קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומם של ימי בין המצרים, שכתוב: "כל רֹדפיה השיגוה בין המצרים". אתמול בערב, בשבת, בכפר מג'דל שמס, נרצחו ונטבחו 12 נערים וילדים באשמת היותם על אדמת הארץ. שום אשמה אחרת, שם הצדקה אחרת לזה שילדים יוצאים לשחק ויקבלו חס וחלילה טיל על הראש. זה היה מכוון, כי לא יכול להיות לא מכוון. אנחנו יודעים על הטילים המדויקים. אנשי הצבא אמרו שזה טיל איראני במשקל כבד שנשלח – ואנחנו יודעים כמה שהם מדויקים ויודעים בדיוק לאן לשלוח. מי שמסוגל לשלוח טיל כזה לעבר קבוצת ילדים בכוונה – אמר מנחם בגין בשעתו: נקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן. אבל בורא כל האדם לא יסלח על הדם הנקי שנשפך. מצפון תיפתח הרעה. אנחנו צריכים להתפלל שלא תהיינה ידי אויבינו תושייה.
מישהו מדוברי הצבא אמר: לא ידענו שהם מסוגלים לשלוח טיל על ילדים, או שזה יכול להיות. אני לא יודע. כל אחד שחי בארץ הזאת יודע שכל טיל יכול לעשות את זה. צריך לעשות חשבון כמה טילים נשלחים לארץ הזאת; אם, חלילה וחלילה, טיל אחד יכול לעשות דבר כזה – ולמה מכוונים אויבינו כאשר הם שולחים אלינו אלפי טילים.
אבל קודם כול אנחנו צריכים להיות עם המשפחות, וכל עם ישראל באבלן של המשפחות ממג'דל שמס, באבלה של העדה הדרוזית, שחיה איתנו בשותפות כל השנים. וכשאני אומר "כל השנים", אדוני היושב-ראש, אני לא מתכוון מאז הקמת מדינת ישראל, הרבה דורות לפני. אני רוצה להזכיר את הקשר – הציבור הדרוזי היה בא אצל רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר לרקוד עם היהודים כל שנה באחווה, כך שיש לנו תחושת אחווה בכל הדורות האחרונים.
עצם הדבר שהקדוש ברוך הוא, שברא את כל בני האדם – אני אגיד מה שאומר דוד המלך בתהילים על הדבר הזה. זה לא הפרק היחיד או שהכי בחרתי, אבל זה מה שעלה לי: "למנצח אל תשחת לדוד מכתם. האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם. אף בלב עוֹלֹת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון. זֹרו רשעים מרחם תעו מבטן דֹברי כזב. חֲמַת לָמוֹ כדמות חֲמַת נחש כמו פתן חרש יאטֵם אזנו. אשר לא ישמע לקול מלחשים חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם. אלֹהים הרס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלתעות כפירים נתֹץ ה'. ימאסו כמו מים יתהלכו לָמוֹ יִדְרֹךְ חצו כמו יִתְמֹלָלוּ. כמו שבלול תֶּמֶס יַהֲלֹךְ – – – בטרם יבינו סירֹתיכם אָטָד כמו חי כמו חרון יִשְׂעָרֶנּוּ. ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרָשע. ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלֹהים שפטים בארץ". הדם הזה, הקדוש ברוך הוא ינקום את דמם. יש אלוקים שופטים בארץ, ועוול כזה ופשע כזה לא יכופר.
כמובן, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב ולא תפקידי להשיא עצות, מה צריך לעשות ומה לא לעשות, אבל כן חובה על כל אחד מאיתנו לעשות חשבון נפש ולראות איך בימי בין המצרים אנחנו מביאים זכויות על עם ישראל לבל תעשינה ידי אויבינו תושייה. אנחנו צריכים להתפלל ולהתאחד, כדי שאף אחד לא יוכל להזיק לאף ילד ולאף קשיש ולאף אזרח ולאף חייל בישראל.
