עיכוב בקידום חקיקה ממשלתית להסדרת מעמדם וזכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה. בואו נתחיל שנייה אחת לתת מבט קצת יותר רחב – סליחה, זה הווליום שיש פה? צריך לצעוק. הרבה זמן לא הייתי בכנסת, אני לא מרגיש שצריך לצעוק.

אני אתן רגע מבט טיפה יותר רחב – – –

טוב, אז חבר הכנסת כהנא, תודה רבה על השאלה. אני אתן שנייה אחת מבט יותר רחב.

אין ספק שהמלחמה מטלטלת הרבה מאוד בהקשרים האלה, כי אנחנו פתאום מול מספרים ענקיים של אלמנות, של יתומים, של הורים ושל אחים – דברים שבמשך עשרות שנים, חלק מקום המדינה וחלק תוקנו לפני הרבה מאוד שנים – ואני חושב שכל הסוגיה הזאת צריכה רגע איזה מבט והיערכות מחודשים.

כמות עושה איכות, מכל הכיוונים, הצורך לתת מענה. אני לא חושב שיש ויכוח, כמובן, על המחויבות העמוקה מאוד מאוד של מדינת ישראל לכל המשפחות הגיבורות האלה, שוב, כל – איך נקרא לזה? כל הצדדים של השכול. אנחנו שולחים לוחמים, חיילים ומפקדים, ואנחנו לוקחים על זה אחריות. על זה אין ויכוח.

ספציפית בשאלת היתומים המבוגרים, הבוגרים, שר הביטחון הקודם, חבר הכנסת גנץ, הקים ועדה, כידוע. עמד בראשה כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. הוועדה פרסמה את מסקנותיה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, ולמיטב ידיעתי, המסקנות אומצו אבל משום מה לא חוקקו, גם בתקופת הממשלה הקודמת.

משרד הביטחון פרסם לאחרונה, כפי שאמרת, תזכיר חוק שממש לא תואם את ההמלצות של ועדת רובינשטיין – אגב, בלי לתאם איתנו וגם בלי שאנחנו מבינים את ההצדקות לסטייה. כלומר בסוף ישבה ועדה ציבורית – עוד פעם, אירועים מורכבים, ותכף אני ארחיב, כי ישבתי בשבוע שעבר עם קבוצה של אלמנות של חרבות ברזל, ושם יש אתגרים גדולים מאוד. כידוע, יש הורים עם אתגרים, ויש אחים, אבל פה, אני אומר את האמת, אני לא מצליח להבין, ואנחנו דנים על זה עם משרד הביטחון. בסוף הייתה ועדה ציבורית שגיבשה המלצות. אנחנו חושבים שהדבר הנכון אפילו ציבורית – אתה יודע, הרי אנחנו כרגע בממשלה, ואחר כך זה יבוא לכנסת. הקמנו ועדה ציבורית, הגישה המלצות, ההמלצות אומצו. עוד פעם, עשתה את זה הממשלה הקודמת. אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון, ואנחנו מנסים לייצר שיח עם משרד הביטחון, כי בסוף – –

– – אני כשר אוצר לא יכול להביא החלטה של משרד הביטחון. אני צריך שמשרד הביטחון יביא את ההחלטה. אנחנו מנסים לשכנע את שר הביטחון להיצמד – אגב, למיטב ידיעתי, למשל, אגף תקציבים התנגד גם להמלצות האלה אז, אבל זה בכלל לא משנה, בסוף היו המלצות.

עכשיו, אני אגיד לך מה אני חושב שנכון כרגע לעשות. פתרנו סוגיה דומה, ואני חושב שאנחנו פותרים אותה בצורה נכונה. כל אירוע נפגעי פעולות האיבה בטבח של שמחת תורה – הנובה, המשפחות, ואלה שראו את הסרטונים של הילדים שלהם נרצחים מול העיניים – ואני באמת לא חשבתי שלי יש כתפיים, ואתה יודע, אנחנו בסוף גם עם מערכות פוליטיות ואינטרסים, אז מינינו ועדה ציבורית. עומדים בראשה פרופ' אביעד הכהן – זו הזדמנות טובה לומר לו תודה שהסכים ככה להיכנס מתחת לאלונקה, יחד עם פרופ' שלמה מור-יוסף ועוד קבוצה של אנשים.

