כבוד היושב-ראש, אחת הדרכים לעודד תעסוקה ולעודד צעירים להשתלב בתעסוקה ולתעדף אותם במקומות שאנחנו צריכים אותם ובמקומות שיש מחסור בכוח האדם הוא העיקרון של עבודה מועדפת. עבודה מועדפת מעניקה מענק קטן ממשלתי שמהווה תמריץ. ראינו לאורך השנים שצעירים הולכים לעבוד למשל בתחנות דלק ומקבלים תמריץ של עבודה מועדפת.
לא הולכים, אבל קיים מענק עבודה מועדפת בתחנות דלק. אני הגשתי סדרת הצעות לקידום עבודה מועדפת גם בכנסת הקודמת וגם במושב הזה, כי הנושא הזה חייב להיפתח מחדש.
עכשיו, זה עולה לממשלה כמה אלפי שקלים, 6,000, 7,000 שקל חד-פעמי לזה שהלך לעבוד, וזה על פני חצי שנה. זה כאילו הממשלה נתנה 1,000 שקל לצעיר: תעבוד. הייתם רואים בזה גם במידה מסוימת מס הכנסה שלילי, כי מה עושה מס הכנסה שלילי? הוא אומר: אתה מרוויח שכר מינימום – רוצים לתמרץ עבודה – ניתן לך מענק מיוחד. זה מה שעשינו בתוכנית שלנו ליוקר המחיה: היו שם רק 250 מיליון שקל, נאבקתי, הבאנו 500 מיליון ונתנו מענקים למקבלי שכר נמוך כדי לעודד אותם לתעסוקה.
זה לא הגיוני שבמדינת ישראל לא ניתן מועדפת לכל מקצועות החינוך, לחינוך הבלתי-פורמלי; לא הגיוני שלא ניתן מועדפת לתחומים שבהם יש מחסור חמור בכוח אדם. ועכשיו, אחת הדרכים של הממשלה למשל לתמרץ עבודה בקו הגבול זה אותו מענק תעסוקה שהיא נותנת, שנגמר ביוני, והמעסיקים מאוד דואגים לגביו, השר. אתה מכיר את הנושא הזה? הם נותנים לכל עובד שנשאר בקו הגבול לתעסוקה, לשמור על הרציפות – נותנים לו 3,000 שקל, שזה יפה. תדע לך, גם היום, חניתה היא על קו הגבול – מעל 200 עובדים במפעלים שם ובאים כל יום, אבל מנהל המפעל שואל אותי: מה יהיה ביולי? לא השתנו הנסיבות, לא נהייתה פחות מלחמה ביולי, רוצים לחדש את זה, ומחפשים מקור מימון.
אבל מה הבעיה עם הדבר? שיולי כבר התחיל, וצריך לתת ודאות. יש דברים שאנחנו לא נדע לתת ודאות לאנשים, כי זה מלחמה, ואנחנו מול חיזבאללה ואיראן. אבל בצד הכלכלי האזרחי אנחנו חייבים לראות את הנולד ולגמור את המענק הזה של התעסוקה בצפון. אבל מה הוא נותן? 3,000 שקל לחודש. עכשיו, אני רוצה גל של צעירים שיבואו לחקלאות ויבואו לתעשייה. אז עכשיו, על חקלאות יש מועדפת – גם על עבודה בחקלאות, גם על שמירה בחקלאות – ולכן את החוק שלי על שמירה בחקלאות הורדתי, כי הסעיף הזה נכנס, ומי שיעסוק בשמירה בחקלאות יקבל. אין מועדפת על מסעדנות – לצערי, הקואליציה דחתה את זה בוועדת שרים, הצביעה נגד החוק הזה. לא היה לו סיכוי לעבור.
עכשיו אני מציע שביישובי העוטף, בהוראת שעה, ניתן שנה בחוק – זה יכול להיות שנתיים, זה יכול להיות עם אופציה להארכה: כל אדם שבא לעבוד בעוטף, אם זה בחקלאות, אם זה בחינוך, אם זה ביזמות – לשלוח את האנשים להצטרף. הצוות שלי קרא להצעת החוק הזאת, היושב-ראש, קרא לה: דרושים חלוצים. לעודד את כולם ללכת לעוטף, ללבנון, לגולן, לקו הגבול, אם יחליטו שזה קו הגבול בערבה, אם לפתחת רפיח – כל קווי הגבול, לך תעבוד שם ותקבל מועדפת, לא משנה מה העבודה שאתה עושה. לא ללכת לעבודה מועדפת לפי נושא העבודה אלא לפי איפה שצריך אותך.
ואנחנו נצטרך, אם נרצה להחיות – אתה יודע מה אני מבסוט על טלי גוטליב? שכשם שהיא יכולה לנזוף בנו, היא גם מקשיבה להרבה חוקים. היא כל היום מקשיבה לחוקים פה, אני שם לב לדבר הזה. היום היא אמרה על החוק של דבי ביטון: זה חוק נכון.
