קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להציע ליושב-ראש הכנסת – היות שישנם חברי כנסת שנולדו עם קול חזק וכאלה שנולדו עם קול נמוך, שייתנו לחברי הכנסת שיש להם קול נמוך איזשהו מיקרופון כדי שיוכלו להגביה את קולם, כי אי-אפשר אל מול חברי הכנסת שיש להם קול גבוה. ברוך השם, יש בשני הצדדים חברי כנסת עם קולות גבוהים.
לא, אני מתכוון כשהם נואמים. על השולחנות האלה – אללה יוסתור, אני זוכר כשעוד היו רמקולים. הייתי כתב בכנסת, ולא היה שייך לנהל דיונים. מזל שהורידו את המיקרופונים. אבל לפחות כשעומדים פה, שנוכל גם בעלי הקול הנמוך לדבר.
רבותיי, אני מתכוון להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק עידוד תרומת מזון. אבל לפני זה אני חייב לומר לכם שאני בא עכשיו מהלוויית הקדוש הרב צבי קוגן, השם ייקום דמו, מדובאי, שליח חב"ד שנרצח בידי הטרור העולמי, שהם נגד כל יהודי בעולם ולא משנה איפה הוא.
השמיים בכו, הגשם ירד, זרזיפי הגשם טפטפו מעל המלווים האבלים. ורוב האנשים או חלק מהאנשים לא הכירו אותו. גם אני לא הייתי בדובאי, אבל שמענו עליו, שמענו על הרב קוגן, שהיה מאותם יהודים שרצו ימים ולילות לספק אוכל כשר בדובאי. לא היה אצלו הבדל – כמו שליחי חב"ד כולם – בין יהודי ליהודי, בין אדם לאדם; וכל הרעב יבוא ויאכל. כמו שראינו אצל אברהם אבינו, שהאכיל את כל בני האדם שבאו, ואף כשחשב שהמלאכים הם ערבים הוא האכיל אותם בדחילו ורחימו, כמו שהאכיל את כולם, וכך הוא קירב את העולם לריבונו של עולם.
רבותיי, היהודים, יש להם טבע מעניין. הם יכולים לחיות בעת מצוקה ממש כאחים ואחד בשביל השני, והם יודעים גם להילחם זה בזה בזעם ולדבר ולהסית כמו אויבים של ממש. אבל האויב מבחוץ, הוא קובע שכל יהודי באשר הוא בכל מקום בעולם הוא יהודי, ולא יעזור לו. כולם ראויים בעיניו להיות קורבנות להרג וחרב ואובדן. לא משנה אם הוא שליח הרבי מלובביץ' או שהוא יהודי שנמצא באיזשהו מקום בטיול, תמיד היהודי – עד כדי כך הבושה גדולה, שיש הוראות של המל"ל, ואני לא בא בטענה על זה, שלא לגלות סימנים יהודיים באירופה ושלא לדבר במדינות ערב. אז אנחנו, בעזרת השם, נמשיך לשאת בגאון את הלבוש היהודי, אבל אנחנו צריכים להתפלל כל אחד על השני, על כל יהודי בעולם, שבאמת "שומר ישראל, שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל".
עכשיו אני אעבור לנושא שלשמו התכנסנו עכשיו בשעת לילה. יש לי את הזכות להביא את החוק לעידוד תרומות מזון של חברי הכנסת ינון אזולאי ופרידמן. על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022, היקף אובדן המזון בישראל באותה שנה היה 2.6 מיליון טונות של מזון בשווי של 23 מיליארד שקלים חדשים – לזבל. כדי לצמצם את היקף אובדן המזון וכדי להביא לניצול מיטבי שלו, מוצע לקבוע כי גוף ציבורי שמספק שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ליום עבודה במקום מסוים – זאת אומרת, לא כל אחד שנשארו לו עשר מנות תהיה לו חובה לא לזרוק לזבל; אבל אם יש לו 500 מנות ליום עבודה במקום מסוים – לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשה של ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לצורך איסוף המזון העודף שנותר באותו מקום.
לפי המוצע, מזון עודף הוא מזון ראוי למאכל אדם. תנאי ראשון: שהוא לא הוגש לסועדים; תנאי שני: שאין כל כוונה לעשות בו עוד שימוש, ואם לא ייתרם, הוא יושלך לאשפה. תנאי להתקשרות הוא שארגון לחלוקת מזון שעומד בתנאים הקבועים לגביו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) צירף לבקשה תצהיר כי יש לו נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון, כדי שמאז שהוא אוסף את המזון ועד שהוא מביא את זה לאנשים הנזקקים לא יתקלקל המזון. חובת ההתקשרות לא תחול אם איסוף המזון מטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה.
ההוראות האמורות יחולו גם במקרה שהגוף הציבורי מבקש להפסיק את ההתקשרות עם הארגון לחלוקת מזון. למשל, אם יש נימוק מוצדק להפסקת ההתקשרות או שמספר המנות באותו הגוף פחת, או שחלה עלות עודפת ישירה בעת איסוף המזון וכדומה, הגוף הציבורי לא יהיה חייב לממן את הדבר הזה, אלא הארגונים המתנדבים.
