הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה. במשפט אחד מקדים אני אומר שזה פשוט להאריך את התקופה של ההגנה על המפונים ועל החטופים ועל המשפחות שלהם מפני פיטורין עד לעוד ארבעה חודשים, עד שיגיע חוק יותר ארוך, או בעזרת השם עד שתיגמר המלחמה.

ביום הזה, אדוני היושב-ראש, זאת פרשת האזינו. אנחנו עומדים כמה ימים לפני ראש השנה, ואני זוכר שהיה פה יום זיכרון ליצחק רבין, ואז הגיע לפה הנשיא עזר ויצמן, ודיברו פה אנשים, וכיבדו גם אותי לדבר על הזיכרון ליצחק רבין, שהכרתי אותו כשהוא היה ראש ממשלה. ואז דיברתי על פרשת האזינו. סיפר לי הרב רביץ, זיכרונו לברכה, שאחרי הנאום אמר הנשיא עזר ויצמן לרביץ: אייכלר דיבר יפה, הצרה היא שהוא גם צודק.

היום אני רוצה לומר, כשאנחנו שלושה, ארבעה ימים לפני ראש השנה, זה "היום הרת עולם / היום יעמיד במשפט כל יצורי" – – –

יומיים, ממש יומיים. "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". בפרשת האזינו נאמר: "זכֹר ימות עולם בינוּ שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. בהנחל עליון גויִם בהפרידו בני אדם יצב גבֻלֹת עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה' עמו יעקב חֶבֶל נחלתו". רש"י אומר שהקדוש ברוך הוא חילק את העולם כולו לדור המבול, והם השחיתו, ואחר כך דור הפלגה, עד שהגיע בשביל עם ישראל, שלהם יש את הזכות של אברהם, יצחק ויעקב. ואנחנו אומרים: "יעקב חבל נחלתו". למה חבל? רש"י אומר: כי חבל מורכב משלושה חלקים לפחות, וזה אברהם, יצחק ויעקב. אבל ראיתי בספרי החסידות שהחבל ארוך מאוד, יכול להיות חבל ארוך מאוד. אבל כל מי שמחובר לחבל, גם אם יש רוח טלטלה והוא מחזיק חזק, אז בסופו של דבר הוא יהיה מקושר לחבל. ברגע שעוזבים את החבל, אז חלילה נופלים.

ולכן הוא אומר: "בינו שנות דור ודור", שיש בידו, אומר רש"י, להיטיב לכם ולהנחיל אתכם ימות המשיח והעולם הבא. "שאל אביך" – מי זה אביך? אלו הנביאים, שנקראים אבות, שנאמר באליהו הנביא: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". מי זה זקניך? אומר רש"י: אלו החכמים. ויאמרו לך הראשונות, מה שהיה מאז ומקדם עד היום הזה.

בשנה הזאת אנחנו כולנו יודעים שאם היינו יודעים לפני ראש השנה שעברה את מה שעלול להתרחש בארץ, היינו מתנהגים אחרת – היינו מתפללים אולי יותר טוב, היינו מאחלים יותר טוב אחד לשני שנה טובה ומתוקה, היינו משתדלים יותר, אולי. עכשיו אנחנו יודעים, בשלהי השנה אנחנו זוכים קצת לראות ניסים ונפלאות – הרבה ניסים – אבל דברים שחושבים שזה כל כך פשוט, כל פעם שאנחנו שומעים שיש אזעקות על ערי ישראל, כבר כמה וכמה חודשים, הלב מפסיק לפעום – מי יודע מי יחיה, מי ימות. הרי כל טיל וטיל – זה לא קפצונים. ואנחנו רואים בניסי-ניסים איך שעד היום הזה – שהשם יעזור הלאה – כמובן שהיו כאלה טילים שכן, אנחנו זוכרים את כולם, אבל יחסית למספר הטילים, יחסית לרצון של האויבים, הם נוחלים מפלה גדולה מאוד – וישועה גדולה מאוד.

