קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לשואל. כפי שאמרתי ואחזור ואומר, אני מאוד מעריך את הקשב שיש בבית הזה לסוגיות רווחה ומודה עליו, ואדרבה, ככל שיש יותר שאילתות, זו גם ההזדמנות לספר לכם מה אנחנו עושים.
חבריי, מרכזי החירום שהוקמו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי פועלים למתן הגנה, אבחון וטיפול קצר מועד לילדים במצבי סיכון. המרכזים נועדו לקלוט ילדים אשר נזקקים למענה דחוף במהלך כל השנה, 24/7. יש מקרים – לעיתים זה באמצע הלילה, שבתות, חגים, סביב השעון. כיום יש 15 מרכזי חירום כאלה, שחלקם מיועדים לאוכלוסייה הכללית וחלקם בהתאם למאפיינים ייחודיים: ילדים מהחברה הערבית, מהחברה הדתית-לאומית, מהחברה החרדית, וכן מרכזים לגיל הרך ולהתבגרות. המרכזים הם שירות זמני, ונועדו לסייע למחלקות לשירותים חברתיים בגיבוש המלצות להמשך טיפול. ההורים מהווים חלק מהטיפול במרכז, ומגיעים לפי תוכנית טיפול שנקבעה לקבל טיפול קצר מועד, וכן להערכת הכוחות במשפחה להמשך טיפול.
בנוסף, לצידם של עשרה מרכזים פועלות יחידות אקסטרניות לטיפול במשפחות ובילדים בקצה הרצף והסיכון כשיש התלבטות על המשך הטיפול בהם. היחידות עובדות בשיתוף עם המשפחות ומגייסות אותן לטיפול.
לעניין השאילתה, מרכז החירום "קן דרור" הוא מרכז חירום חרדי שנמצא בשכונת בית וגן בירושלים. המרכז נפתח בספטמבר 2022 ונמצא בפיקוח עובדת סוציאלית מחוזית לחוק הנוער ממחוז ירושלים. מטרת המרכז היא מתן הגנה לקטינים נפגעי התעללות והזנחה ובחינת מצבם ומצב המשפחה, תוך סיוע ובחינת האפשרות לחזרה הביתה או להשמה חוץ-ביתית. המרכז מחולק לשתי יחידות נפרדות: יחידת בנים, שיכולה להכיל עד 17 בנים, ויחידת בנות, שיכולה להכיל עד 17 בנות. גילי הילדים יכולים להיות 3 עד 14. המפקחת על המרכז מגיעה אחת לחודש לפגישת עבודה, לצורך עדכון מצב הילדים וסיוע בכל דבר שנדרש. במרבית הביקורים המפקחת פוגשת את הילדים ואת הצוות ובוחנת את מצב המבנה – הניקיון, התחזוקה, האוכל והאווירה הכללית במקום. מעת לעת נערכים ביקורי פתע לשם בדיקת התנהלות המרכז. כמו כן, לעיתים מתקיימות פגישות אישיות עם הילדים. הפגישות הן באופן אקראי ובאופן יזום. בנוסף, יש תזונאית, שמגיעה באופן קבוע לבחון את תפריט המטבח ואת האוכל עצמו.
אבקש להבהיר כי לא מדובר בנוהל ייחודי למרכז החירום "קן דרור". המשרד עורך ביקורי פתע לפיקוח של כל שלל המקצועות בכלל מרכזי החירום, אשר כוללים הן שיח עם מקבלי השירות והן עם אנשי הצוות של המסגרות. ביקורים אלה נעשים לעיתים אף ללא התראה, כפי שנעשה כאמור גם במרכז החירום "קן דרור". כמו כן, במשרד עורכים תיעוד ומעקב אחר ליקויים במסגרות השונות, וכן עורכים פגישות קבועות עם מנהלי המסגרות לשם טיוב השירות.
בחזרה לענייננו. ב-4 בנובמבר 2024 קיימה התזונאית מוריה ינון ביקור פתע במרכז. מלבד כמה הערות שנוגעות לתחזוקה, כגון ניקיון והחלפת דלתות הארונות, היא הביעה שביעות רצון מהתפריט, מהאוכל ומהחזקתו. כמו כן, היא ציינה כי השולחן היה ערוך – לארוחת צוהריים, כמובן – לשביעות רצונה.
