אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מתייחס לתוכן החוק, אני כבר מודיע שתשובת השר וההצבעה יהיו במועד אחר, כך שהשר לא יצטרך להשיב להצעה. אבל בדקות שיש לי אני קודם כול רוצה להתייחס – ודאי שאני אתייחס גם לתוכן החוק, אבל אני רוצה להתחיל מכמה דברים שמתרחשים בימים האחרונים, גם בחזית הדרומית שלנו וגם בחזית הצפונית.
ודווקא אני מאוד שמח שהשר שיקלי נמצא באולם. השר שיקלי, אין לנו הרבה הזדמנויות לשוחח וגם להשמיע לך דברים, אבל אני שומע אותך בתקשורת כאשר אתה מתבטא, והדעות שלך מאוד דומות למה שאנחנו משמיעים בישראל ביתנו כלפי רצועת עזה. אתה לא יושב בקבינט הביטחוני, נכון? אבל בכל זאת, אני מקווה מאוד שאתה יכול להיות הקול השפוי בממשלה כאשר אנחנו מדברים על נושאים שבעינינו חייבים לשים על השולחן.
קודם כול, אני מתייחס למצב ברצועת עזה. הרי אנחנו למעלה משנה וחודש כבר מנהלים את המלחמה אולי – לא אולי – המלחמה הצודקת ביותר שישראל ניהלה מאז קום המדינה. איך זה ייתכן – חברים, ששש, חבר'ה, תודה – איך זה ייתכן שכעבור שנה וחודש של הלחימה בעזה, ויש לנו אבדות כמעט בכל יום, ישראל בדמותה של ממשלת ישראל, שהיא האחראית על קבלת ההחלטות, מכניסה ומאפשרת הכנסת ציוד הומניטרי לעזה? למעלה מ-350 משאיות נכנסות לרצועת עזה מדי יום, ועדיין העולם רואה בנו ככוח כובש. ממשלת ישראל מאפשרת לעשות את זה מכמה מעברי גבול, ועדיין מסתכלים עלינו ככוח כובש.
ההתלהבות שלכם נרשמה לפרוטוקול. אפשר קצת שקט? תודה.
תודה, אבל זה מפריע לי. הינה, על חשבוני, אני אומר לך. אני מבקש שקט. תודה.
תודה רבה. דודי, אני סומך עליך, באמת תדאג לשקט. תודה. אז איך זה ייתכן שממשלת ישראל לא רק מקבלת החלטה להעביר 350 משאיות מדי יום לעזה אלא גם מחברת את רצועת עזה לחשמל? כן, מה שאתם שומעים. ממשלת ישראל מחברת ומספקת חשמל לאויבים שלנו, כי אנחנו עדיין לא יכולים להגיד שחמאס הוכרע. אם היה כוח אחר ברצועה, זה משהו אחר. נכון לעכשיו, 13 בנובמבר 2024, שנה וחודש אחרי תחילת המלחמה, עדיין חמאס לא הוכרע ברצועת עזה, עדיין חמאס שולט בסיוע ההומניטרי, עדיין חמאס שולט בשטח, ולצערי עדיין חמאס הורג את החיילים שלנו. זה עולה לנו בדם חיילינו.
אני לא יודע איך מתנהלות ישיבות הממשלה בימים הקשים האלה, ובטח ובטח כיצד מתנהלים דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני, ואני כבר לא מדבר על הקבינט המצומצם אחרי הפיטורים של שר הביטחון גלנט. אני מניח שזה מתנהל בצורה שונה, אבל – ויש פה אבל גדול – אין אבסורד מזה כאשר ממשלת ישראל מאפשרת פתיחת מעברים לרצועה כשדרך המעברים האלה נכנס סיוע לאויב. דמיינו לעצמכם שבכל מלחמה גדולה שהתרחשה ב-70–80 השנים האחרונות הכוח שמנסה להכריע את האויב הוא זה שגם מספק סיוע לאויב. אני לא זוכר מההיסטוריה שדבר כזה היה במלחמת העולם השנייה.
דודי, אמרתי לך שאני סומך עליך, ואי-אפשר לסמוך עליך, דודי. לא טיפלת כמצופה ממך.
אז אני אמשיך. אני לא זוכר מההיסטוריה שמדינה מנהלת מלחמה צודקת ביותר ובו-זמנית מסייעת לאויב. אני כן זוכר שכאשר כוחות הברית הפציצו את דרזדן הגרמנית, אף אחד לא חשב בכלל לספק סיוע לתושבי דרזדן בזמן מלחמת העולם השנייה. אותו דבר גם בחזית המזרחית לפני 80 שנה.
