הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באמת, חברי הטוב חבר הכנסת חמד עמאר, אתה יודע, אולי הגיע הזמן שפעם אחת אני אשים סוף לכל הדיבורים האלה, לכל ההאשמות האלה, להסתות האלה שנוגעות לחוק הלאום ולמעמדה של העדה הדרוזית, באמת הגיע הזמן.

קודם כול, אתה עד – אולי יותר מכל אחד אחר – שאני חושב שלא היה חבר כנסת יהודי בבית הזה, בוודאי בשנים האחרונות, שעשה כל כך הרבה בקידום ענייניה של העדה הדרוזית כפי שאני עשיתי. אני אזכיר לך שאנחנו עשינו ביחד את החוק שהסדיר את בתי הדין הדתיים הדרוזיים ופתרנו בעיה, אחרי שבבתי הדין נשאר קאדי אחד בערכאה אחת, ובערכאה שנייה לא היה אפילו אחד, נכון או לא נכון? נכון. אני אזכיר לך שכשעמדו לסגור את הח'ילוות פעלנו ביחד מול משרד האוצר והצלחנו לחלץ את הכסף שאפשר לשלם לאימאמים ולהחזיר את שירותי הדת לתפעול תקין, נכון או לא נכון? גם נכון.

אני אזכיר לך – – –

רגע אחד, חבר הכנסת בן ברק, אל תפריע לי. אל תפריע לי. הגיע הזמן – – –

תספר לי על חוק אחד שאתה העברת למען העדה הדרוזית – אחד, משהו אחד שעשית.

אז אני אענה לכול, תהיה סבלני.

הרי לא עשית שום דבר, רק לדבר.

כאשר הייתה בעיה בכפרים, בעיקר בדאליה ובעוספיא, שבהם לא היו – חבר כנסת חמד עמאר, בוא נשים את הדברים על השולחן: כאשר הייתה בעיה בדאלית אל-כרמל ובעוספיא, ולא היה חיבור לחשמל, הובלנו מאבק, בהתחלה בהצעת חוק שהגשנו, ולקח לנו שנים עד שהצלחנו לתת פתרון.

אדוני, אני מבקש שתגן עליי, זה לא יכול להיות.

תשמעי פעם אחת, חברת הכנסת רייטן, על עשייה אמיתית ולא דמגוגיה.

מספיק עם הדמגוגיה שלכם.

שום סתירה, תכף אני אגיע גם לחוק, אבל קודם כול בואו נשמע על עשייה אמיתית פעם אחת, לא על דברת, על סיסמאות ועל הצהרות ריקות.

כשבדאליה – טוב אדוני, אני מוכן לרדת מהבמה.

אני לא מוכן, לא מוכן לקבל את זה. לא מוכן לקבל את זה.

זה קשה לשמוע את האמת, ואתם תשמעו אותה, לא יעזור לכם כלום. לא יעזור לכם, מספיק עם ההסתות שלכם.

חבר הכנסת חמד עמאר, לא יזיק לך להקשיב לי. אתה הרי יודע שכשבדאליה ובעוספיא אנשים היו בלי חשמל, נאבקנו, גם הגשנו הצעת חוק ביחד, ואחר כך – נכון, זה לקח כמה שנים, אבל. גם שם, לא נפתרו כל הבעיות אבל המצב משתפר באופן משמעותי. אתה יודע שכשבראמה בנו שכונה לחיילים משוחררים, אני הלכתי ורדפתי אחרי כל הגורמים וכל הרשויות כדי שיוכלו לחבר אותה למט"ש על מנת שאפשר יהיה לאכלס אותה. אתה יודע שכשהייתי שר התיירות – – –

אדוני, אני לא מוכן לקבל את זה.

אני יודע, הרי כל אחד מכם עשה את כל זה, יכול לעלות במקומי לדוכן ולספר על מעשיו.

הרי לא עשיתם כלום אף פעם לטובת העדה הדרוזית, כלום, אפס, שום דבר.

כשאני הייתי שר התיירות – – –

כשאני הייתי שר התיירות, אני הובלתי – טוב.

אדוני, הם לא יקבעו לי על מה לדבר.

והם ישמעו את כל האמת, כל אלה שלא נקפו אצבע למען העדה הדרוזית אף פעם.

אף פעם לא עשיתם, מה עשית למען העדה הדרוזית? חוק אחד שעשית, פעולה אחת שעשית? שום דבר, אפס.

תעשי משהו בשביל העדה הדרוזית, אחר כך נשמע.