בעבר היינו אומרים שיש מדינות בעולם שאין בהן מלחמות, אבל היום העולם נמצא במצב כזה שאין מקום בטוח. פעם אנשים אמרו: ניסע לאמריקה. (חוזר על דבריו ביידיש.) שם אין מלחמות; אירופה השלווה – אחרי מלחמת העולם השנייה שוב לא יהיו מלחמות, Never Again, לא יהיה דבר כזה. ובינתיים אנחנו רואים במציאות שהעולם הולך ומידרדר בצורה אכזרית. מעשים אכזריים, אירועי טרור אכזריים נעשים היום בכל העולם, כולל באירופה, כולל ברוסיה וכולל – לא נשכח – גם את נפילת מגדלי התאומים. עכשיו, כשאנחנו רואים שבאמריקה ישנם גורמים שהולכים ומתאבדים, הולכים עם הפרוגרס שמוביל, עד כדי כך שמי שמועמדת לנשיאות ארצות הברית, סגנית הנשיא – אם שמעת, אדוני היושב-ראש, מה היא דיברה ואיך שהיא דיברה – זו סכנה עולמית, כי את המסר הזה שומע פוטין, חמינאי שומע את זה. אנחנו נמצאים היום במצב, איך אומרים, שרק הקדוש ברוך הוא יכול לעזור לנו. אמריקה לא תושיענו, "על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלֹהינו למעשה ידינו".
אדוני היושב-ראש, בטרם אפתח בעניין החוק, אנחנו בימי בין המצרים ובאווירה הקיימת הזאת – אולי אני אקרא קודם את החוק, ואחרי זה אני רוצה להרחיב על העניין הזה של בין המצרים.
מעניין לעניין באותו עניין, על מה הולך להיות החוק שלי עכשיו? על יהודים ואזרחים זרים חטופים במנהרות בעזה. יש גלות קשה מזו? מתי חשבנו שיכול להיות מצב כזה שבמדינה ריבונית יבואו ויחטפו מתוך הבית בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר, לקחת אותם למנהרות, ואחרי שכבר התעשתנו, ואחרי שעזה כבר חרבה, עדיין לא שוחררו החטופים האלה – זו גזרה נוראה משמיים.
אז מה אנחנו יכולים לעשות? לתת למשפחות האלה ולחטופים האלה את העזרה והסיוע. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר בשבחה של הכנסת ושל הממשלה שמהרגע הראשון העברנו חוקים של המעטפת למשפחות. אני לא רוצה לפרט פה את הסכומים, אבל יש בהם גם למשפחות וגם לכולם.
אני בסך הכול ממלא את תפקידי כיושב-ראש הוועדה, אבל באמת יש לי זכות – אני רואה בזה זכות שבזמן הכי קשה של החטופים יכולנו להביא את המשפחות – את המעטפת, שיוכלו להמשיך את – – –
תודה רבה. אגב, החוק הזה שאני הולך להעביר עכשיו הוא כבר – זה עניין של הסכם חלף שכר, זאת אומרת אדם שהרוויח – עבד והרוויח, או שלא הרוויח, יהיה לו את המינימום של 7,000 ומשהו שקל או כמה שהרוויח, עד מקסימום של 50,000 שקל, כל חודש בחשבון הבנק שלו. כאשר בעזרת השם, הוא יחזור הביתה, הוא ימצא בבנק את הכסף שמגיע לו.
עד היום זה היה בהסכם שבין הממשלה לביטוח הלאומי שאושר על ידי ועדת העבודה והרווחה, אבל פג התוקף ב-1 באוגוסט, לכן גם הדחיפות – גם האופוזיציה וגם הקואליציה הכירו בדחיפות להעביר את זה בחקיקה.
