קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יש לי הוראות מיושב-ראש הקואליציה שלי.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התבקשתי על ידי הממשלה להשיב על הצעת החוק של חברי הכנסת גלעד קריב ויואב סגלוביץ' בנוגע לגעגועם העז של גופי התקשורת השונים בישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו.
אמרתי, גם של קריב, בוודאי. הצעת החוק מדברת על קיום מסיבות עיתונאים, ובין היתר, כפי שנכתב, חיזוק מעמדם של גופי התקשורת הממוסדים המחויבים לאתיקה עיתונאית ולסטנדרטים מקצועיים.
האמת, אני חייבת לציין, חבר הכנסת סגלוביץ', קצת מצחיק שראש מפלגתך רוצה לחוקק חוק שרוצה לסגור את ערוץ 14, והממשלה שבה אתם הייתם חברים דאגה לפטר את העיתונאי המוערך יעקב ברדוגו מגלי צה"ל – אגב, כחלק מאותה דאגה לסטנדרטים מקצועיים וכמובן חיזוק לתקשורת.
עכשיו, אני שואלת אתכם, חברי הכנסת: אנחנו חיים באותה מדינה? חבר הכנסת קריב.
נכון. כי האם יש מישהו במדינת ישראל שמתבונן בערוצים שאתם כל כך כל כך דואגים לחזק אותם – –
– – וחושב שקיימת שם אתיקה או סטנדרט מקצועי? באמת? לא, לא באמת. באמת?
אז אני אגיד לך. תראה, קח לדוגמה את עמית סגל – –
– – הבאמת-אמיץ – אני עונה לך – עמית סגל האמיץ, שנלחם בכל פאנל בשבע חזיתות במקביל. איפה בדיוק מצאתם את הסטנדרטים האלה – וזה כדאי שתשאל את עצמך, חבר הכנסת קריב – למשל בקמפיין הצוללות, המעונות, או שאלות בעת מלחמה במסיבות עיתונאים על בני משפחתו של ראש הממשלה? כמובן, כמובן, בל נשכח את ההתעניינות הכה-אתית בתיקו הרפואי. מה לזה ולתקשורת אובייקטיבית?
מה לזה, חבר הכנסת קריב, ולתקשורת אובייקטיבית? הרי הזמן שהשקיע ראש הממשלה בניסיון ובהסברים, במסיבות עיתונאים על רפיח ופילדלפי, העסיקו חודשים את האולפנים והפרשנים על השאלה אם יהיה ולמה לא יהיה, כמה רפיח ופילדלפי לא חיוניים, הספין של כן אמריקה, לא אמריקה, כן חימושים, לא חימושים. הגדיל אפילו לעשות הפרשן הביטחוני הבכיר של ערוץ 12 ישראל זיו – בכיר – שקבע, אדוני היושב-ראש, הוא קבע שסנוואר בכלל לא ברפיח, הוא לא שם, ועוד ועוד ועוד פנינים.
שאגב – אתה תגיע לקשר, חבר הכנסת קריב. תמתין, תמתין, סבלנות.
תודה. תודה. שאגב, אני באמת מציעה לו, לישראל זיו, לספר את זה ללוחמי חטיבת ביסל"ח, הגיבורים שחיסלו במרחב רפיח – במרחב רפיח הם חיסלו את סנוואר, והוא מת כאחרון המחבלים העלובים.
רבותיי חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק הזאת, לממשלה הזאת ולעומד בראשה יש אחריות עליונה להרים את רוח העם, את לוחמיו, את העורף. אנחנו נמצאים כרגע במלחמה קיומית שתשנה את המזרח התיכון כולו על ידי אסטרטגיית הממשלה והעומד בראשה. אתם בטח יכולים להבין ולדמיין מה חושבים לוחמים בכניסה לרפיח ולפילדלפי כשהם שומעים את כל הדכדוך הזה, שבינו לבין המציאות אין כלום ושום דבר – למזלנו, כן? באמת למזלנו עוד אזרחי ישראל למדו שכל מה שנאמר באולפנים, שאתם חבר הכנסת קריב וחבר הכנסת סגלוביץ' כל כך נלחמים שנראה אותם, קורה בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. הפלא ופלא. ולכן, לא רואים את ההשפעה, ברוך השם, על רוח הלוחמים ועל המשפחות. ברוך השם, באמת.
לא בכדי, אגב, היה קמפיין של לוחמי צה"ל – לוחמי צה"ל עצמם, כן? לא של הליכוד או של נתניהו, ראש הממשלה – כלפי אותה תקשורת, שאמר מפורשות: אם אין לכם משהו מאחד להגיד, פשוט סתמו ת'פה, סתמו ת'פה. אמרו את זה לוחמי צה"ל, לא בן גביר, לא סמוטריץ' – קמפיין, אגב, שדאגו להשתיק יפה יפה.
