אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, גברתי סגנית השר, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת פסל מוצע לקבוע כי בעת מלחמה לוחמים, לרבות לוחמים משרתי מילואים ובנות זוגם, יהיו זכאים לפטור מתור בקבלת שירות ציבורי.
מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של המשרתים בתפקידי לחימה בצה"ל, בסדיר ובמילואים, אשר מהווים את עמוד התווך בהבטחת ביטחונה של מדינת ישראל. ההצעה תיטיב ותקל על לוחמים בשירות סדיר ובמילואים בעת שהם יוצאים במהלך תקופת הלחימה להפוגות בביתם לזמן קצוב ובלי שיש להם אפשרות לתכנן מראש את סדר-יומם. לפיכך החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יהיו בהסכמת משרד המשפטים ובתיאום עם משרד הביטחון לצורך הגעה לנוסח מוסכם. משה פסל, שמעת מה אמרתי?
מקובל עליך?
אז תשאל את שרן השכל מה אמרתי, שהיא תגיד לך, נראה.
שמעת שברכתי אותך ואמרתי לכבודך סגנית השר?
לא שמעת. אה, נו, באמת. טוב. זה צריך להיות בהסכמת משרד המשפטים ובתיאום עם משרד הביטחון. מקובל?
אוקיי. לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה.
אה, לא לרדת?
מה להתנגד?
אתה מתנגד להצעה הזאת? למה? אתה רוצה לדבר?
179 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.