אדוני היושב בראש, השרים, עמיתיי חברי הכנסת, אני כמובן קודם כול משתתף בצער המשפחה של הבחור שנהרג היום בכרמיאל, ושולח רפואה שלמה לפצוע קשה ומקווה שאנחנו נזכור כולנו שגם אם מדובר בערבי ישראלי זה חריג. אני גר בגליל; אנחנו בתשעה חודשי מלחמה, הסתה מבחוץ ומבפנים, וערביי ישראל, ככלל, שומרים על חיים משותפים ועל השקט. ואם יש פושע, רוצח, כמו שהיה היום בכרמיאל – אז טוב שזה היה סופו, ושנזכור כולנו לא לשפוך את המים עם התינוק.
אדוני היושב בראש, ההצעה הזאת של ערך השוויון – אני אגיד לך משהו, אני לא רואה פה את יושב-ראש הקואליציה. אבל אני יודע כמה שרים וכמה חברי כנסת היו אצל משפחות שכולות דרוזיות, בדואיות, מוסלמיות ואמרו להן: אנחנו נתקן את זה. נכון? אתה חבר קואליציה; יושבים פה שלושה שרים – תשאל אותם אם הם עשו משהו בשביל לתקן את העוול הזה. מעבירים לנו פה כל יום חוקים, כמו שקודם העלה פה רוטמן, אנחנו לא מבינים מה פתאום עכשיו כאילו מחזירים לנו את 6 באוקטובר, אבל לא חוק אחד על מה שהם הבטיחו ומבטיחים למשפחות הדרוזיות ולמשפחות הבדואיות כל יום.
אני לא צריך את ההבטחות שלהם. אני פוגש אותם. יש פה אנשים מסביב לשולחן הממשלה, בודדים, שפעם שירתו יחד איתם, פעם הזדהו איתם ואמרו להם: אנחנו איתכם, בגלל שאתם באמת יחד איתנו. אבל זה נמוג. יש להם זמן כל יום לכל מיני מניפולציות כאילו לא היה 6 באוקטובר, כאילו אנחנו לא זוכרים מי הייתה הממשלה ב-6 באוקטובר, כאילו אנחנו לא יודעים מה היה ב-6 באוקטובר, כאילו אני לא ישבתי כאן כשעברה עילת הסבירות והתפללתי שהטלפון שמקבל ראש הממשלה – והוא מדבר ואומר: אוקיי, בואו נמתין – בגלל שברור לאן הולכים.
אבל אני לא באתי עכשיו להזכיר. אני באתי להציע לראש הממשלה – כיוון שאני יודע מה היה קורה אם היה שואל באמת – לבנות גשר. תראה, אדוני ראש הממשלה, אנחנו עוברים בכביש 1, שמותר לעבור שם כשבונים חוליות של גשרים. שם בונים את הגשר חוליות-חוליות, וכשחסרה חוליה אז היא חסרה לכל האורך. אני הצעתי לך, ראש הממשלה, גם בוועדת חוץ וביטחון בדיון סגור – אבל כיוון שזה אני הצעתי אני יכול להגיד – אני מאמין שיחד ננצח, אבל לצערי הרב, ה"יחד" היום הוא כמו מה שכתוב בגמרא, "תרי עברי דנהרא": יש צד אחד – ההתנהלות של הממשלה, ומהעבר השני של הנהר – היחד, שאני גם מקבל אותו כשהוא "יחד ננצח". אבל אני מציע לראש הממשלה, אם הוא לא יכול לבנות את כל הגשר בבת אחת, בוא במקום לרוחב נבנה לאורך, כדי שלפחות חלקנו נוכל לעבור ליחד. מה זה נקרא לעבור ליחד? הרי אפשר להשלים את כל הגשר. נשים את החוק הזה – נוסיף את השוויון כדי שאחינו הדרוזים, הבדואים, המשרתים והנופלים לא ירגישו אפליה כמו שהם מרגישים. אתם יודעים את זה. נגיד שלא מתעסקים עכשיו שנתיים במהפכה המשפטית, השר לוין; נגיד שנסכים יחד על תאריך בחירות – ועל פניו אולי היה אפשר; נגיד שננהל את זה באחדות אמיתית. אבל כל הדברים האלה שאני מציע עכשיו, ואני יכול להציע עוד, הם לפחות יאפשרו מעבר, גם אם הם לא יהיו כל הגשר כולו.