אדוני היושב-ראש, כשאני הייתי שר התיירות, אני הובלתי פרויקט ענק – –

– – של טיפול בכל – – –

טיפול בכלל – –

– – בכלל תשתיות התיירות.

הגיע הזמן שאתם תכבדו את זכות הדיבור וחופש הביטוי גם שלנו.

גם שלנו. כמה זה קשה לכם, אבירי הדמוקרטיה – –

– – לא מסוגלים משפט לשמוע, תתביישי לך.

תתביישי.

אני לא מתרשם מהצעקות שלך, לא מתרשם.

לכי תחשבי קצת על הפעולות שעשית למען העדה הדרוזית. אני בטוח שתמצאי – אולי, אם תתאמצי – משהו.

אני אומר לך, כשהייתי שר תיירות הובלתי מהפכה ענקית, פרויקט ענק של שיקום והקמה של תשתיות תיירות בכל היישובים הדרוזיים, כמעט בלי יוצא מן הכלל: שיקום של גרעיני הכפר, הקמה של צימרים, של מקומות אירוח, פרויקטים של הזמנת הציבור לכפרים, עם השקעה עצומה ופרסום ושיווק, ואני יכול להמשיך ולמנות עוד רשימה ארוכה ארוכה ארוכה. ואני אומר לך, חבר הכנסת חמד עמאר, די עם השקר הזה. בני העדה הדרוזית הם לא רק אזרחים שווי זכויות במדינה, הם אזרחים עתירי זכויות, שמגיעות להם בצדק רב. כך היה וכך ימשיך להיות, וחוק הלאום איננו גורע מהם שום דבר ואיננו פוגע בהם בשום צורה. ואגיד לך יותר מזה, וגם את זה אתה יודע – אני ניסחתי בעצמי, בשיחות עם רבים ממנהיגי העדה הדרוזית, חוק ואמנה שנועדו לא לתת לעדה הדרוזית מעמד שוויוני, זה יש לה – לתת לה מעמד עודף, כמו שמגיע לה; הכרה מיוחדת, כמו שמגיעה לה, על התרומה שלה. ואתה יודע שגם היום אני נכון ומעוניין ורוצה לקדם את הצעת החוק הזאת, ובלבד שתהיה עליה הסכמה רחבה בעדה.

אומר לכם אפילו יותר מזה: לא הייתי צריך את המלחמה האחרונה כדי לדעת מה תרומתה של העדה הדרוזית. ימים ספורים לפני 7 באוקטובר קיימתי במשרדי פגישה עם המנהיג הרוחני של העדה בדיוק על זה.

כי אני, בניגוד לכם, עוסק בנושא הזה כל הזמן. ואני אומר לכם דבר מאוד פשוט: חוק הלאום נועד רק לדבר אחד. הוא נועד להשיב את מושכלות היסוד, שבית המשפט העליון פועל באופן שיטתי ועקבי לטשטש אותן ולמחוק אותן – –

– – שהמדינה הזאת איננה מדינה דמוקרטית שאפשר לקיים בה פה ושם חיים יהודיים איפה שקצת מותר וזה לא מפריע יותר מדי – –

– – אלא היא מדינת הלאום של העם היהודי. זו תכלית קיומה, זו הסיבה לקיומה.

מדינה שמקיימת שוויון זכויות אישי מלא לכולם, אבל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כך הייתה וכך תישאר, וזו ההצדקה היחידה לקיומה; מדינה שבה לבני העדה הדרוזית – –

– – יש שוויון מלא, ויש חובה שלנו להמשיך ולתת לעדה את ההכרה ואת התמיכה ואת הגיבוי – במעשים, בתקציבים, בעזרה, בהכרה.

לא בסיסמאות ריקות. ואגב, אגיד לכם לסיום עוד דבר, גם את זה כדאי שתדעו: אני מוניתי לשר התיירות, והייתי שר בפעם הראשונה ב-2015.

הממשלה התכנסה לישיבה ראשונה, שהייתה ישיבה טקסית, עם הנחיות כלליות. בישיבה השנייה, למיטב זיכרוני, בוודאי באחת הראשונות, הבאנו תוכנית חומש ענקית – אתה זוכר את זה – למגזר הדרוזי.

מה שלא נעשה אף פעם על ידי אחרים – –

– – אף פעם. ואנחנו עשינו, ואנחנו נמשיך לעשות.

אבל אנחנו לא ניתן לכם – –

– – לא, לא ניתן לכם לפתוח לבג"ץ מסלול ישיר לחיסולה של המדינה הזו כמדינת הלאום של העם היהודי. זה לא יקרה.