תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בשנים האחרונות מתמודדת החברה הישראלית עם גל של פשיעה אלימה. היא נובעת בעיקר מהתעצמות ארגוני הפשיעה, אבל לא פחות – מהגידול הבלתי-מתקבל על הדעת של תופעת החזקת אמצעי נשק ואמצעי לחימה בלתי חוקיים, כמו גם ריבוי אירועי ירי באזורי מגורים, באזורי מסחר ותעשייה, תוך סיכון חייהם של אזרחים שאין להם שום קשר לארגוני פשיעה.
מכובדיי כולם, על מנת להתמודד עם תופעת הנשק הבלתי-חוקי ועם סוגי אמצעי הלחימה המוחזקים כיום בידי עבריינים וארגוני פשיעה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, לקריאה הטרומית.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ככל שהאלימות גוברת והפשיעה עולה, גדל, לצערי, הצורך של גורמים פליליים בהצטיידות באמצעי נשק ובאמצעי לחימה בלתי חוקיים. זה כמעט הפך להיות מעמד, סטטוס, לשאת נשק בלתי חוקי. המלחמה מצד אחד ופריצות הזירה המזרחית מאידך גיסא, השפיעו על הגידול בכמות הנשק ואמצעי הלחימה שמסתובבים ברחובות. לא זו בלבד אלא שהזמינות הגבוהה של הנשק הבלתי-חוקי מגבירה את הסיכון שייעשה בו שימוש לביצוע עבירות פליליות ובמטרה לבצע פיגועי טרור.
בדוח המלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית משנת 2020 קבעה הוועדה כי "זמינות נשק לא חוקי מהווה גורם מרכזי בתמונת הפשיעה" – כך הם קבעו, לא אני – "כאשר ריבוי הנשק והשימוש התכוף בו לביצוע העבירות בתוך המשפחה או כדי לחסל חשבונות עם יריבים משפיע" על כולנו, "על היעדר ביטחון אישי ומגביר את המוטיבציה להחזקת נשק חם גם על ידי אנשים נורמטיביים". כך בעצם נוצר אותו ביטוי שנקרא "'מעגל שוטה", שעלול להביא לגידול מתמשך בהתחמשות ובמספר מקרי הירי גם כנגד חפים מפשע.
אדוני היושב-ראש, הניסיון של מערכות הביטחון ואכיפת החוק בישראל מלמד שהנשק המצוי בכמויות רבות איננו רק מהסוג המשמש להגנה עצמית. הוא כולל כלי נשק שמאפשרים פגיעה במספר גדול של בני אדם, לרבות – שים לב, אדוני היושב-ראש, שימו לב, חבריי חברי הכנסת – כלי נשק אוטומטיים, רחפנים עם יכולת נשיאת מטעני נפץ, רימוני רסס, לבנות חבלה, רקטות וטילים, מטולי רימונים, נשק חודר שריון ועוד. אדוני היושב-ראש, זה בידיהם של אזרחים. לא ציירתי עכשיו הצטיידות של מחלקת טנקים או מחלקת חי"ר. ארגוני הפשיעה מחזיקים בכלי הנשק מהסוג הזה ומפעילים אותם במסגרת סכסוכים ביניהם או נגד גורמים אחרים, ועלולים, חבריי היקרים, ברגע אחד להחליט להפנות את הנשקים האלה כלפי אזרחים ישראלים ואף כלפי גורמי אכיפת החוק. במיוחד נוכח אירועי 7 באוקטובר חשוב להתייחס לנשק מסוג הזה כנשק לפגיעה המונית. הוא מצוי בכמויות בידי ארגוני הפשיעה, ומהווה סיכון לביטחון המדינה ולשלום הציבור.
לכן, חבריי חברי הכנסת, מוצע להגדיר בחוק העונשין כי נשק לפגיעה המונית שהחזקה שלו או ייצור שלו או יבוא או יצוא או סחר מהווים חשש לפגיעה בביטחון המדינה או סיכון ממשי לשלום הציבור, גוררת ענישה – שמבחינתנו היא מחמירה – של 15 שנות מאסר, וכן לקבוע עונש מזערי בשיעור רבע מהעונש המרבי שנקבע לאותן עבירות. בנוסף, מוצע כי במקרה שאדם הורשע בעבירות נשק לפגיעה המונית, החזקה מרובה של נשקים או בעבירה של ייצור, יבוא, יצוא או סחר בנשק, יתאפשר לנו לחייב אותו, נוסף לכל עונש אחר, בתשלום של קנס כספי הנע בין 20,000 ל-70,000 שקלים חדשים, בהתאם לסוג העבירה.
אני מבקש מחבריי בקואליציה ומחבריי באופוזיציה כאחד להצביע בעד הצעת החוק הזו ולהיות שותפים להצעת החוק שתכליתה הגנה על הציבור ושמירה על חיי אדם. תודה.
518 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.