ההגדרה "גוף ציבורי" כפי שהיא מופיעה בחוק המוצע כוללת, בין השאר, את הכנסת, משרדי הממשלה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, כמו המוסד לביטוח לאומי. ואולם, אני רוצה להדגיש: מוסד רפואי כמו בית חולים ממשלתי לא ייחשב גוף ציבורי לעניין זה, מטעמי בריאות הציבור. מבתי החולים לא יאספו מזון. כמו כן, ההגדרה "גוף ציבורי" כוללת את גופי הביטחון, צה"ל, המשטרה ושב"ס, בניגוד ליחידת סמך ביטחוניות של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, שהוחרגו ממנה מטעמים מובנים.
יחד עם זאת, לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס והרשות להגנה על עדים, נקבע כי השר הממונה עליהם יוכל להורות בנוהל על התאמות בתחולת ההסדר האמור לגביהם, או להורות בנוהל על פטורים מתחולת ההסדר האמור מסיבות ביטחוניות ליחידות מסוימות בגופים האלה, אולם פטורים אלו יוגבלו לשנה בכל פעם.
ארגון לחלוקת מזון שהתקשר עם גוף ציבורי לאיסוף המזון העודף מחצריו חייב למסור לו עד 31 בינואר בכל שנה אישור לגבי השנה הקודמת בדבר כמות המזון שאסף ממנו ועל היקף השימוש באותו מזון והשימושים העיקריים שנעשו בו, כי הוא רוצה לדעת מה נעשה עם המזון שלו.
רק ציבוריים, כי גוף פרטי, אנחנו לא יכולים לחייב.
כך יהיה באפשרות הגוף הציבורי להביא בחשבון – בהחלטה אם להיענות להצעת הארגון לחלוקת מזון להמשיך להתקשר איתו – גם את נתוני איסוף המזון והשימוש בו, כמו גם שיקולים אחרים שיכלו להצדיק את סירובו להתקשר, דוגמת טעמים ביטחוניים, שיקולי בטיחות המזון, טעמים הקשורים בתנאי איסוף המזון וביעילות הליך האיסוף ועוד.
הצעת החוק קובעת גם הוראות איך נותנים את המענה לבקשה להתקשר, ובכלל זה חובה לתת מענה מנומק לבקשה של הארגון לחלוקת מזון, וכן מסמיכה את שר האוצר – שהוא ממונה על כל ההתקשרויות של הגופים הציבוריים – לקבוע בתקנות, אם יראה צורך בכך, הוראות בעניין ההתקשרות בין הגוף הציבורי ובין הארגון לחלוקת מזון.
בעת הדיון בוועדה התברר כי בחלק מהגופים הציבוריים אספקת מזון נעשית באמצעות ספק שירותי הסעדה, זאת אומרת, הם לא מבשלים בעצמם. יש להניח כי הגוף הציבורי יצטרך להתאים את ההתקשרות עם ספק שירותי ההסעדה לאפשרות שתידרש התקשרות עם ארגון לחלוקת מזון לשם איסוף המזון העודף. מאחר שלעיתים קרובות, לפי ההתקשרויות בין גוף ציבורי לספק שירותי הסעדה, המזון נשאר בבעלותו של הספק, הובהר בהצעת החוק כי מזון לא ייחשב מזון עודף אם בכוונת ספק שירותי המזון להשתמש בו שימוש אחר שאיננו השלכת המזון, וכן נקבע כי האישור על כמות המזון שנאספה והשימוש בו יימסר גם לספק המזון.
נוסף על כך, כדי להבטיח כי ההוראות הקיימות בחוק עידוד תרומות מזון מגינות מפני אחריות במקרה שתורם המזון פעל לפי ההוראות החלות עליו ולא התרשל, וההוראה המאפשרת להעניק אות הוקרה לתורמי מזון תחול באופן רחב במקרה של תרומת מזון עודף מגוף ציבורי בלי קשר לשאלת הבעלות במזון – מוצע לקבוע כי לעניין חוק זה יראו גם בגוף הציבורי כתורם המזון, למרות שהמזון העודף היה בבעלות ספק שירותי ההסעדה, ואם לפי ההתקשרות ביניהם המזון היה בבעלות הגוף הציבורי, יראו גם בספק שירותי ההסעדה כתורם המזון לעניין אותן הוראות.
לסיכום, הצעת החוק מנחה את הגופים הציבוריים לתרום מזון שלא ייעשה בו שימוש אם לא ייתרם, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר, ובכך היא מהווה צעד חשוב בעידוד הציבור כולו והגופים הציבוריים בראשו להעביר עודפי מזון לטובת מי שזקוק להם.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
לסיום, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שהשקיע מאמצים להכין את החוק על הצד הטוב ביותר, בניהולה של המנהלת הגב' ענת כהן שמואל והצוות, היועצים המשפטיים נעה בן שבת ומיכאל קוסאשווילי, ולצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה על ההקשבה.
1,198 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.