לכן אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק שהוגשה על ידי הממשלה, והיא מעגנת בחקיקה את ההוראות הנוגעות לתגמול חלף שכר המשולם לחטופים ולנעדרים, ששולם עד כה לפי הסכם מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, שאושר בוועדת העבודה והרווחה בחודש מרץ האחרון. מכיוון שהוראות ההסכם פוקעות בתחילת חודש אוגוסט, ולאור החלטת ממשלה מס' 1379, מוצע כעת לעגן את הוראות ההסכם בחקיקה.
גובה התגמול יהיה בהתאם לשכר עבודתו של החטוף טרם חטיפתו, כשכיר או כעצמאי, ולא יפחת מכ-7,300 שקל לחודש גם למי שלא השתכר, ואם מדובר בהורה לילד – מכ-9,500 שקל לחודש, ולא יעלה על סכום חודשי של כ-49,000 שקל לחודש. הסכום המזערי, כאמור, יהיה סכום התגמול גם למי שלא עבד טרם החטיפה או ההיעדרות. הזכאות לתגמול תהיה כל עוד לא שוחרר החטוף או אותר הנעדר, או להבדיל, חלילה, עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובלבד שביום 18 במרץ 2024 – היום שבו פורסם ההסכם – הוא היה חטוף או נעדר. על פי מה שנמסר לוועדה, מי ששוחרר לפני מועד זה, קיבל פתרון אחר של תשלום תט"ר – אם אפשר – – –
מי ששוחרר לפני מועד זה, קיבל פתרון אחר, של תשלום תט"ר – ראשי תיבות: תגמול טיפול רפואי – רטרואקטיבית מיום החטיפה.
בנוסח הממשלתי הוצע במקור כי התגמול ישולם עד ליום 6 באוקטובר 2024, זאת אומרת בעוד חודשיים, כלומר לחודשיים נוספים לעומת ההסכם. בעת הדיון בוועדה סברנו כל חברי הכנסת כי יש לדאוג לוודאות למשפחות החטופים, וכי יש לקבוע שהתגמול ישולם כל עוד החטוף לא שוחרר, או הנעדר לא אותר, ללא מגבלת זמן. אך בסופו של דבר אני שמח לבשר כי תקופת הזכאות הוארכה עד לאוקטובר 2026, קרי שנתיים נוספות לעומת מה שהוצע במקור. זאת אומרת אנחנו בתקווה גדולה – –
– – שעד 2026 מזמן לא יהיו חטופים. לדרישת חברי הוועדה, לא הסתפקנו בזה, כי אם חלילה יקרה משהו, באישור ועדת העבודה והרווחה שר העבודה יוכל להאריך בצו את תקופת הזכאות בתקופות נוספות שמשך כל אחת מהן לא יעלה על שנה. אני מודה לנציגי הממשלה שקיבלו את בקשת חברי הכנסת, ולספק בכך ודאות ויציבות למשפחות בשעתן הקשה ביותר.
ככלל, התגמול ישולם לחשבון הבנק שפקיד התביעות סבר כי הוא חשבון פעיל של החטוף או הנעדר, כפי שמפורט בהצעת החוק. לגבי מי שאיננו תושב – חשבנו לא רק על אזרחי ישראל או תושבי ישראל, ויש בעיה של הרבה אנשים שלא מצאו את חשבון הבנק שלהם – אם אין חשבון בנק כאמור, ישולם התגמול לחשבון המשפחה בחלקים שווים לילדיו, ובאין ילדים – בחלקים שווים להוריו. לגבי עובד זר יועבר התגמול לחשבון הבנק שהמעסיק העביר אליו את המשכורת, ואם אין – לחשבון הבנק של בן משפחה כאמור.
