוצר. חשוב להבהיר כי דרך המלך להורדת מחירים היא תחרות, אבל בתקופת חירום, במיוחד כשהיא ממושכת, חייבים כלים שישמרו על הציבור ויגנו עליו מפני עושק של החברות הגדולות.

חשוב להבהיר: מהפכות אמיתיות לא קורות ביום אחד. המאבק ביוקר המחיה הוא מסע ארוך שמצריך סבלנות. כשאנחנו משנים כללי משחק, לוקח זמן לפתוח את השוק, לשחרר חסמים ולהתאים את כל המערכות לשינוי שהובלתי, לשינויים שאנו מבצעים כעת. לצד הגברת האכיפה כנגד מי שמנצלים את מצב החירום להפקת רווחים בלתי מוצדקים, זו הדרך שלנו לשמור על הציבור ולהקל עליו בתקופה קשה זו. תודה רבה.