אני אומר את זה על חוק השוויון, ואני רוצה להגיד משהו: אני גם שמעתי את ראש הממשלה יותר מפעם אחת מדבר – ואנחנו יודעים את זה, לא צריך להיות חבר ועדת חוץ וביטחון בשביל לדעת שיש פה התלכדות הזירות; נדמה לי שהוא סופר שבע זירות. אבל האמת היא – אני אומר את זה במיוחד לשרים שיושבים כאן, אתם יודעים – יש שמונה זירות. לזירה של החות'ים ולזירה של חיזבאללה ולזירה של חמאס אפשר להוסיף בהתנהלות שלכם גם את הזירה הפנימית, שאם לא כן הרי היה לא עולה פה לפני כמה דקות השר קרעי ומציע לנו חוק שהוא חושב שאנחנו מטומטמים, שכל המטרה שלו – והוא התבייש להתייחס – זה איך לא לעצור את אלה שהבוקר שרפו, זרקו אבנים על רכבים של מערכת הביטחון, שמה שהם עושים שם – הם מגינים עליהם בעיקר; גם עלינו, אבל קודם כול עליהם, שיושבים שם. והכול היה פה בהצגה הזאת, חוץ מלהגיד: אנחנו לא רוצים שתעצרו במעצר מינהלי – אתם לא רוצים לקרוא להם מתנחלים, אני מקבל את זה, לא נקרא להם מתנחלים; אתם רוצים לקרוא לזה נוער הגבעות? תקרא לזה נוער הגבעות.
לא דיברתי עליך, דיברתי על רוטמן, סליחה. אבל – – –
קרעי, אל תפריע לי, בבקשה. אבל מה שאני אומר, באמת, תמצאו דבר אחד שאיתו אנחנו נוכל ללכת. חוק הלאום – ואני מציע את זה ליושב-ראש הקואליציה: אם אתם לא מגישים הצעות חוק של הוספת השוויון, אתם לא מגישים הצעות חוק שמאחדות באמת, תנו חופש הצבעה. קשה לכם? פעם אחת תנו חופש הצבעה. הרי אתם יודעים מה יקרה אם יהיה פה עכשיו חופש הצבעה לטובת תיקון חוק הלאום. אנחנו יודעים מה יהיה, נכון? גם אתה יודע מה יהיה. יתקנו אותו, ישאירו את מדינת ישראל עם "בית לאומי לעם היהודי" – דרך אגב, מהחברים הדרוזים שלי והבדואים שמשרתים ונופלים לא שמעתי אחד שמתנגד לזה, אבל לא צריך להיות חוק שמשפיל אותם ואת השפה שלהם ואומר להם: תזכרו, אתם טובים בשביל להילחם איתנו, בשביל למות איתנו, אבל אתם באמת ממש לא טובים כדי שנגיד שהמדינה הזאת היא שלכם כמו שלנו.
קרעי, אתה מזמן לא הבנת את זה. אתה מזמן לא הבנת. אני אגיד לך משהו, בוא, בוא, כיוון שאתה מתערב, אז בוא אני אגיד לך משהו, תשמע משהו. קראת בפרשת השבוע על המרגלים, נכון? אתה יודע מה היה עם המרגלים? עשרה הוציאו דיבת הארץ, שניים אמרו: עלה נעלה כי יוכל, נכון? אתה יודע מה אני יכול להגיד לך? הרוב לא תמיד צודק, גם אם הוא נהנה רגע מאיזשהו רוב – – –
הינה, אתה רואה? ואתה יודע מה הטענות? הרי לכאורה משה רבנו פעל לפי הרוב, אבל הוא לא נכנס לארץ. אבל מה הטענות? שלפעמים יש דברים שהם מעל הרוב; שגם אם יש לך רוב, יש דברים שהם מעל הרוב. תדע את זה.
אצלנו קוראים לזה מגילת העצמאות, שהזכרת אותה; אפשר לקרוא לזה גם חוקה.
אתה שמעת מה אני אומר, אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר. תראה – תשמעו, עמיתיי, אני אגיד לכם את האמת, אני מאמין בחינוך, שאנשים חושבים באותן דיסציפלינות. יש שרים בממשלה הזאת שחודשים ושנים חינכו אותם להיות נגד כוחות הביטחון, הם פעלו נגד כוחות הביטחון. עכשיו פתאום אומרים להם: רגע, אתם חברי קבינט, אז הם ממשיכים להשתלח ברמטכ"ל, בראש השב"כ, בכוחות הביטחון, בגלל שככה הם התרגלו מאז שהם ילדים. אבל מה הבעיה? אין מבוגר אחראי. אין ראש ממשלה שיגיד להם: עד כאן, זה האנשים הכי טובים שיש לנו.
ואני רוצה להגיד לך – נדמה לי שאתה יודע את זה – אין לנו אנשים יותר טובים מראשי גופי הביטחון.
הם טעו, הם עשו טעויות קשות, אבל הם לא לקחו שום דבר לכיס שלהם, הם לא עשו שום דבר לטובתם האישית. אין לנו אנשים יותר טובים מהם.
וכשאתה שומע שרים בקבינט – –
– – שמשתלחים בהם, זה דבר אחד; כשראש הממשלה שותק, לא מפטר אותם, לא משעה אותם, זה הרבה הרבה יותר גרוע.
אני קורא, כיוון שזה החוק, אני קורא לעמיתיי חברי הכנסת – –
– – לראות איך אנחנו מתקנים הכי מהר את חוק הלאום, ואם אתם לא מאמינים, אז חברי יושב-ראש הקואליציה אופיר, תן בבקשה לפחות חופש הצבעה, ואתם תראו את התוצאות. תודה.
1,141 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.