קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אפתח במילות תודה לכל מי שעולה בכנסת הזו ומוסיף חוק ועוד חוק ועוד חוק ועוד חוק כדי למלא את ארגז הכלים של אנשי המילואים. בזה אנחנו מצווים – לא משנה מה דעותינו, ולא משנה מאיפה אנחנו באים. וטוב שלמרות השסע הגדול בתוך הכנסת הזו, יש, בכל זאת, רגעים שבהם מתחברים כולם, מבינים את גודל השעה. וכל אחד, וכל המרבה, הרי זה משובח.
אני דן היום ומבקש מכם לתמוך בחקיקה חיונית שמטרתה להכיר ולתגמל את תרומתם העצומה של אנשי המילואים שלנו. הצעת חוק שירותי המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם למשרתי מילואים), מעניקה עדיפות לאנשי מילואים בגיוס למשרות בשירות המדינה. הצעה זו אינה רק שינוי מדיניות, זוהי הצהרה של תודה וצעד אסטרטגי חשוב לחיזוק הביטחון הלאומי והחוסן החברתי שלנו. אנשי המילואים שלנו, כמו שכל אחד מכאן יודע, הם עמוד השדרה של כוחות הביטחון שלנו. הם האנשים שעוזבים את משפחותיהם ואת הקריירה שלהם בהתראה קצרה – מי שיודע מה זה צו 8 כאן ועכשיו – ורצים להגן על המדינה. המחויבות שלהם בלתי מעורערת; לא ניתנת למדידה. זה מדהים. לכן, אנחנו כמחוקקים חייבים לתת להם ולסובבים אותם ארגז כלים מיטבי, כדי שיוכלו לעשות את המשימה. הצעת החוק שאנו דנים בה היום עונה על הצורך על ידי מתן עדיפות לאנשי מילואים בגיוס למשרות ממשלתיות. זהו צעד קונקרטי, נקודתי, לקראת הוקרת שירותם ושילוב כישוריהם וניסיונם יקר הערך במגזר הציבורי. דור הניצחון שנלחם הוא הראוי ביותר להיות הדור שמוביל, כן, גם את שירות המדינה, גם בעתיד במשרות ממשלתיות.
למה לשירות הציבורי, למה זה חשוב? אנשי המילואים מביאים איתם שפע של ידע, מפקדים מכל הרמות – שפע של ידע, משמעת וכישורי מנהיגות חיוניים לכל ארגון, בטח לשירות הציבורי; ניסיונם במצבי לחץ, היכולת שלהם לפתור בעיות והמחויבות שלהם לעבודת צוות הופכים אותם למעומדים יוצאי דופן; על ידי מתן עדיפות לגיוסם לתפקידים ממשלתיים אנו לא רק מתגמלים את שירותם אלא גם מעשירים את המגזר הציבורי שלנו באנשים טובים, מנוסים, מנהלים טובים שהוכיחו את הכישורים שלהם. יתר על כן, תמריץ השירות באמצעות הזדמנויות קריירה הוא כלי רב-עוצמה לעודד יותר אזרחים להצטרף לשירות המילואים.
הצעת חוק זו מטפלת גם בהיבט קריטי של צדק חברתי – צדק חברתי, מותר להגיד את המילה הזאת. אנשי מילואים מתמודדים לעיתים קרובות עם שיבושים משמעותיים בקריירה שלהם, בחיים שלהם, עקב ההתחייבות שלהם לשרת שירות מילואים. בגלל שהם משרתים שירות מילואים, הם עלולים – וזה קורה, כל אחד מאיתנו שומע את זה בכל ועדה: הם מפספסים הזדמנויות מקצועיות להתפתחות מקצועית, ואף מגיעים למצב שהם מתמודדים עם חוסר ביטחון תעסוקתי. אמרו לנו, אגב, שהכול בסדר ולא מפטרים אנשי מילואים; אין לכם מושג כמה תלונות אנחנו מקבלים של אנשי מילואים שחלק מהמעסיקים שלהם לא מכבדים את הוראות החוק. זאת שאלה של הגינות וצדק – שאלו שמגינים על האומה שלנו, לא יצטרכו להיאבק בכדי למצוא עבודה כשהם יחזרו.
יתר על כן, היוזמה הזאת מחזקת בין המדינה לבין האזרחים שלה. אני לא סתם עומד כאן ואומר את המליצות האלה, אנחנו צריכים לאמץ את המליצות האלה כחלק מחיינו כמחוקקים. יש אנשים שנותנים, אנחנו צריכים לעמוד כאן ולחשוב איך אנחנו מקילים עליהם באוניברסיטה; איך אנחנו נותנים להם עדיפות, כמובן מתוך הנחה שכל אחד, אנחנו בודקים את היכולות שלו ואת הכישרונות שלו. אבל אני מצטער להגיד לכם שאם מגיע מישהו שלא נמצא בשירות המילואים ולא עושה דבר, ומגיע מישהו שמשרת במילואים, ויש אותם תנאים – אני אעדיף את זה שמשרת במילואים.
ואני רוצה להגיד תודה רבה גם לשרון ניר, שהצטרפה להצעה, ולהגיד תודה רבה לדן אילוז, שהצטרף להצעה, ולהגיד לרוטמן, רוטמן, יושב-ראש הוועדה – תבורך, עשית את זה במהירות. וזה מה שאמרתי: אנחנו יכולים להתווכח, ואנחנו בני-פלוגתא חריפים מאוד, אני ואתה, אבל יש רגעים שאנחנו מסתכלים על צה"ל, על אנשי המילואים, ושם אנחנו צריכים לעשות הכול. ואני יודע, אני עובר במסדרונות הכנסת ואני שומע: מה אתם הופכים את אנשי המילואים למורמים מעם? הם מורמים מעם, ועוד איך הם מורמים מעם. ועוד איך. כי הבנים שלנו – ויש בנים שעשו יותר מבניי. אני פוגש אנשי מילואים שכבר סוגרים את הסבב החמישי, ואומרים לי: פספסתי את המכרז הזה, ופספסתי את המכרז הזה, ופה הייתי צריך להתכונן ולא היה לי זמן להתכונן; ופה באוניברסיטה, עם כל ההטבות – נתנו לאוניברסיטאות איזו מין אוטונומיה, חלק הולכים ועוזרים להם, וחלק פחות.
ולכן החוק הזה הוא חוק טוב. ואנחנו נצביע על כל חוק שמשפה והופך את אנשי המילואים שלנו לציבור שאנחנו חייבים לו, וזה המעט שאנחנו נותנים לו. אני מבקש מכם – שוב אני מודה לעמיתיי, אני מודה ליושב-ראש הוועדה, ואני מבקש, אדוני, לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
715 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.