יהי רצון שהשנה הבאה, בעזרת השם – איך כתוב? שלא תעשינה ידי אויבינו תושייה, ועם ישראל ישכון לבטח בארצו, ונזכה לקבל את השנה החדשה, להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, על עצמנו ועל העולם כולו, כפי שאנחנו אומרים בתפילה, והוא יברך אותנו בשנה טובה ומתוקה לכל אחד. איך כתוב? לשנה טובה ייכתבו וייחתמו ולחיים טובים ולשלום.

עכשיו לנושא עצמו, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את החוק שאמרתי, תיקון מס' 5 לחוק. מדובר על הגנה על עובדים בשעת חירום. הוא קובע בין השאר כהוראת שעה הגנה מפני פיטורים לעובדים שבשל היעדרותם מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת שהם מפונים מהיישובים שפורטו בחוק, לעובדים שהם בני משפחה של חטופים ולחטופים עצמם, וכן הגנה מפני פיטורים לעובדים שנעדרים מהעבודה או לא מבצעים את העבודה לצורך השגחה על ילדם שטרם מלאו לו 14 שנים עקב כך שבני הזוג שלהם הם חיילים בסדיר או בקבע ומרותקים לעבודתם בשעת חירום.

תקופת הוראה זו נקבעה תחילה לתקופה שמ-7 באוקטובר עד 7 בינואר 2024, תוך הסכמה להאריך את תקופת הוראת השעה בצו בשלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שתקופת הוראת השעה והארכותיה לא יעלו על 12 חודשים. והינה הזמן רץ, וכבר עברו 12 חודשים. לפיכך, מועד תום תקופת הוראת השעה על הארכותיה ייפוג ביום 6 באוקטובר 2024. כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בעובדים כאמור שנקלעו עקב מאורעות המלחמה למצבים שאינם מאפשרים להם להגיע למקום העבודה או ביצוע העבודה, הצעת החוק שבפניכם מאריכה את תקופת הוראת השעה עד ליום 7 בפברואר 2025, בלא שתהיה אפשרות להארכות נוספות בצו. יצטרכו להעביר חקיקה. מועד זה מאוחר בחודש מהמועד שהוצע בהצעת החוק המקורית, כדי להבטיח שמשרד העבודה ישלים את הערכת הרגולציה שהוא מבצע ויביא מבעוד מועד, לפני פקיעת תקופת הוראת השעה, תיקוני חקיקה מתאימים כדי לתת את ההגנה המדויקת הנדרשת לקבוצות העובדים הזקוקות לה.

הצעת החוק אושרה פה אחד ללא הסתייגויות, ולפני שאני אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות שנייה ושלישית, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שהתייצב, כולל אמש בשעת ליל מאוחרת, כדי לאשר את הצעת החוק בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, למרות הזמן הקצר, למרות הקושי הטכני – הכול למען זכויות העובדים, שלא ייפגעו, כאמור.

אני חייב לציין כי הוועדה וחבריה וצוות הוועדה עומדים מאז 7 באוקטובר, זה שנה שלמה, בדיונים בימים-לא-ימים, שעות-לא-שעות, ולעיתים דיונים מורכבים מאוד, למען עם ישראל, למען החטופים ובני משפחותיהם, למען חיילי המילואים, למען בני המשפחות – דברים שלעיתים לא זכו כלל לסיקור חיובי, משום שאלו דברים חיוביים, ולא אוהבים לדבר על דברים חיוביים. אדוני היושב-ראש, מישהו פעם אמר שהוא ניסה להוציא עיתון רק של דברים טובים. הוא החזיק מעמד פחות משבוע, העיתון נסגר מחוסר עניין לציבור. אז כמובן שכל החוקים החיוביים לא זוכים להד, ואני לא מתלונן.

זה הזמן להודות לחברי הוועדה שהשתתפו אמש, בלילה, חברת הכנסת וולדיגר ואלמוג כהן, ליועצת המשפטית נעה בן שבת, כמובן למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולכל צוות הוועדה, שעבדו מרחוק ומקרוב, ולראש המטה שלי יצחק פיליפ. אסיים בברכת כתיבה וחתימה טובה. יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. תודה רבה.