אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, כשהענקנו את הזכות לקבלת רישיון לנשיאת נשק פרטי ללוחמים זכאי תעודת לוחם, ראינו לנגד עינינו את הצורך לתת נשק לידיים ראויות ומאומנות. לצערי, לוחמים שנפצעו במהלך שירותם, שלולא פציעתם היו זכאים לתעודת לוחם, לא נכללו ברשימת הזכאים.
אדוני היושב-ראש, מכובדיי, הצעת החוק הזאת שומרת על העיקרון של ידיים ראויות ומאומנות, ומאפשרת למי שהיו שותפים לפעילות מבצעית אך נפצעו במהלכה להיות זכאים לרישיון נשק פרטי. חבריי חברי הכנסת, בעתיד הלא-רחוק אנחנו נוסיף לרשימת הזכאים לוחמים נוספים, כי הרי כבר הוכח מעל לכל ספק שנשק בידיים אזרחיות ראויות ומאומנות מציל חיים.
לכן, חבריי חברי הכנסת, אבקש אתכם לאשר את ההצעה בקריאה הטרומית ולהעביר אותה להמשך דיון בוועדה לביטחון לאומי כדי להביא אותה בסופו של דבר לספר החוקים בעתיד הקרוב.
בהזדמנות הזאת, תודה לחברי יצחק קרויזר, שכרגיל עוסק בדברים החשובים. תודה, אדוני.
135 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.