הוועדה הזאת עושה עבודה יוצאת מן הכלל. לפי מה שאני יודע מהם, בשבוע הבא הם אמורים להגיש לנו את ההמלצות. אני כבר אומר כאן שנקודת המוצא שלי ב-99% היא שאני חושב שאנחנו צריכים – בלי שאני מכיר את ההמלצות האלה מראש, כן? אנחנו נצטרך לאמץ את ההמלצות האלה ולתת את הפתרונות. יכול להיות שבגלל ההיקפים הגדולים שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו, נכון לבקש מהשופט רובינשטיין או, עוד הפעם, מפרופ' הכהן. אגב, נדמה לי ששלמה מור-יוסף היה חבר גם בוועדה של השופט רובינשטיין. קחו איזה חודש, שימו רגע את הכול, הרי עברה פה איזו חקיקה פרטית על הורים שעולה 1.3 מיליארד שקלים או אני יודע מה. אז יש הורים, יש אחים, יש אלמנות ויש יתומים בגילים שונים. יכול להיות שצריך שנייה אחת, שוב, לבקש מכמה אנשי ציבור לשבת, לקחת את הכול, לשים רגע על השולחן. שוב, דברים שלא, אתה יודע, כל השנים זה – ברוך השם, כן? כואב על כל אחד, אבל המספרים – אני חושב שוועדה כזאת, ואני אומר את האמת – אני לא יכול להיכנס, כאילו, אתה יודע, יש בסוף מגבלות תקציב. אי-אפשר לצפות ממני להיכנס בין ההורים, לאלמנות, ליתומים, לאחים. כל אחד מושך בצדק למקום שלו. אני לא חושב שיש לי, אתה יודע את מה – את הזכות המוסרית. מעבר לעובדה שהבית הזה הוא בית שיש בו גם חשבונות פוליטיים – –

– – אני לא חושב שלי יש את הזכות המוסרית להיכנס לתוך האירוע הזה ולקבל את ההחלטות. אני חושב שנבקש מאנשי ציבור, אתה יודע, שיש להם גם את הכתפיים לעניין הזה וגם את חזקת החפות מהשיקולים הפוליטיים והאילוצים. אני חושב שזה הדבר הנכון, וזה מה שאני אנסה לקדם.

שוב, לגבי היתומים, אנחנו בשיח עם משרד הביטחון. אם יביאו הצעה שהיא מה שהיה אמור להיות, שתואמת את ההמלצות של ועדת רובינשטיין, שמינה השר לשעבר גנץ, אנחנו נתמוך בה בכל לב. כשפותחים – אם כבר לפתוח, בואו נשים את הכול על השולחן, וניתן לאיזשהו פורום כזה לתת המלצות.

אם אפשר, סליחה, עוד משפט אחד. פנינה, שנייה. אני כן אומר – שוב, למיטב שיפוטי הדל, בסדר? ואני באמת בדחילו ורחימו, כשאני עוסק בסוגיות האלה אני ניגש לזה באמת בברכיים רועדות – למשל, בשאלת האלמנות יש דברים מאוד מאוד דחופים לכאן ועכשיו. היתומים המבוגרים חיכו הרבה שנים, אז שוב, אם יביאו רובינשטיין – אני לא פותח. אם רוצים לפתוח – כמו שאמרתי, בתוך הדברים הגדולים. יכול להיות למשל שבאלמנות כן נצטרך לתת איזשהו מענה מהיר של כאן ועכשיו, כדי לוודא שבסדר, שלא חס וחלילה מידרדרים ונופלים לעוני ולדברים כאלה.

שלום, היושב-ראש.

זו בעיית תקציב שם או קרקע ותכנון? אני לא מכיר.