ביום רביעי האחרון הובא לידיעת המפקחת כי ישנה תלונה על הזנחה במרכז החירום. כבר למוחרת – שים לב, אדוני, חברי ינון – כבר למוחרת, ביום חמישי 28 בנובמבר 2024, הגיעה המפקחת על המרכז ביחד עם מפקחת נוספת לביקור פתע במרכז. כל אחת מהן ביקרה ביחידה אחרת, פגשה אנשי צוות, עשתה סיור במבנה ושוחחה עם ילדים, שני בנים ושתי בנות. כמו כן, הן בדקו את האוכל שהגיע לארוחת הצוהריים ושוחחו עם מנהלי המרכז על מנת לבדוק את הנכתב בתלונה.
לפני יומיים פורסמה הכתבה המדוברת בעיתון ישראל היום. בעקבות הכתבה יצאו לביקור פתע נוסף מטעמי המשנה למנכ"ל משה לבון, יחד עם הממונה המחוזית באגף משפחה, ילד ונוער בקהילה של מחוז ירושלים וגב' נוגה הלוי, מפקחת מחוזית לחוק הנוער שמפקחת על המסגרת. ההתרשמות הכללית משני ביקורי הפתע הייתה טובה: האווירה נעימה, הילדים עסוקים בפעילויות שונות, אוכל חם הוגש בארוחת הצוהריים.
אני אומר לך באופן אישי, שאלתי את המשנה למנכ"ל, והוא אמר לי: תקשיב, הגענו באופן אקראי. המפקחת מכירה את הילדים בשמותיהם, פנתה אליהם בשמותיהם, שאלה שאלות ומכירה את המצב. הילדים מגיבים, הנוכחות מספקת – נבדקה גם נוכחות של הצוות, נוכחות מספקת של הצוות – הילדים נראו במצב פיזי תקין ולא נצפתה הזנחה.
אני חייב לומר לציבור ולחברי הכנסת, המדינה משקיעה משאבים רבים. גם הסכום לכל ילד הוא מכובד. מרכזי החירום שאנחנו מחזיקים לפעמים גם יכולים להיות ריקים, אם אין מצבי חירום, אבל אנחנו באמת משקיעים סכומי עתק, וטוב שכך. לכן אנחנו גם קנאים לוודא שהריהוט מוחלף מדי פעם. הממצא היחיד שיש לגבי "קן דרור" – לא יודע, אני אומר לך, בשתי ביקורות בעקבות התלונה. אני אומר לך שגם נזמין את המתלוננת למשרד אצלנו, למטה, לשמוע ממנה באופן אישי.
לכן אני לא יודע למה הכתבת – אני לא בא בטענות לכתבת ולא לעיתון; היא קיבלה תלונה והייתה צריכה לדווח. כן, הייתי מצפה שלא מייד – שגם היא, כעיתונאית שמעריכה את המקצוע שלה, הייתה יורדת גם היא למקום, מבקשת להיכנס. לא ייתנו לה? מבקשת מאיתנו אישור, נלך יחד איתה בפתע כדי באמת לראות. מה שעולה לאחר התלונה ולאחר הביקורות, שהמצב שם משביע רצון, הן מבחינת המזון, הן מבחינת התנאים, ולכן סיום הטיפול יהיה אחרי שאנחנו נפגוש גם את המתלוננת. יכול להיות שיש מניעים סמויים כאלה ואחרים שאני לא מכיר אותם. תודה רבה.
תודה רבה לשואלות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אשיב לראשונה ראשונה ולשנייה אחריה, לחברת הכנסת תומא. מירב, קודם כול, תודה על השאלה. חוק האיזוק האלקטרוני, את יודעת, נולד כדי לשפר את מצבן של הנשים שחוות אלימות וכדי שלא לכלוא אותן ולהגן עליהן בכך שאנחנו מכניסים אותן לכל מיני מעונות – –
– – ומקלטים. בירכנו על החקיקה אז.