כעת לגופה של הצעת החוק. הייתי צריכה לעשות הקדמה.
כידוע לכם, עולם התקשורת השתנה גלובלית, ובישראל, ברוך השם, עולם התקשורת נמצא בתהליכי שינוי מואצים בעקבות האמור לעיל שדיברתי עליו. אילו אזרחי ישראל היו היום ניזונים כמו בשנים עברו רק מהתקשורת הממוסדת על פי הצעתכם, על פי הצעת החוק הזאת, לא מן הנמנע שאזרחי ישראל היו כבר יוצאים, אדוני היושב-ראש, לפני חצי שנה עם מטפחות לבנות למרפסות של הבתים שלהם, מרימים ידיים, ורוח הלחימה של חיילי צה"ל הייתה בסכנה קיומית של ממש. כל זה, תודה לאל, לא קרה ולא יקרה, וזאת לאור העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר אל אזרחי ישראל ישירות, ישירות, בלי מתווכים, בלי פרשנים, בלי לשעברים, באופן מדויק וענייני ללא שום פרשנויות מעוותות.
ראש הממשלה מעביר באופן סדיר את המסרים על ידי הרשתות החברתיות, הודעות הדוברות, ישיבות ממשלה, סרטונים ישירים, יורד לשטח ולבסיסי הלוחמים ומתראיין לרשתות הזרות על פי הצורך – וזאת, אגב, בניגוד למה שאמר חבר הכנסת קריב, שבאמת, זה היה מצחיק לשמוע אותך, כי אני לא חושבת שיש עוד מישהו כמו ראש הממשלה נתניהו שעושה את זה ביעילות ובכישרון – –
– – שייחודיים אך ורק לו. לא יעזור לכם כלום.
אגב, אם החברים המכובדים באופוזיציה מעוניינים, אני אדאג לדאוג לכם למתורגמן. אם זה כל כך קשה לכם לשמוע את ראש הממשלה באנגלית, נשלח לכם תרגום.
כי הוא מתראיין ואתם לא שומעים, אתם לא מבינים.
אבל זה לא עובר לכם. אני אתרגם לכם.
אני מתנדבת יום בשבוע לעזוב את פעילות משרדי ולתרגם לכם. מה אתה אומר, חבר הכנסת קריב?
כי עברית אתם לא מבינים. ערוץ 14 לא מופיע בשלט, אני אתרגם. מה אתה אומר על האנגלית שלי, חבר הכנסת בוסקילה? יש לי אנגלית ראויה?
אוה, חבר הכנסת בוסקילה מאשר, אני יכולה לתרגם להם. אני גם אחסוך בכסף.
הינה, הינה, אני לא – זאת ועוד, במהלך הלחימה התראיין ראש הממשלה לערוץ 14 – ערוץ שהם ביטלו, הוא לא קיים, הם לא מכירים בו, מין ערוץ שכזה שמייצג קצת יותר מחצי מהעם – –
– – שם כיבדו את ראש הממשלה, חבר הכנסת קריב, דווקא – –
– – ונתנו לו להתראיין – מין פלא שכזה, נתנו לו לדבר.
נתנו לו לדבר. נתנו לו לענות על השאלה. איזה קטע זה, אה? יש קונספט כזה שנותנים ולא קוטעים ולא חותכים ולא מפרשנים.
ניתנה לו במה ראויה של למעלה מחצי שעה – – אני לא יודעת אם צפית, אני חושבת שכן.
כן? הינה, אנחנו מסכימים. – – שבה הוא יכול היה להסביר לאזרחי ישראל, חבר הכנסת קריב, את מצב הדברים – –
– – כי הערוצים שאליהם אתם מכוונים בהצעת החוק שלכם, איך נאמר, קצת פחות רלוונטיים, קצת פחות. וקרנם, שהיא באמת גדולה בקרב האופוזיציה, בקרב רוב אזרחי מדינת ישראל נמצאת במגמת ירידה חדה, מה שנקרא – ככה למטה, אני אדגים, כי לא מבינים הכול – וזאת במיוחד לאור התנהלותם באמת האחראית, הממלכתית – וברצינות עכשיו, הבזויה והבלתי-נתפסת בשנתיים האחרונות.
באמת, אני מדברת עם חבריי למחנה הלאומי, אדוני היושב-ראש, הם לא מסוגלים לראות את הערוצים האלה.
הם לא מסוגלים לפתוח אותם. הם אומרים לי: זה חונק אותי, אני לא רוצה לדעת – –
רק אתם רוצים לשמוע, כי זה אתם, חבר מרעיכם ופינת הליטוף, פינת הליטוף של האופוזיציה.
אי לכך ובהתאם לזאת, בשמי ובשם ממשלת ישראל, איננו רואים מקום לקידום החוק האמור. תודה רבה.
1,060 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.