טוב, חברת הכנסת תמנו שטה, קודם כול תודה רבה. שוב, לפתוח במחויבות העמוקה של כולנו. כפי שציינת, נפגשתי בשבוע שעבר לדיון ארוך עם נשות הנופלים. בעניין הזה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הבחנה בין דברים מיידיים – עלו שם הרבה דברים, בסדר? לא רק אובדן כושר עבודה – זה דבר אחד. עלו שם באמת הרבה מאוד דברים. צריך לזכור, בסך הכול יש סל מענה – עוד פעם, אני לא לוקח את זה על עצמי, זה הרבה מאוד שנים – יש סל מענה מאוד מאוד רחב, ויכול מאוד להיות שצריך לעדכן אותו.

אמרתי קודם – כמות עושה איכות. אגב, היה מאוד מעניין, כי במפגש היו אלמנות טריות, והייתה גם מישהי שכבר 12 שנה, וזה טוב. השיח מפרה, והיה לנו באמת שיח מאוד טוב ומאוד פתוח. אני רוצה להתחייב לדבר אחד – אני לא רוצה להתחייב, זה חשוב לי, אני על זה. אנחנו נכנסים עכשיו לסדרה של דיונים בתוך הבית פנימה. אמרתי קודם, משרד הביטחון – אני חושב שבמקרו הדבר הנכון יהיה לבקש מאיזושהי ועדה ציבורית שתיקח את כל המעגלים האלה של השכול הצבאי, ותעזור לנו לסדר אותם ולאזן ביניהם בתוך המסגרות התקציביות.

יכול להיות שלגבי האלמנות יהיו דברים דחופים שנצטרך לעשות, אני לא רוצה כרגע, את יודעת, לומר דברים לא מספיק אחראיים, אבל זה חשוב לכולנו. זה לא עניין פוליטי ולא קואליציה–אופוזיציה; זאת מחויבות עמוקה באמת, מוסרית, אולי הכי עמוקות שיש לנו כחברה, כמדינה וכעם. אנחנו על זה בכל הכוח.

קייטנות, אגב, הם מקבלים, למיטב ידיעתי. אבל אני – – –

אני אבדוק. רשמתי לעצמי דברים ספציפיים. רשמתי לעצמי ואני אבדוק, בלי נדר.

דברים ספציפיים אני אראה ואני אבדוק.

חבר הכנסת דוידסון, חורפיש אני אבדוק, אני לא יודע לתת תשובה. מתקני ספורט, קול קורא – תגיש שאילתה לשר התרבות והספורט, זה לא נמצא אצלנו במשרד האוצר. תראה, בתקציב המקורי של 2023–2024 תקציב התרבות גדל בהרבה מאוד. אם אני – שוב, הכול אני אומר לך בעל פה, נדמה לי ש-2.2 מיליארד שקל תקציב 2024. באופן טבעי היו קיצוצים כשהבאנו את התקציב המתוקן, כן, באופן טבעי, אבל זה גדל, זה גדל כל שנה וזה גדל הרבה. אני לא זוכר אם 400 או 500 מיליון שקלים הגדלנו השנה, ושוב, אל תתפוס אותי עכשיו על המספר, כי אני לא זוכר, אבל עכשיו, היו קיצוצים, באופן טבעי, הבאנו תקציבי מלחמה ב-2024, אז אני לא יודע להגיד לך פרטני. בסוף גם סדרי העדיפויות הם של השר בעצמו. בסוף, אתה יודע, אנחנו כמשרד האוצר – השתנו מסגרות של קיצוצים על המשרדים כשהבאנו את התקציב של 2024.

ההחלטות בסוף לאן – בסדר, סדרי עדיפויות. אני חושב שצריך לתת לשרים במסגרת המדיניות שלהם. אז אני פשוט לא יודע לתת תשובה. אני יכול לבדוק, אבל אני לא חושב שאני הכתובת – – –

אז חורפיש, אני רשמתי לעצמי לבדוק. אני לא יודע את התשובה, אני אבדוק ואני אתן לך תשובה, בלי נדר, בסדר?