אני רוצה לומר לך, אני מחייך. את שואלת אותי: כמה תסקירים? אני זוכר שקיימנו דיונים, אפילו בהתערבות ראש הממשלה. הגבלנו בגלל שפחדנו. חששנו שעכשיו הולכת להיות איזו אינפלציה, התנפלות של תסקירים, ואין לנו את המשאבים, אין לנו עובדים סוציאליים, הלוואי שלא תהיה רשימות המתנה, אז הגבלנו ל-300 תסקירים. לצערי הרב – אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף אחד; זה קורה בהרבה חוקים חדשים שאנחנו רוצים, אבל אין ספק שמערכת אכיפת החוק – שזה גם המשטרה, גם באמצעות התביעה שלהם וגם מערכת בתי המשפט – אני חושב שצריכים להכיר את הכלי הזה. כמה צווי הגנה הוכרזו מאז? להכיר את הכלי הזה. אם הוא נגיש והוא ישים, צריך לנצל אותו. כנראה שהוא לא מנוצל מספיק. המספרים הם מספרים בודדים.
לא. זו התקלה, השאילתה. לא נעים להגיד לך, אני יודע שזה פחות מעשר אצבעותיי. אבל אני לא מתרגש מזה, זה תהליך הטמעה של חוק חדש.
הוא מציל חיים. אכן, זה כלי חדש שגם בתי המשפט, גם התביעה, צריכים להכיר אותו ולהפנות לשם. שירותי הרווחה, בשל אופיים, לא עושים reaching out; הם ניתנים לאחר שיש צורך ויש דרישה.
אם לא מוענק צו הגנה, אז גם אין תסקיר, אין בקשה לתסקיר. אני לא במצב שצווי הגנה מחכים בתור לתסקירים.
לא בנושא הזה. אבל בלי שום קשר, אני לא מסתפק בזה, אני לוקח לתשומת ליבי. אני אדאג שגורמי המקצוע במשרד יוציאו פנייה – –
– – גם לשר המשפטים, גם למערכות התביעה האחרות, כדי שיכירו את הכלי הזה ושיהיה להם יותר קל להשתמש בו, לנצל אותו במידת הצורך.
הינה, אני אומר לך, מצאת אותי כשאני בקיא בנושא הזה, כי אני ליוויתי פה, עם כל הכבוד. אבל שוב, זה כלי חדש שצריך להביא אותו לידיעת כל הגורמים ולהשתמש בו. להשתמש בו.
אז אמרתי עכשיו, בעקבות האי-שימוש והאי-ניצול, אני אנחה את גורמי המקצוע להפנות את תשומת ליבו של כל מי שמטפל בנושא הזה.
לנושא הזה; אני לא יכול לומר את זה באופן כללי.
לשאלה השנייה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מצוקתה של עיריית נצרת ידועה, ומכוח זה, גם מצוקתה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית נצרת נגזרת מאותה מצוקה. אני מבין שזה הכניס את כל המערכת לבהלה. הצעד בא להגן על השירותים החברתיים, הצעד לא בא לעצור את השירותים החברתיים. הלוואי שהיו לי כשר כלים להכריז על ועדה קרואה למחלקה בעיר.
יש לי מחלקות אדומות ברחבי הארץ. אנחנו יודעים איך להיכנס ולטפל, אבל בדרך כלל זו מחלקה אדומה מחוסר ניהול. פה המצוקה של העירייה מקרינה על המחלקה. אני לא אסתפק בזה. ודאי שהשירותים החברתיים בנצרת לא ייעצרו. לא ייעצרו. זה תהליך. המנכ"ל הוציא את מה שהוא הוציא. אני אנחה את המנכ"ל – – –
אנחנו נדאג שמחוז הצפון – מנהל המחוז, יחד עם המפקחות ומנהלי הנפה, ירדו למחלקה, ינסו לייצר מענים כאלה ואחרים. אין לי כלי אחר. הם לא עובדים שלי. הלוואי שיכולתי לשלם את השכר בלי – אין העסקה ישירה, לכן פה צריך לעשות עבודת מטה יחד עם העירייה, יחד עם המחוז, ולראות איך אנחנו מאפשרים את המשך הטיפול באנשים שצריכים את הטיפול במחלקה לשירותים חברתיים. בדרך כלל אלה אנשים שחייבים את זה ברמה היום-יומית המיידית.
אני מסכים איתך. אני לוקח על עצמי לפנות לשר הפנים ולראות איך אפשר לעזור לעירייה כדי שהמחלקה לא תיפגע.
1,379 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.