אצלנו אנחנו כל הזמן אומרים: אנחנו חייבים לספק סיוע. התמיכה הבין-לאומית יורדת, אז אנחנו גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם נמצאים תחת איום של גירוש מהכפר, זה דבר אחד. אין לי בעיה, לפחות שיבוא ראש הממשלה ויגיד את זה לאומה, שזאת ההחלטה: אני לוקח אחריות, ככה אני החלטתי וככה אני פועל. הוא לא מסוגל להגיד את זה, אבל בפועל זה מה שקורה. ולכן אין דבר אבסורדי מזה שאנחנו שומעים על כך שסיוע הומניטרי שנכנס דרך המעברים משטחה של מדינת ישראל, מייד עובר לידיהם של אנשי חמאס. והם לא מחלקים את הסיוע, הם מוכרים את הסיוע הזה. אז מה עשינו בזה? שנה שלמה מדברים על כך שיש כל מיני תוכניות לחלוקת הסיוע על ידי צה"ל, אבל בפועל זה פשוט לא תוכנית עבודה. ככה לא מנהלים מלחמה, וככה בטח ובטח לא מנהלים את החיים האזרחיים ברצועת עזה, כשבעיניי צריך לעשות את זה הרבה יותר קצר, כי אין לנו יכולת לנהל מלחמת התשה.
רבות כבר דובר כאן, גם מהדוכן הזה, על כך שמדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה לנהל מלחמת התשה שמתישה את כלכלת ישראל. אני כבר לא נכנס עכשיו לכל הוויכוח החברתי בנושא של הגיוס, כאשר חיילי מילואים מקבלים צו גיוס בפעם הרביעית כשכאן בבית הזה לא מסוגלים לחוקק חוק. אותו דבר לגבי לבנון. אני שומע היום ששר הביטחון החדש אומר: לא תהיה הסדרה כל עוד לא נפרק את חיזבאללה מנשקו. מצוין. אנחנו תומכים באמירה הזאת, רק שלאמירה הזאת אין קשר למציאות.
גם לא במטרות המלחמה, אבל גם אין קשר למציאות.
אנחנו שומעים את כל הידיעות החדשותיות, כל אתרי החדשות מדברים, אחרי התדרוכים שגורמים ישראליים מתדרכים, שכנראה מתקרבים להסדרה. ושוב, כנסת מנותקת, אין פיקוח, אף אחד כאן בבית הזה בכלל לא מבין לאן אנחנו הולכים עם לבנון. איך אפשר להחזיר את התושבים לצפון כאשר בין המטרות של המלחמה בצפון אין שום דבר שמוגדר בצורה קונקרטית? למשל פרימטר של 15 ק"מ, כמו שאנחנו דורשים שיהיה גם בעזה – לא 15 ק"מ, לפחות 3 ק"מ. בטח ובטח המשחק הזה בעצימות של התקיפות בדאחיה או בעומק הלבנון הוא לא פחות ממדאיג כאשר אנחנו מבינים שזה גם משחק שלצערי – ואני אומר את זה בלב כבד – עולה לנו בחיי אדם, והמשפט "הותר לפרסום" בכל בוקר מעיר את כולנו בחרדה איומה.
אדוני היושב-ראש, בדקה וחצי שנשארה לי אני אציג את הצעת החוק, שבעיניי היא טובה, היא גם נותנת מאמץ נגד שהייה בלתי חוקית. אני אדבר על כך שמי שהיום משכיר דירה לשוהה בלתי חוקי לא יהיה זכאי לקבל פטור משכירות על הדירה, אלא יצטרך לשלם את המס מהשקל הראשון. בחוק הזה נקבע פטור ממס על הכנסות מהשכרת הדירה. למעשה, החוק נותן פטור עד לגובה התקרה הקבועה באותו החוק. ישנם בעלי דירות אשר משכירים את דירותיהם לשוהים שלא כדין תוך התעלמות מהמאמץ להקטין את מספר השוהים הבלתי-חוקיים בישראל. בהתאם להוראות החוק, אותם בעלי דירות אינם נדרשים לשלם מס הכנסה על ההכנסות שלהם מהשכרת הדירות עד לגובה התקרה הקבועה בחוק ובהתאם לתנאים הקבועים בו.
כן, ברור. הצעה כזו דומה הוגשה על ידי שר המשפטים, יריב לוין, בזמן שהוא היה חבר כנסת. בהצעה הזאת מוצע לקבוע כי הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים לא יחול ככל שהדירה מושכרת לשוהים שלא כדין. אני מדגיש, לשוהים שלא כדין. אלה שנכנסו למדינת ישראל כדין לא נחשבים לשוהים בלתי חוקיים. אני מדבר למשל על פליטים מאוקראינה – הם נכנסו כדין, אז זה לא נוגע להם. לעניין זה, שוהה שלא כדין יוגדר בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, כמי שאינו אזרח ישראל או עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה.
אני מאוד מקווה שגורמים בקואליציה יקדמו את הנושא הזה. אני שוחחתי עם מספר חברי כנסת. אני מאוד מקווה שהדבר הזה יקודם, ולא נחכה שלושה חודשים, כפי שקיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה החלטה. אני מאוד מקווה שבהמשך אתם תתמכו בהצעת החוק הזו. תודה רבה.
לא, לא צריך. תשובה והצבעה במועד אחר.
1,100 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.