לגבי חיילים ואנשי כוחות הביטחון, שלכאורה אינם כלולים בחוק הזה – הוועדה סברה כבר בעת הדיונים בהסכם לפי סעיף 9, שממנו הוחרגו חיילים ואנשי כוחות הביטחון, כי הסכום המשולם להם צריך להיות מושווה לסכום המשולם לחטופים שאינם חיילים, והפצירה בנציגי צה"ל לפעול לכך. רבותיי, אני שמח לבשר כאן כי למרות שהחיילים ואנשי כוחות הביטחון הוחרגו גם מההסדר המוצע בחוק הביטוח הלאומי, נציגי צה"ל התחייבו בעת הדיון בוועדה שמצבם של החיילים יושווה באופן רטרואקטיבי מיום 7 באוקטובר 2023, וצה"ל ישלם להם תגמול בגובה התגמול המזערי לפחות.
אני נושא תפילה שכל החטופים יחזרו בריאים ושלמים הביתה בהקדם האפשרי.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ולאור ההבנות בוועדה הוסרו כל ההסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
אסיים כמובן בתודות לחברי הוועדה – אני רוצה לציין את חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה; לצוות הוועדה, בראשותה של המנהלת עינת כהן שמואל, סגניתה אורית ארז, ומעיין בן עמי; כן אודה ליועצת המשפטית יעל סלנט; לצוות הביטוח הלאומי שמלווה אותנו בכל הדיונים, שלומי מור ושרית דמרי; תודה לצוות לשכתי על העבודה המאומצת במשך כל המושב – לאיציק פיליפ וכל החברים שעובדים אצלנו, ובעניין הזה אני אסיים את העניין הזה.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר בימי בין המצרים – למרות שזו בשורה טובה וחשובה והכול, אבל משהו אנחנו חייבים לומר: בימי בין המצרים אנחנו לא אבלים על מה שהיה בלבד. אני רוצה לספר לכם סיפור, רבותיי. מסופר על נפוליאון, שהגיע פעם לבית כנסת בצרפת, בפריז, וראה שאנשים יושבים על הרצפה, ספסלים הפוכים, כמה נרות בודדים – ומקוננים. אז הוא שאל: על מה הם מקוננים, היהודים האלה? אז אמרו לו שהיה להם בית מקדש לפני אלף וכך שנים, וזה נחרב, והם יצאו לגולה, ולכן הם בוכים. אז הוא אמר – – –
בדיוק, הפסדת את תחילתו של הסיפור. אז לכבודך אני אגיד את זה במשפט אחד: נפוליאון הגיע בצרפת לבית כנסת בתשעה באב, וראה שיהודים בוכים על בית המקדש שנשרף לפני 1,000 שנים. אז הוא אמר: אני לא יודע למה הם עדיין בוכים, אבל אני בטוח שעם שיודע לבכות על בית מקדש ועל ארצם ומולדתם שאיבדו לפני יותר מ-1,000 שנים, בוודאי ובוודאי הם שוב ישובו – ושבו בנים לגבולם. כך אמר אפילו נפוליאון. כמובן שאנחנו לא חיים מפי נפוליאון, אלא על פי הנביאים, התורה והנביאים והכתובים, ויהי רצון שבזכות – – –
זה דבר ראשון, אדוני היושב-ראש, צדקת. אנחנו מתפללים שאת החוק הזה לא יצטרכו, ושהחטופים ישובו במהרה, זה השלב הראשון בראשונים, אנחנו צריכים ישועה בעם ישראל עכשיו, שהחטופים יחזרו הביתה, ושיהיה שלום גם בצפון וגם בדרום, ושחלילה אף אחד לא יצטרך לסכן את החיים שלו. ובעזרת השם, גם, שנזכה לבניין בית המקדש ולגאולת ישראל, כי כל מה שקורה הוא חלק בלתי נפרד מהמהלך הזה, שהתחיל עם החורבן, ונקווה, בעזרת השם, שיסתיים בטוב לגאולה.
ואני רוצה להגיד לחבריי שגם הגאולה לא תהיה רק לעם ישראל – הגאולה תהיה לעולם כולו. כמו שאומרים הנביאים – ואני לא אצטט עכשיו – שיהיה שלום. הנביא ישעיהו, הפסוק הידוע: "וכתתו חרבותם לאתים", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". תודה רבה.
1,811 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.