הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד–2024 לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת החוק הממשלתית מוצע להאריך בשנה וחצי את תקופת תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בשנת 2018 בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שעניינה הקלות לבעלי רישיונות שידורים שהם זעירים או זעירים ייעודיים. תיקון מס' 44 נועד להפחית את הנטל הרגולטורי החל על ערוצים זעירים או זעירים ייעודיים בשל היקף ההכנסה המצומצם שלהם, ולעודד תחרות וגיוון בשוק התקשורת. יצוין כי ערוצי הטלוויזיה הייעודיים הם ערוצים שנועדו לתת מענה למגזרים או לנושאים ספציפיים, שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים.

בתיקון האמור נקבע כי בעל רישיון לשדר ערוץ ייעודי לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) רשאי להעמיד את רישיונו לפי אותו חוק לרישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הערוצים שבחרו להמיר את רישיונם לפי התיקון עברו מפיקוחה של המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין לפיקוחה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וכן זכו – מכוח התיקון – להקלות משמעותיות בחובות שהוטלו עליהם. בעקבות תיקון 44 המירו ארבעה ערוצים את הרישיונות שלהם לרישיונות מכוח ההסדרה שבחוק הרשות השנייה: ערוצים עכשיו 14 וערוץ i24, שהם כיום בעלי רישיון זעיר והערוצים: הלא TV וערוץ 9 בשפה הרוסית, שהם בעלי רישיון זעיר ייעודי.

בתיקון 44 נקבעו כמה הקלות לערוצים הזעירים והזעירים הייעודים, שהן הקלות גבוהות, כגון פטור מחובה לשדר חדשות ופטור מחובות השקעה בסרטים ישראליים. נוסף להקלות הגבוהות שנקבעו בהוראת המעבר, שכעת מוצע להאריכה, נקבעו גם כמה הקלות זמניות לגבי הערוצים הזעירים והזעירים הייעודיים, שעברו להסדרה של הרשות השנייה בעקבות תיקון 44, בשל היקף ההכנסות המצומצם שלהם או לאור ייעודם הציבורי, לפי העניין, ובמטרה לאפשר לערוצים אלה להיערך להסדרה חדשה שנקבעה בתיקון ולשמור על הפלורליזם ועל הגיוון בשוק שידורי הטלוויזיה.

חלק מההטבות שנקבעו בהוראת המעבר נגעו לתנאי מתן הרישיונות עצמם, ונועדו להבטיח מעבר חלק של הערוצים למשטר הרגולטורי החדש שהוחל עליהם במסגרת תיקון 44. למשל, הקלות הנוגעות לבטוחות הנלוות לרישיון, והקלות שמאפשרות מתן רישיון על אף הפרות קודמות. נוסף לאלה חלק מההקלות הזמניות שנקבעו בהוראות המעבר הן בעלות משמעות מתמשכת. מדובר בהקלות בעניינים אלה: פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הטלת חובה על חברות הוט ויס, בעלי רישיונות שידורי הכבלים והלוויין, להעביר את שידורי הערוצים האמורים ללא תשלום; על הערוצים לא חלות הגבלות לעניין בעלויות צולבות בין משדרי רדיו או טלוויזיה בנסיבות מסוימות; כמו כן לא חל עליהם האיסור על החזקת יותר מ-74% מאמצעי שליטה על ידי בעלים יחיד, בנסיבות מסוימות.

הוראת המעבר נקבעה לתקופה של חמש שנים, עד 25 בפברואר 2023, והיא הוארכה בתיקון חקיקה פעם אחת בשנה וחצי, כך שהיא עומדת לפקוע ב-25 באוגוסט 2024. כעת, בהתחשב בכך שמשרד התקשורת עובד בימים אלה על חקיקה שמטרתה להביא להסדרה כוללת של שוק השידורים, מה שמכונה "חוק השידורים החדש", מוצע להאריך את הוראת המעבר בשנה וחצי נוספות.