את יודעת שאני אוהב את השר בן צור, ואני סיפרתי פעם, אבל טלי, המליאה הייתה ריקה. אנחנו כל כך חברים, שהוא הזמין אותי לחתונה של הבת שלו, והוא אמר לי: ב-19:00 החופה. באתי ב-19:00 – רק אני והילדה היינו באולם. חרדים באים ב-21:00, 22:00, אז למה הם כותבים ב-19:00? אני לא מבין. הוא גם לא גילה לי את זה מראש. טוב, סיפרתי את זה, אבל המליאה הייתה ריקה, אז עכשיו תדעי כמה אני – – –
לא, יש להם שעון מיוחד, לחרדים. דבר איתי ב-22:00, 23:00, תיקון חצות, אני יודע מה? אבל תביני כמה אני קרוב לשר.
אז אני חוזר לנושא שלנו, ואני יודע שהשר – הרוח שלך בעד. עכשיו, יש אילוצים כספיים, אבל מה נכון לעשות בדבר הזה? לפרק את הדבר הזה מחדש – איפה צריך את העובדים: חינוך, חינוך בלתי פורמלי, הגיל הרך, יישובי העוטף, צרכים מיוחדים, ליווי, קשישים. בואו ניתן את ה-6,000 האלה ולא נקבל מובטלים שאנחנו משלמים להם 5,000 שקל כל חודש. יש עלות אלטרנטיבית לא לעשות את הדבר הזה, לייצר יותר תעסוקה.
נשאר לי זמן פנוי, ואני רוצה לפנות לשר מיקי זוהר – מלביצקי, אתה בקו האש, זוז הצידה. השר זוהר – – –
תגיד את זה, לא שמענו. מה אתה אומר?
השר מיקי זוהר, גם איתו יש לי קשר שנים רבות. הייתי ראש מועצה צעיר והוא היה חבר כנסת זוטר בקואליציה, לא היה לו שום תפקיד בכנסת, כלום. אמר לו ראש הממשלה: תגיד, מה אתה מבקש ממני? ראש הממשלה שאל את מיקי זוהר מה הוא מבקש כסגן ראש העיר קריית גת, שנה ראשונה בכנסת – השנה צריכה להיות 2013, 2015, משהו כזה – – –
כן, 2015, אתה רואה? אני בעניינים. הוא אומר לו: אתה יודע מה אני רוצה ממך? אני רוצה שתקים לי ועדה שתיקרא ועדה לצדק – – –
לא, אבל אחרי זה הקמת ועדה.
הוא הקים ועדה לצדק חלוקתי. עכשיו, זה נושא קונפליקטואלי – איך מחלקים משאבים בחינוך, ברווחה, בגבולות. אפשר לעשות את זה – – –
כן. אז הוא לקח את הנושא, ואני באתי, ואנחנו עבדנו ביחד ועשינו דברים, ממש העמדנו את ירוחם על הרגליים. אפילו היה לו מיליון שקל קואליציוני, שהוא נוגע בו כח"כ, אמר לי: ירוחם – ואני לא מהליכוד, אז יש לו חסד נעורים.
ואנחנו ירדנו עליו. כמה שבועות עכשיו אנחנו יורדים עליו על חוק הספריות? אתה יודע איזה גדלות, השר, שאתה מבין את דעת הקהל והציבור ואתה מקשיב, ואתה אומר: אני חוזר הביתה לתקן את הדבר? איזו גדלות להקשיב. הלכת ואמרת: קיצצנו – –
מה אמרת לו?
הוא הלך, מן הגורן ומן היקב, חיפש את המיליונים – –
– – ביטל את הקיצוץ לספריות – –
– – ושמר ונאבק שתהיה הצמדה למדד, שהכסף הזה לא יישחק.
מיקי, תדע לך, גם אז אמרתי שאני, כילד שלא הלך לבית הספר – הספרנית שלי תפסה אותי קצר, עידית. היא לקחה אותי ככה באוזן לשבת לקרוא ספר. אתה יודע כמה אנשים מעידים על עצמם שהספרייה הייתה המפלט שלהם? אפילו הבחור הזה, אילון מאסק – הוא סבל מהתעללות. יש מאמר של וולטר אייזקסון, ספר אוטוביוגרפי של אילון מאסק, ששווה כמה מיליארדים. הוא מספר שאבא שלו התעלל בו. היה לו קשה מאוד – זה הכול כתוב בספר. הוא היה בורח לספרייה, אימא שלו הייתה מזינה אותו בספרים. הוא אמר להם: יום אחד נקים קהילות בחלל – חשבו שהוא משוגע. הבן אדם יצר טיל שהולך וחוזר, נוחת, חסך מיליארדים לנאס"א, ואתה יודע, מפה והלאה, מה זה SpaceX?
בדיוק. עם הספר, עם של משכילים. אין לנו לא משאבים ולא דלק ולא אדמה ולא ברזל ולא נחושת ולא זהב – –
– – יש לנו רק מוח, ואם נשקיע במוח, עם ישראל יתקדם. תודה רבה.
אני אתן לשר לנמק, ואני אתייחס לדבריו.
נשמע מה הוא מציע, ואז אני אחליט.
1,121 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.