אציין כי המשמעות של אי-הארכת הוראת המעבר היא שאותן הקלות זמניות שנקבעו בה יפסיקו לחול על בעלי הרישיונות הזעירים והזעירים הייעודיים. ביטול הוראת המעבר כעת יביא לטלטלה עבור הערוצים האמורים, שיצטרכו להתמודד עם חובות רגולטוריות חדשות בתקופת ביניים עד לכניסתה לתוקף של ההסדרה החדשה שעתיד משרד התקשורת להביא בפני הכנסת. מטרת הארכתה של הוראת המעבר היא, בסופו של דבר, לאפשר לערוצים הזעירים להמשיך לפעול, ובכך להבטיח, כפי שציינתי, גיוון בשוק התקשורת, שכן יש לזכור שמדובר בערוצים שהיקף ההכנסות שלהם אינו גדול.

חברי הכנסת, לאור הנימוקים שציינתי אני סבור כי יש הצדקה להארכת הוראת המעבר. להצעה זו הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.

נכון שההארכה הזאת קשורה לכך שצריכים להביא חוק חדש שמסדיר את כל שוק השידורים על ידי משרד התקשורת. נכון שזה דבר שמבטיחים אותו כבר הרבה זמן, אבל הגיע הזמן לעשות את זה ולעשות רפורמה אמיתית בשוק התקשורת – דבר שלא נעשה כבר הרבה שנים. לצערי הרב, כל הזמן מבטיחים שעוד כמה חודשים יעשו את זה אבל בינתיים לא מגיעים להסדרים הנכונים בתיאום עם כל משרדי הממשלה. אני מקווה שעכשיו, לאור הפרסום של תזכיר החוק, אחרי הפגרה החוק הזה יבוא, ואז לא נצטרך את החוק הזה. זה יבטל גם את החוק הזה כי בסופו של דבר הם מתכוונים לעשות הסדר כולל. אם זה לא היה קורה, שבאמת הייתי יודע שבאמת הולכים להביא חוק שיסדיר את כל העניין הזה, אז היה מקום להפריד. אני לא יודע למה לא הפרידו בחוק שעשו לפני חמש שנים, כי יש הבדל בין זעיר ייעודי לבין זעיר רגיל. ההכנסות של זעיר ייעודי הן נמוכות מאוד לעומת ערוצים אחרים כמו ערוץ 14, שם ההכנסות הרבה יותר גדולות מזעיר ייעודי.

היום החוק אומר שעד 80 מיליון זה זעיר ומעל 80 מיליון זה לא זעיר. היה צריך לעשות מדרג נוסף. לכן לא נכנסתי לזה. הארכתי את הצעת החוק הממשלתית בעוד חצי שנה, כדי לאפשר להגיש את הרפורמה החדשה. כמובן, ברגע שתוגש הרפורמה, הזמן יתקצר בסופו של עניין, ולא נצטרך לעשות את ההבחנה בין מדרג נוסף בתוך הזעיר, כי ברור שיש הבדל בין ערוץ 9 לבין ערוץ 14 מבחינת ההכנסות מפרסום וכל הדברים האלה.

להמשיך? להמשיך אני אמשיך, אין בעיה.

אני רוצה להגיד לכם שעוד מעט נגיש עוד חוק שקשור למשרד המשפטים, שקשור לרפורמה של בית הדין לתעבורה. זה צריך להגיע לפה. זה חוק שיוצר מצב שהיום הוא בעייתי. בית משפט לתעבורה לא מצליח – גם בהיקף שהוא נמצא בו מבחינת מספר השופטים והתיקים – לזרז את העבודה ולהתמודד עם תאונות הדרכים. לכן מה עושים עורכי הדין? הם מנצלים את המצב. אם תוך שנה אין דיון בתיק, הקנס מתבטל, והנקודות בגין אותו קנס מתבטלות. אנשים מושכים – מגישים בקשה להישפט בידיעה שבסופו של דבר הם לא יגיעו לדיון בתיק עצמו. זה דבר ראשון.

דבר שני, לצערי הרב, גם כשמגיעים לדיון או לפני הדיון מסכמים לשלם את הקנס ולבטל את הנקודות. זאת תוצאה שהציבור לא יכול לעמוד בה. מבחינת המלחמה בתאונות הדרכים זה יוצר עומס גדול מאוד על בתי המשפט לתחבורה, ולא מתמודדים עם התיקים הנכונים והבעייתיים בגלל העומס שקשור לתיקי הקנס הפחות-בעייתיים. אני התניתי את החוק הזה ברפורמה בניקוד, מכיוון שזה ברור שברגע שיהיה בית דין לתעבורה – זהו? לרדת. טוב. רציתי לתת לכם קצת על בתי משפט לתעבורה.